מזכיר המדינה האמריקני, אנתוני בלינקן, אמנם דחה אמש (שישי) את הדיווחים שלפיהם ארצות הברית ואיראן קרובות להסכם בין המדינות - אבל בישראל מעריכים שהסכם הבנות בין וושינגטון לטהרן יושג תוך שבועות.
לפי בכירים בישראל, ההחלטה להגיע להסכם התקבלה על ידי נשיא ארה"ב ג'ו ביידן מטעמים פוליטיים לקראת הבחירות לנשיאות, שכן הוא נחוש להביא כמה שיותר קבלות - בהן הבנות עם איראן. אותם בכירים אומרים שהאמריקנים רוצים לסיים קודם עם סוגיית איראן ומיד לאחר מכן להתפנות למגעים בעסקת הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה, שם הדרישות הסעודיות מאוד גדולות וארה"ב עוד לא נתנה להן הצעה נגדית.
בישראל אומרים שההסכם בין ארה"ב לאיראן יהיה רזה, ללא חתימה או פגישות של בכירים. מהצד האיראני, ההבנות בין הצדדים מדברות על עצירת העשרת האורניום לרמה של 60%, הגברת שיתוף הפעולה בין טהרן לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) ושחרור אסירים אמריקנים. בתמורה, ארה"ב תשחרר מיליארדי דולרים מהכספים האיראניים המוקפאים.
בכירים בישראל אומרים כי האמריקנים חצו את הרוביקון בדרך לאותן הבנות. "הפור לגביהן נפל", אמרו. איראן רוצה להגיע להסכם כזה מתוך ההבנה שהוא יחזיר את הלגיטימיות שלה בזירה הבינלאומית ויאפשר למדינות רבות לעשות איתה עסקים.
ישראל חוששת מכך שהסכם ההבנות לא צפוי לכלול את סוגיות הכטב"מים האיראניים, הטילים הבליסטיים שטהרן מפתחת ו"קמפיין הטרור" של הרפובליקה האיסלאמית במזרח התיכון. ככלל, ההבנה בישראל היא שיכולת ההשפעה שלה על האמריקנים לא להגיע להסכם הזה לא קיימת, וזאת מתוך הבנה שמה עומד מאחורי ההבנות הוא רצון פוליטי של ביידן להציג הישגים לפני הבחירות, כמו גם מתוך הבנה שהיחסים בין המדינות כעת לא מאפשרים לחץ מהותי וכבד מצד ישראל על ארה"ב. מאידך, בכירים בישראל אומרים שבכלל לא בטוח שאם היחסים היו טובים יותר, וראש הממשלה בנימין נתניהו היה מוזמן לבית הלבן - התוצאה הייתה אחרת. בכיר ישראלי אומר כי ההסכם עם איראן היה יעד של ממשל ביידן מתחילת הכהונה.
אותו בכיר אמר שישראל תתקוף בחריפות את ההסכם שיושג, וכי היא תשוב ותאמר שהוא לא מחייב אותה. "בהסכם הזה יש הרבה חורים", אמר הבכיר. "הוא לא מתייחס לכל הפעולות האזוריות של איראן במרחב, לרבות מימון ארגוני טרור, כטב"מים, טילים בליסטיים, הקשר עם חיזבאללה והג'יאהד האסלאמי וכדומה. המחויבות של איראן להסכמים היא לא ערובה שיכולה להבטיח את הדברים, ולכן אנו אומרים בצורה ברורה גם לאמריקנים וגם בכלל - שאנו לא מחויבים להסכם".
נתניהו במסר לארה"ב: "שום הסכם עם איראן לא יחייב את ישראל"
(צילום: ערוץ כנסת)
אתמול אישרו גורמים מערביים כי איראן וארה"ב מנהלות שיחות על צעדים שיגבילו את תוכנית הגרעין האיראנית, יובילו לשחרור אסירים ולהפשרת נכסים איראניים שהוקפאו בידי ארה"ב. גורם איראני אמר לרויטרס כי "אפשר לקרוא לזה איך שתרצו - הסכם זמני, הסכם ביניים או הבנות משותפות - שני הצדדים רוצים למנוע הסלמה נוספת". גורם מערבי ששוחח עם רויטרס אמר שהמטרה המרכזית של ארה"ב היא למנוע מהסיטואציה להידרדר ולהימנע מעימות אפשרי בין ישראל לאיראן. "אם האיראנים 'יטעו בחישוב', הפוטנציאל לתגובה ישראלית קשה הוא משהו שאנחנו רוצים להימנע ממנו", אמר הגורם
בפגישה בין שר הביטחון יואב גלנט למקבילו האמריקני לויד אוסטין ביום חמישי בבריסל, גלנט הבהיר פעם נוספת לאוסטין כי ישראל מוטרדת מהפצת הטרור של איראן במזרח התיכון, בדגש על לבנון, עזה ויהודה ושומרון. הפגישה בין השניים הייתה טובה מאוד ברמה האישית, ואוסטין אמר לגלנט שהוא מעריך אותו מאוד. הוא דיבר על אומץ הלב שלו ועל היציבות שהוא מקנה לישראל בתקופה הזאת.
גלנט לפני המראתו לבריסל
(צילום: אלעד מלכה)
השיחה עסקה ברובה בנושא האיראני, כשגלנט התמקד בעתיד - בדגש על הצורך להציב איום צבאי אמין ולשמור על היתרון הצבאי האיכותי של ישראל במזרח התיכון. השניים דיברו על הקמת צוותי עבודה של מערכות הביטחון של ישראל וארה"ב שיקדמו את התיאום הביטחוני והצבאי בנושא איראן, וגלנט טען בפני עמיתו האמריקני כי עם או בלי קשר להסכם - ישראל תמיד שומרת לעצמה את הזכות לקיים הערכת מצב שוטפת בנושא האיראני ולפעול לפיה.
באשר לסוגיה הפלסטינית, אוסטין אמר לגלנט שצריך להרגיע את הרוחות ביהודה ושומרון, כשחלק מאותה הרגעה היא האטה בקצב הבנייה בהתנחלויות. הדברים נאמרו על רקע לחץ כבד שהאמריקנים מפעילים על ישראל שלא לאשר בנייה של 4,500 יחידות דיור בהתנחלויות שצפויה בזמן הקרוב. בישראל אומרים כי מדובר בפעימה השנייה שעליה הוחלט בפברואר (הקמת 10,000 יחידות דיור) ושלא מדובר בהפרה של הבנות שארם א-שייח ועקבה. האמריקנים חוששים שאם יוחלט על הקמת 4,500 יחידות הדיור, הפלסטינים יסרבו להגיע לכינוס נוסף בהמשך.
(צילום: שמוליק דודפור)
בכיר ישראלי אמר שהממשלה לא תתפשר ותחליט להקים את יחידות הדיור. כחלק מהפעלת הלחץ האמריקני לדחיית הבנייה, עוזרת מזכיר המדינה למזרח התיכון, ברברה ליף, אמורה להגיע השבוע לישראל ותקיים פגישות במשרד החוץ ובמשרד הביטחון.
ב"ניו יורק טיימס" דווחו שלשום פרטי ההסכם המתגבש, שאותו הגדיר ראש הממשלה נתניהו "הסדר": השיחות הבלתי-ישירות, שחלקן התקיימו בעומאן, יובילו לכך שאיראן תסכים לא להעשיר אורניום מעבר לרמת הייצור הנוכחית שלה, של 60%. לפי גורמים איראנים, טהרן גם תפסיק את המתקפות של שלוחיה על כוחות אמריקניים בסוריה ובעיראק, תרחיב את שיתוף הפעולה שלה עם פקחי גרעין בינלאומיים ותימנע ממכירת טילים בליסטיים לרוסיה. טהרן גם תשחרר שלושה אסירים איראנים-אמריקנים, שארה"ב טוענת שנעצרו שלא כדין. בניו יורק טיימס ציינו כי גורמים אמריקנים לא אישרו קשר כזה בין האסירים להפשרת הנכסים, וגם לא כל קשר בין חילופי אסירים לענייני הגרעין.
בתמורה, איראן מצפה שארה"ב תימנע מהחמרת הסנקציות שחונקות את כלכלתה; לא תעצור מכליות נפט, כפי שעשתה לאחרונה באפריל; ולא תדרוש צעדים נגד איראן באו"ם או בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). איראן גם מצפה מארה"ב להפשיר נכסים איראניים שהקפיאה בשווי מיליארדי דולרים, כשהשימוש בהם יהיה מוגבל למטרות הומניטריות בלבד.
