המהפכה המשפטית שמתכננים ראש הממשלה בנימין נתניהו ויריב לוין הגיעה הלילה לשיא חדש, עם האישור בקריאה ראשונה של שניים מהסעיפים המרכזיים בתוכנית - שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ומניעה מבית המשפט העליון מלהביע ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד. כדי שתיקון לחוק ייכנס לספר החוקים עליו לעבור בשלוש קריאות, ולכן האישור הזה אינו סוף פסוק - אבל מדובר בנקודת ציון משמעותית מאוד. אז מה בעצם אושר הלילה, ברוב של 63 תומכים מול 47 מתנגדים?
המהפכה והמחאה - כתבות נוספות
כיום הוועדה לבחירת שופטים, המונה תשעה חברים, כוללת את שר המשפטים, שר נוסף בממשלה, שני חברי כנסת שנבחרים בהצבעה חשאית בכנסת, שני חברי לשכת עורכי הדין שנבחרים בבחירות חשאיות על ידי המועצה הארצית של הלשכה, נשיאת בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מבית המשפט העליון.
לפי התיקון להצעת חוק: יסוד השפיטה, שאושר הלילה בקריאה ראשונה, הרכב הוועדה ישונה כך שבראשה יעמוד כמו היום שר המשפטים, אבל לקואליציה יהיה בה רוב מוחלט של חמישה חברים מתוך תשעה. מלבד שר המשפטים, יכהנו בה גם שני שרים שתבחר הממשלה, יו"ר ועדת חוקה וחבר כנסת מהקואליציה. לצדם יכהנו נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים בדימוס שימנה שר המשפטים בהסכמת נשיא העליון, וגם חבר כנסת מהאופוזיציה.
במהלך הדיונים בוועדת החוקה, נשמעה ביקורת חריפה מצד חברי האופוזיציה על כך שהשינוי שמבקש יו"ר הוועדה שמחה רוטמן יוביל לכוח בלתי מוגבל של הקואליציה בבחירת שופטים, ובכך עלול לגרום לפוליטיזציה של הוועדה - כך שימונו שופטים שתואמים את האג'נדה של גורם פוליטי כזה או אחר, או שיבוצעו מינויים לא מקצועיים.
בנוסף, לפי ההצעה שאושרה ועדת החוקה תזמן את המועמדים לבית המשפט העליון לשימוע בוועדה, תהיה דרישה לייצוג בוועדה של אישה מכל רשות והוועדה תוכל להתכנס גם במינימום של חמישה מחבריה.
הסעיף השני בהצעה נוגע כאמור למניעת התערבות של בית המשפט העליון בחוקי יסוד. רק לפני חודש בית המשפט העליון פסק, בניגוד לחוק יסוד מינוי שרים שעבר בכנסת, כי מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הוא פסול והורה לפטרו מתפקידיו כשר הבריאות ושר הפנים. בדיונים עלו הטענות כי מטרת ההצעה היא להשיב את יו"ר ש"ס לכיסאו כשר ובהמשך גם לתת כוח בלתי מוגבל לחוקק חוקים שיכנסו תחת תיקונים של חוקי יסוד ובית המשפט העליון לא יוכל להתערב בהם, גם אם ימצא בהם דבר שגוי ופסול.
השלב הבא הוא הצבעה על חוק השפיטה בסעיף השלישי, שנידון כעת בוועדת החוקה, ועוסק בפסילת חוקים רגילים על ידי בית המשפט העליון. לפי התוכנית, חוק יוכל להיפסל בבג"ץ רק אם ההחלטה עברה פה אחד, בהרכב מלא של כל שופטי העליון (15 מ-15). ההצעה גם קובעת כי בג"ץ יוכל לפסול חוק "רק אם הוא סותר בבירור הוראה ששוריינה בחוק יסוד". הצעדים הבאים לאחר מכן, הם חוק פסיקת ההתגברות שתאפשר לכנסת לחוקק מחדש חוקים שנפסלו בבג"ץ והגבלת עילת הסבירות.
במקביל, בקואליציה דואגים לקדם במסלול מהיר את "חוק הנבצרות" שיקשה על המערכת המשפטית להוציא את ראש הממשלה נתניהו לנבצרות. אחרי שיקבל פטור מחובת הנחה, החוק יעלה להצבעה ביום רביעי הבא בקריאה טרומית. מטרת הקואליציה היא להתאים את תזמון קידום החוק לפסיקת בג"ץ לעתירה שמבקשת להוציא את נתניהו לנבצרות מכיוון שהוא מפר את הסכם ניגוד העניינים שלו. כלומר, להציג באמצע החודש הבא לבית המשפט עמדה שלפיה הכנסת מסדירה את הנושא.
לפי הצעת החוק של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ וראשי סיעות הקואליציה, "ההכרזה על נבצרות תיעשה על-ידי ראש הממשלה או הממשלה ברוב של 75% מהרכבה. במקרה נדיר שבו ההכרזה על נבצרות תהיה בניגוד לדעת ראש הממשלה, יו"ר הכנסת יעביר לאישור מליאת הכנסת את ההחלטה, וזאת תוכל לאשר את ההכרזה ברוב של 90 חברי כנסת".