אחרי חודשים ארוכים שבהם דחתה את ההכרעה בנושא, הממשלה תצביע מחר על ההצעה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לפרשת הצוללות. הערב (שבת) נודע כי ראש הממשלה נפתלי בנט צפוי להימנע בהצבעה, למרות שבשיחות סגורות הביע התנגדות להקמת הוועדה. למרות הימנעותו, ההצעה צפויה עדיין לעבור ברוב גדול בקרב השרים. שותפתו למפלגת ימינה, שרת הפנים איילת שקד, תצביע נגד - בנימוק שהוועדה עלולה לגרום לשיתוק של הרכש הביטחוני. לא ברור כיצד ינהג שר הדתות מתן כהנא, גם הוא מימינה.
4 צפייה בגלריה
בנט וגנץ. "לשמור את הביטחון מחוץ לשדה הפוליטי"
(צילום: מארק ישראל סלם, דובר צה"ל, אלכס קולומויסקי)
בתקווה חדשה, שר המשפטים גדעון סער אמנם אפשר חופש הצבעה לשרי מפלגתו, אך הוא עצמו צפוי לתמוך בהקמת הוועדה. גם השרים יפעת שאשא ביטון ויועז הנדל צפויים להצביע בעד. השר זאב אלקין טרם החליט, ויקבל החלטה רק במהלך הישיבה אחרי שישמע את כל הדוברים. לפי הערכות במפלגה, הוא לא יתמוך.
שאר השרים צפויים להצביע בעד הקמת ועדת חקירה. לנוכח העובדה שלא כל השרים תומכים בהצעה, וראש הממשלה צפוי להימנע, הגישה ח"כ גבי לסקי ממרצ הצעת חוק להקמת ועדת חקירה בעניין הצוללות וכלי השיט. לדבריה, מטרת המהלך היא לאותת לממשלה כי אם לא תקדם את הקמת הוועדה, הדבר יגיע דרך הכנסת.
מי שמקדם את הקמת הוועדה יותר מכל, לצד שר החוץ יאיר לפיד, הוא שר הביטחון בני גנץ. לקראת ההצבעה מחר השתתף גנץ בשיחת זום עם אנשי הפורום הביטחוני של התנועה לאיכות השלטון, שקידמו גם הם את הקמת ועדת החקירה בפרשה, וטען כי הקמתה לא נעשית מתוך מטרה פוליטית. "אני מבקש להדגיש שאני לא פועל ממניעים אישיים אלא כשר ביטחון מתוך צורך לאומי קריטי", אמר גנץ בשיחה עם אנשי הפורום - אותה ערך מהבידוד בביתו, אחרי שאובחן כנשא קורונה.
"אני מבקש להודות לכם, כל יוצאי מערכת הביטחון, שהשקעתם מזמנכם בנושא הזה והוכחתם שעשייתכם למען המדינה לא נגמרה בעבר שלכם", אמר גנץ בשיחה. "אני נזכר בשיחה שקיימתי עם חילי טרופר לפני שלוש שנים בזמן הקמפיין הראשון, והוא שאל אותי בתור חבר אם יש חשש בסוגיה של הצוללות או שזה עניין של פוליטיקה, ואני עניתי לו שזה הכי פחות פוליטיקה מכל הדברים והחשש הכי גדול מכל הדברים".
לדברי גנץ, "אנחנו צריכים לשמור את הביטחון מחוץ לשדה הפוליטי, בוודאי בסוגיות אסטרטגיות מהסוג הזה. המטרה שלי זה שמירה על הביטחון הלאומי ומבחינתי, עבודה של ועדה כזו תשיג שני דברים - היא תביא את האמת ואת הממצאים ויהיה ברור כתוצאה מכך שלא משחקים בביטחון והיא תוכיח שאנחנו מדינה דמוקרטית שמפקחת על הנעשה בה".
גנץ העריך כי ההצעה להקמת הוועדה תעבור ברוב "מוחלט", כלשונו: "אני מקווה שההחלטה תעבור מחר בממשלה ואני מודה לשר המשפטים שעבד איתי בעניין הזה, וגם לראש הממשלה ושר החוץ שאמונים על סדר היום". במפגש לקחו חלק, בין היתר, יו"ר התנועה לאיכות השלטון עו"ד אליעד שרגא, ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון, הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ, אלוף (במיל') גיורא איילנד, אלוף (במיל') עמוס גלעד, אלוף (במיל') דן הראל, אלוף (במיל') אילן בירן, אלוף (במיל') עמוס מלכא וראש השב"כ לשעבר כרמי גילון.
גנץ מהבידוד, על פרשת הצוללות: "לא עניין של פוליטיקה"
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אליעד שרגא, אמר: "השחיתות שחדרה לקודש הקודשים של הביטחון הלאומי של מדינת ישראל מחייבת חקירת עומק וחשבון נפש עמוק של כלל המעורבים בפרשה. רגע לפני הקמת הוועדה, זה רגע משמח לכל מי שדואג לביטחונה של מדינת ישראל". לדבריו, "אנו מקווים שתהיה הצבעה פה אחד בעד הקמת הוועדה, זוהי לא ועדה פוליטית ואין פה שום אמירה פוליטית".
גם שר החוץ יאיר לפיד לחץ להעלאת ההצעה להצבעה בממשלה, והקמתה היא אחת מהבטחות הבחירות שלו. "הבטחתי שלא נשקוט ולא ננוח עד שהוועדה תוקם - וקיימנו!", מסר לפיד. "ההצעה שתעלה בממשלה היא חובה שלנו למדינת ישראל. פרשת הצוללות וכלי השיט היא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה בתולדות ישראל ונדרש להפוך כל אבן כדי להגיע לחקר האמת, זו המחויבות שלנו כלפי חיילי צה"ל, כלפי אזרחי ישראל".
9 מיליון שקלים, ודיונים סודיים: כך תפעל הוועדה
על פי ההחלטה, הוועדה תחקור את תהליכי העבודה וקבלת ההחלטות של הדרג המדיני בכל הקשור לתהליכי רכש כלי השיט (ספינות המגן, הצוללות, ספינות נגד צוללות) וכן תיתן דעתה על הנהלים הקיימים הנוגעים לעניינים אלו. הוועדה תקבע ממצאים ומסקנות לגבי מכלול ההיבטים הנוגעים להתנהלות מקבלי ההחלטות בדרג המדיני בתהליכים האמורים, לרבות ממשקי העבודה ושיתוף המידע בינם לבין מערכת הביטחון והמטה לביטחון לאומי לפני ותוך כדי התהליכים האמורים, לרבות החלטות מדיניות שונות שנלוו לתהליכים אלו והתנהלות אל מול גורמי חוץ. הוועדה לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים ולא תקבע ממצאים, מסקנות או המלצות בעניינם.
הוועדה תמליץ על התהליכים המתאימים לקבלת ההחלטות לקראת רכש אסטרטגי של מערכת הביטחון ולביצועו, ובכלל זה בתחומי האחריות של צה"ל בהליכי רכש, בזהות הגורמים הנוספים שיש לערבם בהליכי רכש ובתפקידיהם, במעורבותם של קצינים ובכירים אשר כיהנו בעבר במערכת הביטחון בהליכי רכש אסטרטגי, לרבות מעמדם של מתווכים בעסקאות רכש של משרד הביטחון. בהצעה נכתב כי לנוכח "חשיבות העניינים" ו"דחיפות מסקנות הוועדה", היא תגיש את הדו"ח שלה לממשלה "בהקדם האפשרי".
עוד נכתב כי לנוכח השלכות של סדרי העבודה של הוועדה וגדרי הבדיקה שלה על ההליכים הפליליים בפרשת הצוללות, לרבות זימונם של עדים בהליכים פליליים, ייערך תיאום עם היועץ המשפטי לממשלה בעניינים אלה. בנוסף, בעקבות הרגישות הביטחונית הנוגעת לתהליכי רכש כלי השיט, הוחלט שחלק מהנושאים בהם תעסוק הוועדה מחייבים סודיות. דיוני הוועדה יתקיימו בדלתיים סגורות, אלא אם נושאי הדיון אינם כוללים ידיעות סודיות או מידע שנקבע לגביו סיווג ביטחוני בכל רמת סיווג; הוועדה תגיש את הדו"ח שלה גם לוועדת חוץ וביטחון של הכנסת; הוועדה לא תפרסם את הדו"ח שלה או את הפרוטוקול של דיוניה, אלא אם הפרסום לא יכלול ידיעות סודיות.
העלות לפעילות הוועדה עומדת על תשעה מיליון שקלים – שני מיליון יגיעו ממשרד המשפטים ושבעה מיליון יועברו ממשרד הביטחון. לפעילותה יוקצו שמונה תקני כוח אדם. חברי ההרכב ויו"ר ועדת החקירה יתמנו על ידי נשיאת בית המשפט העליון. יו"ר הוועדה נדרש להיות שופט עליון או מחוזי או שופט שיצא לגמלאות או פרש. הוועדה רשאית לזמן ולכפות התייצבותם של עדים וכן להוציא צווי חיפוש. לוועדת חקירה ממלכתית סמכויות נרחבות, המקנות לה אפשרות לקבל תמונה רחבה ומהימנה של העובדות והאירועים אשר קשורים לתהליכים הנבדקים בכלל ההיבטים, לזהות כשלים ולהמליץ על לקחים לעתיד.
מהי פרשת הצוללות?
אחת הסיבות לעיכוב באישור הוועדה היא המשא ומתן שהתקיים על עסקת רכש חדשה של צוללות, עסקה שנחתה שלשום באופן סופי מול חברת טיסנקרופ הגרמנית. ישראל תרכוש שלוש צוללות מהמתקדמות בעולם, מסדרה חדשה בשם "דקר", בעלות של כ-3 מיליארד אירו, וממשלת גרמניה תממן חלק מההסכם באמצעות מענק מיוחד. המחיר הוקפץ על ידי החברה הגרמנית ברגע האחרון. הצוללת הראשונה, כך הוסכם, תימסר לזרוע הים תוך תשע שנים. ההסכם כולל גם רכש גומלין בהיקף של יותר מ-850 מיליון אירו, ורכש הצוללות יכלול גם הקמת סימולטור ייחודי בישראל וחבילת תמיכה לוגיסטית לצד אספקת חלפים.
פרשת הצוללות, נזכיר, נחשפה ב-2016 ובמרכזה עומד חשד להטיית מכרזים בכל הנוגע לרכישת צוללת חדשה מתאגיד טינסקרופ הגרמני, וכן בנוגע לעסקאות של רכש ספינות טילים. בפרשה נטען למעורבות חריגה של לשכת ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו בעסקאות הללו, כמו גם במידור בכירים במערכת הביטחון בנוגע למתן אישור לגרמנים למכור צוללות לצבא המצרי, אך נתניהו עצמו לא היה חשוד בפרשה.
אשתקד הוגשו כתבי אישום נגד שבעה בכירים בפרשה, בהם גם מיקי גנור, ששימש כנציג תאגיד טינסקרופ בישראל בין 2009 ל-2017 ומואשם במתן שוחד (אחרי שהסכם עד המדינה מולו בוטל בשל שינוי גרסתו) ודוד שרן, מנהל לשכת ראש הממשלה בתקופה הרלוונטית, שמואשם בלקיחת שוחד. המשנה לראש המל"ל בתקופה האמורה, תת-אלוף במיל' אבריאל בר יוסף, הואשם גם הוא בקבלת שוחד. נגד בכירים אחרים שנחקרו בפרשה התיק נסגר: מפקד חיל הים לשעבר אלוף במיל' אליעזר מרום (צ'ייני) ומקורבו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון.
למרות החקירה במשטרה וכתבי האישום שהוגשו, בשנים האחרונות נערכו שורה של הפגנות והוגשו מספר עתירות לבג"ץ בדרישה לחקור שוב את הפרשה, המכונה גם "תיק 3000", ועבור שר הביטחון גנץ הייתה זו הבטחה מרכזית. עבודתה של ועדת בדיקה ממשלתית שהקים בעבר לא צלחה, וחבריה התפטרו במחאה על ניסיון לקצץ בסמכויותיהם, ועם הקמת הממשלה החדשה ביוני הוא פעל להקמת ועדה ממלכתית, שלה סמכויות חקירה רבות יותר.
