ראש הממשלה בנימין נתניהו האשים בפתח ישיבת הממשלה ביום ראשון את ראש האופוזיציה יאיר לפיד ואת יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ בכישלון השיחות בבית הנשיא, והוסיף כי "נתחיל השבוע בצעדים מעשיים לתיקון מערכת המשפט". המשמעות היא, לכאורה, שנתניהו החליט לנקוט מהלכים חד-צדדיים לקידום ההפיכה המשטרית, בניגוד להבטחותיו בתקשורת ולמנהיגים בעולם שלפיהן הדברים ייעשו בהסכמה עם האופוזיציה.
אצל נתניהו שום דבר לא נגמר, גם לאחר שזה נגמר. לא ברור אם התכוון לשינוי עומק בסוגיית הליבה - הרכב הוועדה לבחירת שופטים - או שמא התייחס לסעיפים השוליים יחסית של עילת הסבירות ומעמד היועמ"שים. מרוב שטיקים וטריקים לא ברור אם הכלב מכשכש בזנב, או שהזנב מכשכש בכלב, או אולי טלי גוטליב מכשכשת בשניהם. כל מה שהוא אומר עלול להתברר כלא נכון, ולא בטוח שההיפך נכון. לביבילוגים נותר רק לחייך בייאוש ולתייק את האירועים האחרונים באוסף הבלתי נגמר של הברון מינכהאוזן הישראלי.
מי שלא יכול להרשות לעצמו לחייך הוא נשיא המדינה יצחק הרצוג, שכל התייחסותו לנושא הסתכמה אתמול (שני) באמירה מרומזת וחלבית. לפי הפרסומים, נתניהו הבטיח לו אישית שיקדם את הקמת הוועדה לבחירת שופטים בהרכב הישן והכנסת תבחר נציג אחד של הקואליציה ונציג אחד של האופוזיציה. ויהי ערב ויהי בוקר ונתניהו החליט שמפלגות הקואליציה יצביעו נגד שניהם כדי לדחות את ההחלטה בחודש נוסף. רק סאגת גוטליב של יום רביעי שעבר טרפדה את העניין. לא לפיד ולא גנץ.
ומה עשה הנשיא? בינתיים כלום. הרצוג, נזכיר, לא השכיר את החדרים בבית הנשיא למתדיינים על הרפורמה כנציג ניטרלי של WeWork. הוא זה שצריך להוביל אותם. הוא גם התבטא בעבר באופן פומבי ש"מתווה החקיקה הנוכחי שגוי, דורסני ומערער את יסודותינו הדמוקרטיים", והבהיר שיתריע על כל ניסיון לשבש את השיחות. "אני חוזר ואומר", הדגיש, "שאם אראה מעשים זדוניים שנעשו כדי לחבל בתהליך, לא אהסס להצביע על כך".
ההתנדבות של הרצוג לתווך בנושא אינה מעל ומעבר לתפקידו. סמכויות הנשיא אמנם סמליות בעיקרן ולא מוטלים עליו נושאי ביצוע של ממש, אבל לפי פסיקת בג"ץ בעבר: "הנשיא מסמל את המדינה ואת ערכיה המוסריים והדמוקרטיים". כלומר, שמירת אופייה הדמוקרטי של ישראל מצויה בתחום אחריותו. המשמעות היא שכל מהלך שעלול לפגוע בדמוקרטיה במשמרת שלו נתון לאחריותו.
הרצוג, עורך דין במקצועו, נהג עד כה כאילו שהוא מנסה לגבש עסקת טיעון: בעדינות ובלי לנקוט עמדה. הוא מינה נציגים משלו לתיווך אבל היה ער לאפשרות שאם יבחר צד, עלולים בימין להצביע על היותו איש שמאל ויו"ר מפלגת העבודה בעברו. באפריל האחרון כתבתי כאן שבחוכמה הוא המתין בשקט וראה את נתניהו נופל למלכודת שהכין בעצמו, אבל נדמה שהשטיק של יום רביעי שעבר מסמן שתקופת השתיקה וההמתנה צריכה להסתיים. הגיע הזמן שיעמוד מאחורי הבטחתו להצביע על מי שמבצעים מעשים זדוניים כדי לחבל בתהליך.
ד"ר ברוך לשםהרצוג ונתניהו קיימו שיחות משותפות עם ראשי חברת הדירוג הבינלאומית מודי'ס לקראת פרסומו של דו"ח החברה על מצבה הכלכלי של ישראל, והפצירו בהם שלא לפגוע בדירוג האשראי על רקע ניסיונות ההפיכה המשטרית. לחברה הוסבר כי החקיקה הוקפאה וכי מתקיים הליך של הידברות. מודי'ס אמנם הורידה את תחזית דירוג האשראי מ"חיובית" ל"יציבה", אך לא הורידה את הדירוג עצמו. כלומר לא רק נתניהו מסתכן בהפרת מילתו, אלא גם הרצוג. התרגלנו שלמילתו של ראש ממשלה יש משקל פחות, אבל מילתו של הנשיא מחייבת.
הרצוג צריך לצאת נגד המהלך האחרון של נתניהו לא רק בגלל הפגיעה בכבוד הנשיא, אלא משום שלמעורבותו יש משקל יתר בעצירת המהפכה. הוא כיום הדמות היחידה בישראל שמקובלת על המדינאים וחברות ההשקעות בעולם, כמי שיכולה להעיד אם פניה של ישראל לדמוקטטורה או שהיא משמרת את הדמוקרטיה שלה. אם יש משהו שיכול להרתיע את נתניהו ממהלכים חד-צדדיים לקידום המהפכה המשפטית הרי זו עדותו של הרצוג.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
