"אני טייס קרב הרבה מאוד שנים. תקפתי באזורים הכי סבוכים שיש, במטרות מאוד מורכבות. אני לא יכול לדמיין את עצמי מקבל פקודות מממשלה שרואה עצמה ככזאת שיכולה לפעול באופן בלתי סביר. זה מרעיד אותי רק לחשוב על זה. עם הכוח שאנחנו משתמשים בו, זה דבר שאני לא יכול לחשוב עליו קורה". כך אמר בשיחה עם ynet מפקד בכיר לשעבר בחיל האוויר וטייס קרב פעיל.
בריאיון הוא הסביר את ההחלטה לשלוח את מכתב ה-1,142, שפורסם אתמול (שישי) ב-ynet ושהחותמים עליו הודיעו כי לא יתנדבו לשירות מילואים בחיל האוויר אם ביטול עילת הסבירות יאושר סופית. על המכתב חתמו מאות טייסים, ובהם גם אותו טייס. הערב נוספו לרשימה עוד 52 מאנשי חיל האוויר, בהם 21 טייסים.
"זה משהו שמבעבע, יש פה תהליך חברתי מטורף שאין צורך שארחיב עליו", הוא הסביר. "טייסים הם חלק מהחברה, לא משהו מנותק. אני צריך שיהיה לי אמון מלא בממשלה ששולחת אותי. שירתתי תחת כל הממשלות ב-30 השנים האחרונות. ברגע שמקבלים החלטה, צריך שיהיה ריסון והיגיון וברגע שהממשלה הולכת לכיוון הזה זה לא יהיה. אני וחברים שלי חוששים מזה".
לדבריו, "הדין הבינלאומי הוא חלק מהסיפור, אבל בהיבט האישי שלי הוא רק סיפור הרקע. הפעולה עצמה, שבה אני מפעיל כוח אש אדיר כשאין לי אמון במי ששלח אותי, ואני לא מכוון לדרג הצבאי. יהיה דבר מאוד קשה לפעול תחתיו כשאין לך אמון".
הוא פירט על סיפורו האישי, והקשר להחלטתו להפסיק להתנדב למילואים עם העברת החקיקה: "המעבר זה שירות המדינה. כל שבוע כשאני יוצא לטייסת אני חושב על אשתי והילדים. אני חושב על זה שיכול להיות שהם לא יראו אותי יותר. בשביל להמשיך אני צריך חיבור עמוק למדינה שאני משרת. כשאני מרגיש שזאת לא המדינה שלי, שיש פה ערכים שונים לחלוטין ממגילת העצמאות, אני לא אוכל להמשיך לסכן את המשפחה שלי כשאלה לא הערכים שלי. זה קורע אותי, זה קורע את המשפחה שלי. בסבב האחרון הוקפצתי ותוך פחות מ-40 דקות הייתי בשמיים. אנחנו עושים את זה בכל מצב כי זה החיים שלנו".
"מאחורי המספרים האלה יש דברים הרבה יותר עמוקים, יש פה עניין של אמון שהולך ונשחק", אמר על המכתב שנשלח אתמול. "מי שלא מדבר איתנו לא מבין את הדבר הזה. המצב שבו כל כך הרבה טייסים, האנשים הכי ממושמעים, אומרים 'עד כאן', מישהו צריך להבין שזה משהו חריג".
הוא מתח ביקורת מרומזת גם על בכירי הצבא: "יש לי אמון מלא במפקד חיל האוויר תומר בר. אבל הייתה תחושה שאנחנו רואים את המובילים של הטייסות, הוותיקים, עמודי התווך, אומרים 'ריבונו של עולם, האם מישהו משדר את החומרה?' אנחנו העברנו את המסרים לכל אורך הדרך. לא רצינו מכתבים ואמרו לנו 'עד שלא תפסיקו, לא נספור את האיומים'. אמרנו למטה הכללי 'אתם באמת רוצים להתחיל לספור מי לא איתכם?' התחושה הייתה שלא קוראים את התמונה, שזה לא רק המספרים אלא זה מטען ענק".
צעדת המחאה לירושלים
(צילום: גלעד פירסט, אילן לורנצי, גיא שמואלי)
לדבריו, "אנחנו לא מתנגדים לחקיקה באופן כללי, אנחנו אנשים מכל הקשת הפוליטית, התקווה של כולנו זו הסכמה רחבה. המכתב שעליו חתמתי אומר - לכו להסכמה רחבה. ברגע שזה התפוצץ ונהיה חד-צדדי ודורסני התחלנו לשקף בצורה ברורה".
"המכתב היה הצעד האחרון. רצינו להימנע מזה וגם אמרנו את זה למפקדים בשיחות קשות מאוד", הוא הוסיף. "אנשים אמרו שהם ממש מקווים שזה לא יקרה ודוחים לרגע האחרון. אמרנו כל הזמן 'תנו עוד רגע. גם אם החלטתם, תנו צ’אנס'. אבל זה כבר לא רלוונטי".
בריאיון הוא רמז כי גם אלו שבשירות קבע בחיל האוויר, ואינם במילואים, לא צפויים לשתוק עוד זמן רב: "אלו שנמצאים שבשירות קבע בחיל, ולא יכולים לדבר, הם מסתכלים ושואלים את עצמם בדיוק את אותן שאלות ערכיות. הם רואים אותנו כשכבה ראשונה".
להערכתו, אם החקיקה תעבור ומאות הטייסים במילואים יפסיק להתנדב, "תהיה פגיעה אנושה בכשירות חיל האוויר. אני לא יכול להגיד מה המספרים באחוזים אבל יהיה מאוד-מאוד קשה אפילו להתאמן ולשמור כשירות לצוותים שנשארו. 80% מהמובילים של רביעיות זה אנשי מילואים, לא יהיה מי שיוביל. אפילו היכולת לשמור את הכשירות לחבר'ה שנשארים תהיה נמוכה. זה ייקח שבוע-שבועיים-שלושה, לא סתם טייס חייב לטוס כל שבוע. בחוקים מדובר על חודשיים אבל כשמדובר על כזאת כמות זה פגיעה בכשירות המערכתית. אני מאמין שהגורמים המוסמכים צריכים לשקף, ועל הרמטכ"ל גם לשקף את זה לציבור".
הוא הבהיר כי הצעד הדרמטי שבו בחרו לא הגיע בתגובה לאמירות הקשות של שרים - ובהם דוד אמסלם - על הטייסים: "הכעס על אותם שרים ששולחים אותנו לפעילות מעבר לקווי אויב ולמחרת מדברים עלינו כמו שהם מדברים זה מטען שנצבר. אבל זאת לא הסיבה העיקרית להחלטה שלנו. זה משבר אמון כללי, בעיניי הכי גדול בתולדות המדינה".
