1 צפייה בגלריה
ראשי סיעות הקואליציה
(צילום: אלכס קולומויסקיף שאול גולן, עמית שאבי, הדר יואביאן, נועם מושקוביץ' דוברות הכנמסת )
לפני הרבה שנים פרסם דן בן אמוץ את הספר "סיפורי אבו נימר". הוא גדוש במעשיות ערביות מלאות הומור וחוכמת חיים ובאחת מהן מסופר על אדם שקנה בית מחברו. אחרי שסיכמו את כל התנאים ביקש לפתע המוכר להוסיף תנאי, ולפיו הבית כולו אמנם יימכר אבל בתוכו, ליד הדלת תקוע מסמר, והמוכר מתעקש שהמסמר יישאר בבעלותו, שכן יש לו רגשות נוסטלגיים למסמר זה, שעליו אביו נהג לתלות את מעילו. הקונה התמים הסכים, שכן אין למסמר כל ערך בעיניו. ומאז הפכו חייו של הקונה, בעל הבית החדש, לסיוט. המוכר היה מגיע באופן לא צפוי ובשעות לילה מאוחרות ומתעקש על זכותו לבקר את המסמר שבבעלותו.
האנושות הגיעה למה שהגיעה היות ובני אדם למדו לשתף פעולה זה עם זה, והם עושים זאת על ידי הקמת ארגונים יעילים. ארגון יעיל מתאפיין בארבעה דברים: יש בו היררכיה ברורה; ישנן סמכויות המואצלות לאורך כל הפירמידה; ישנם תהליכים שמשתפרים על סמך הניסיון; וכל זה מושג בעלות מינימלית.
את ההסכמים הקואליציוניים ניתן לתאר כמהלך שיגרום לפגיעה ביעילות של רוב הארגונים הממשלתיים. ה"מסמרים" החדשים שייתקעו בכל מקום פוגעים בכלל הראשון - ההיררכיה הברורה - אבל גם בשלושת המרכיבים האחרים. ניקח למשל את העברת אגף לימודי החוץ ממשרד החינוך לידיו של אבי מעוז. נוכח הזעם הציבורי מיהרו בליכוד להרגיע ולומר כי כל החלטה של מעוז תחייב אישור של ראש הממשלה. וכך, ממצב קיים שבו ראש אגף מוסמך לקבל החלטות, עולה האחריות למעלה, לראש הממשלה. אלא שראש הממשלה בישראל הוא האדם העסוק ביותר, והעיקרון המנחה מחייב שמספר עיסוקיו הישירים יקטן, ולא יגדל.
ויש גם היבט נוסף: כל שינוי, גם שינוי רצוי, גורר אחריו עלות סמויה שנקראת "עלות השינוי". עצם המעבר של אגפים ורשויות, עצם הפיצול וההרכבה, יוצרים עלויות כבדות הנובעות מהצורך לעשות התאמות במערכות מחשוב, בחוקים, בהסכמי עבודה, בתקנות ובתהליכי עבודה. במקום שמשרדי הממשלה יעסקו בתכליתם - מתן פתרונות לציבור - הם יעסקו בעצמם.
גיורא איילנדצילום: אסף פרידמןויש היבט סמוי נוסף: שינוי שם של משרד הוא לכאורה דבר סמנטי, אבל לא בהכרח. כך למשל שר הנגב והגליל הוא גם השר "לחוסן לאומי". נכון להיום האחריות לתחום זה היא של משרד הביטחון בעזרת פיקוד העורף ורשות חירום ממשלתית (רח"ל). יש להניח כי עם שני מיליארד השקלים שהובטחו לו, השר החדש ייצר עוד כפילות מיותרת.
בכירי הקואליציה המתגבשת קובלים כי עוד בטרם הוקמה הממשלה כבר תוקפים אותה. "תנו תקופת חסד", הם אומרים. אלא שממשלה חדשה זו, גם אם עוד לא עשתה פורמלית שום דבר טוב או רע, עצם המבנה המנופח, הסמכויות המעוותות וההתחייבויות הכספיות האדירות, כל אלה מייצרים סיבה מוצדקת לדאגה ולמחאה. אמרתם "משילות", כל מה שנחשף עד כאן הוא ההיפך ממשילות.
- אלוף (מיל') גיורא איילנד היה ראש המועצה לביטחון לאומי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
