אין מקור חוקי לתמיכות, ולכן אין מקור חוקי לממן את מי שאמור להתגייס ולא עושה זאת. זו התמצית של צו הביניים הדרמטי שהוציאו אמש (יום ה') שופטי בג"ץ ושעוצר, החל מ-1 באפריל, את העברת כספי ה"תמיכה" לישיבות עבור תלמידים שלא מתגייסים.
משבר הפטור מגיוס – עוד כותרות:
• לצו המלא - לחצו כאן
• באוצר מעריכים: זה היקף הנזק לישיבות
• האקס פקטור הפוליטי: תסיסה ברחוב החרדי נגד ממשלת הימין | פרשנות
• דרעי: "חרדים שהתגייסו ייסוגו אחורה ויגידו 'אנחנו נהיה שותפים למלחמת שמד?'"
4 צפייה בגלריה
בהרב-מיארה, דרעי, נתניהו ומ"מ העליון פוגלמן. אין חוק - אין כסף
(צילום: מתוך אתר הרשות השופטת, שאול גולן, EPA, אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ)
הצו פורסם בעקבות העתירות נגד אי-אכיפת החובה לגייס תלמידי ישיבות והמשך מימון הלימודים שלהם במוסדות – חרף פקיעת תוקפו של חוק הפטור מגיוס ביולי אשתקד. אותו חוק נפסל כבר ב-2017 על ידי בג"ץ בשל הפגיעה בערך השוויון, אך תוקפו הסתיים רק בשנה שעברה בשל דחיות רבות שהעניקו השופטים משלל סיבות.
בעקבות זאת קבעה הממשלה בהוראת שעה זמנית כי לא תאכוף את החובה לגייס בני ישיבות. אותה הוראת שעה תפוג ב-1 באפריל, יום שני הקרוב, אחרי שבממשלה לא הצליחו להגיע להסכמה על מתווה מוסכם לחוק חדש – וביטלו את הישיבה שבה תכננו להצביע על הארכת הוראת השעה. גם אם תוארך באורח דרמטי ברגע האחרון, השופטים רומזים בצו הביניים כי מדובר בהחלטה בעייתית למדי, וכותבים כי בעתירות ישנן "טענות כבדות משקל" בנוגע לחוקיות שלה.
מה בדיוק קבע צו הביניים?
בצו הביניים קבעו ממלא מקום נשיא העליון עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ונעם סולברג כי בשל פקיעת תוקפו של החוק, לא ניתן יהיה להמשיך בהעברת תקציבים לישיבות עבור תלמידים שקיבלו צו גיוס ולא התגייסו. מדובר בצו דרמטי ביותר, שמשפיע על פי ההערכות על רבבות תלמידי ישיבות מגיל 18 ועד 26 – הגיל שבו אחרי דחיות השירות שקיבלו מדי שנה, על בסיס סעיף "תורתו אומנותו" בחוק הקודם, התקבל הפטור הסופי והמוחלט משירות בצבא.
4 צפייה בגלריה
חרדים בלשכת הגיוס בתל השומר. מ-1 באפריל - אין עוד תוקף חוקי לאי-גיוס והעברת התקציבים
(צילום: REUTERS/Hannah McKay)
ההחלטה כוללת בתוכה את כל אלו שלא התגייסו וכל אלו שנדחה להם השירות, אך טרם קיבלו פטור סופי (בגיל 26) – כל עוד הפטור הוא רק בשל היותם תלמידי ישיבות ואין להם פטור מסיבה אחרת. השופטים מדגישים כי ההחלטה מתחייבת מכך שהתמיכות המועברות לישיבות, ומהן לתלמידים עצמם, מתאפשרות על סמך הקשר בין החוק שכבר אינו תקף לבין המבחנים שקובעים מי מתלמידי הישיבות זכאי לכספים. לפי הצו, כיוון שהחוק פקע ועד החלטה אחרת, אין להעביר להם כספים. מדובר בכל חייבי הגיוס ששירותם נדחה.
הצו כן כולל חריגים מסוימים, כמו כאלו שקיבלו פטור מסיבות שאינן קשורות ללימודיהם בישיבות, כגון אי התאמה גופנית או בשל סיבה נפשית, כמו בכל מגזר אחר. בנוסף, כיוון שמשרד החינוך מעביר כספים לישיבות מגודל מסוים ומעלה, חלקן חששו שאם יבוטלו התמיכות לחייבי הגיוס הן יירדו מתחת לרף הזכאות – וכל הישיבה תיפגע. לגבי אלו, בצו נקבע שהן ימשיכו לקבל מימון עבור התלמידים האחרים שלא קשורים לצו – אבל רק עד לסוף שנת הלימודים הנוכחית, ב-9 באוגוסט.
על כמה כסף מדובר?
במשרד האוצר החלו ללמוד אתמול את משמעות הצו, וגורמים בכירים במשרד הסבירו ל-ynet כי העברות תקציביות שהיו צפויות בימים הקרובים לא יבוצעו, כדי שלא ליצור מצב שבו לא מכבדים את הצו לפני שלומדים את משמעותו המלאה. ההערכה היא שאם לא יהיה שינוי קרוב במצב גיוס תלמידי הישיבות, כשליש מהתקצוב יוקפא. המשמעות: עצירה של 50 מיליוני שקלים בחודש. תקציב הישיבות לשנה הנוכחית מסתכם לאחר העלאתו ב-1.7 מיליארד שקלים, וגורם בכיר באוצר הסביר כי במשך השנה צפויה הקפאה של כשליש מסכום זה, קרוב ל-600 מיליון שקל, כל זמן שהצו של בג"ץ יהיה בתוקף.
השופטים קבעו כי בחודש מאי הקרוב ייערך דיון בשאלה אם להפוך את הצו לקבוע. הדיון ייערך בהרכב מורחב של תשעה שופטים. הצו פורסם שעות בודדות אחרי שהמדינה הגישה, באיחור ניכר, את תשובתה לעתירות וביקשה לאפשר "תקופת הסתגלות זמנית", לזמן קצר בלבד, שבה ניתן יהיה להמשיך להעביר תקציבים לישיבות.
בתגובה שגיבשה היועמ"שית גלי בהרב-מיארה צורף גם מכתב מיוחד מטעם ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו ביקש מהשופטים להימנע מהחלטה כשלהי בסוגיה למשך חודש ימים, כדי לאפשר לו להגיע להסכמות סופיות במגעים בקואליציה על מתווה מוסכם. אבל השופטים נקטו בעמדה נחרצת אף יותר מזו של היועמ"שית, ונראה גם שדחו את בקשת נתניהו במכתב.
גם היועמ"שית, יצוין, הבהירה בתגובה הרשמית של המדינה שהחל מ-1 באפריל לא יהיה עוד מקור סמכות להעברת התקציבים, אך ביקשה את תקופת הביניים הקצרה כדי לאפשר למוסדות הנתמכים ולתלמידים הלומדים להיערך למצב החדש. בכך למעשה זרקה בהרב-מיארה חבל הצלה קצר לנתניהו, שחשש מתגובת המפלגות החרדיות למצב שבו תיקטע התמיכה הכספית בישיבות – אבל השופטים, כך נראה, קטעו את החבל הזה באיבחה אחת.
האם הבחירות בדרך?
תגובת החרדים אכן הייתה חריפה, וגם בש"ס וגם ביהדות התורה נדהמו ותקפו את בג"ץ על צו הביניים שפרסם. יו"ר ש"ס אריה דרעי כינה את הצו "אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים", ואף הצהיר כי "אותם חרדים שהלכו והתגייסו לצבא - ייסוגו אחורה ויגידו 'אנחנו נהיה שותפים למלחמת שמד?'".
בצל הטלטלה שמחולל הצו, גורמים במערכת הפוליטית מעריכים כעת שהסיכויים לבחירות במהלך השנה הנוכחית הולכים וגוברים. בסביבת נתניהו ניסו מנגד להרגיע וטענו: "לאף אחד מהשותפים אין לאן ללכת. שום דבר טוב לא מחכה לאף אחד מהשחקנים הפוליטיים בחוץ". דרעי עצמו אמר אמנם כי "נתייעץ עם הרבנים האם להמשיך לשבת בממשלה", אך הוסיף כי פירוק הממשלה יהיה בגדר "מתנה למי שמתנכלים לנו".
ובחזרה לכתב התשובה של המדינה לעתירות עצמן: היועמ"שית בהרב-מיארה קבעה בה כי מ-1 באפריל לא יהיה עוד מקור חוקי להימנעות מגיוס בני הישיבות, וכי ממועד זה יהיה צורך לפעול לגיוסם. אלא שבתשובה שלה, באורח נדיר ביותר, נכלל גם מסמך תשובה נפרד ומנוגד של נתניהו, שביקש כאמור מהשופטים להימנע מהכרעה כלשהי במשך 30 יום. הוא טען גם כי עצם העובדה שלא תהיה עוד אפשרות להימנע באופן גורף מאי-גיוס בני הישיבות – אין משמעותה שיש במקום זאת "הוראת גיוס גורפת", וקרא להשאיר את שיקול הדעת בסוגיה לצבא.
העובדה שבתשובתה של המדינה נכללה גם עמדה מנוגדת של ראש הממשלה היא נדירה ביותר: בדרך כלל, כאשר יש קיטוב בעמדות מבקש ראש הממשלה לאשר לו ייצוג נפרד, אך הדבר לא קרה במקרה הנוכחי. שני התצהירים השונים שהוגשו לבג"ץ מראים למעשה שהניסיון הפוליטי של נתניהו ושל שותפיו הדתיים לכונן הסדר לפטור מגיוס שיהיה מקובל גם משפטית – קרס. משכך, נאלצה היועמ"שית, כמי שמשקפת את פרשנות החוק, להגיש לבג"ץ עמדה משפטית "נקייה", בעוד המסמך הנגדי שהגיש נתניהו הוא מסמך פוליטי.
עמדתה המשפטית של בהרב-מיארה נמסרה לאחר שעשתה כל שביכולתה להגיע לנוסחה משפטית מוסכמת עם הממשלה, שמתווה הפטור מגיוס שקידמה חולל סערה אחרי שנחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". בהרב-מיארה תופסת את תפקידה כמי שעליה לייצג את הממשלה ולסייע לה למשול ולהגשים את מדיניותה – אלא אם מדובר במעשה לא-חוקי. בצל ההאשמות שהטיח בה מזכיר הממשלה יוסי פוקס, מקורבו של נתניהו, היא הבהירה כי לא הוצג בפניה מתווה חקיקה קונקרטי ש"נתמך בתשתית עובדתית-מקצועית ושיש בו כדי לעמוד באמות המידה החוקתיות".
צה"ל זקוק לאלפי חיילים, ונערך "לפעול על פי הדין"
ברקע לכך, יצוין, עומדת ההתנגדות של החרדים להכליל במתווה שהוצע יעדי גיוס ברורים או סנקציות על אי-עמידה בהן, דבר שהיועמ"שית הבהירה שנדרש על מנת שניתן יהיה להגן על המתווה בבג"ץ (וכך גם להעניק תוקף להחלטה על הארכת הוראת השעה שתפוג ביום שני). בסופו של דבר לא הושגו הסכמות בין מרכיבי הקואליציה השונים, בכללם בני גנץ שאיים לפרוש מהממשלה אם חוק הפטור מגיוס יקודם, ואותה הוראת שעה לא הוארכה על ידי הממשלה.
הגרי: לגייס חרדים? נפעל לפי הדין
(צילום: דובר צה"ל)
במכתבו הפוליטי לשופטים נתניהו פנה ל"לב" שלהם ושל הציבור והזכיר את העיתוי המנסר באוויר – היותה של המדינה במצב מלחמה. לטענתו, על אף "מאמץ עצום, גם תוך כדי המלחמה, להביא לפתרון סוגייה חשובה זו", הוא מבקש עדיין להגיע להסדר בהסכמה שתבטיח את הצלחתו. לדבריו הסדר כזה צריך גם להבטיח שתלמידים ש"תורתם אומנותם" יוכלו להמשיך ללמוד. נתניהו טען כי "הושגה התקדמות ניכרת" במגעים, חרף המבוי הסתום שאליו נקלעו וההתנגדות הרבה שנשמעה למתווה חסר-שיניים גם בליכוד.
פנייתו לשופטים לא נענתה כאמור, וכעת המשבר הפוליטי סביב סוגיית הגיוס רק גובר. בצה"ל, בינתיים, שם משוועים לאלפי לוחמים נוספים בשל המחסור החמור שנוצר במלחמה, נערכים כבר לאפשרות של גיוס חרדים. דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי אמר אמש כי הצבא "יפעל לפי הדין" בסוגיה, ול-ynet ו"ידיעות אחרונות" נודע לאחרונה כי באגף כוח אדם בצבא גובשה תוכנית מיוחדת לקליטת מתגייסים חרדים. התוכנית כוללת פתרונות "יצירתיים", כגון הקמת בסיס הכשרות חרדי עם כל התנאים הנדרשים – ומשם להוציא חיילים ליחידות השונות.
