בעקבות רצח ששת החטופים במנהרה ברפיח, בשבוע האחרון חלה עלייה בכמות ההפגנות והמפגינים במספר מוקדים ברחבי הארץ. את ההפגנות מארגנים ופוקדים מספר ארגונים: חלקם נלחמים בשלטון, חלקם משפחות חטופים שגם הם מחולקים לכמה ארגונים, ויש גם הרבה בודדים, שפשוט מכינים שלט בבית עם הילדים, עם כיתוב שמרגש אותם, אורזים דגל ובקבוק מים, ויוצאים להרגיש חלק ממטרות גדולות, שעיקרן - החזרת החטופים הביתה.
במקביל לזינוק בכמות המפגינים, עלתה מדרגה גם האלימות בהפגנות, הן מבחינת השוטרים (דריסתה של נטלי צנגאוקר, אחותו של מתן החטוף, שפרש משטרתי רמס אותה); והן מבחינת המפגינים, (שוטרת שנחבלה ברגליה מגדר שככל הנראה דחפו עליה). אולם הזינוק העיקרי נרשם במספר חסר התקדים של העצורים. לפי מערך העצורים, המונה עשרות עורכי דין שמתנדבים לטפל ללא עלות בתיקים, עולה כי בשבוע האחרון בוצעו 110 מעצרים, מהם 75 בתל אביב והשאר בירושלים, חיפה ובמוקדים נוספים. למעט מקרה אחד חריג - של מיכל דויטש, שסירבה להתחייב שלא תשתתף במחאות במשך חודש ושוחררה רק היום בתנאים מגבילים - לאף אחד מהם לא הוארך מעצר.
פעילי מחאה שנעצרו השבוע העידו על מעצרים אלימים, העברה לבתי הסוהר תרצה ואבו כביר ללא סיבה מובהקת, וגם על שוטרים שצילמו אותם דרך הסורגים עם הטלפון הפרטי ולא סיפקו תשובה למי התמונות נשלחות. אספנו עדויות של כמה מהם.
"החלטה מלמעלה"
"בראשון בערב יצאתי להפגנה בבימה ובבגין" מספר תום סימון בן ה-35, סטודנט ועוזר מחקר מת"א שלא משתייך לאף ארגון. "בשלב מסוים המוחים הודיעו שיורדים לאיילון אז המשכתי. עמדתי עם עוד אנשים עד שהמשטרה נערכה בשורה והתחילה לדחוף. נדחפתי והלכתי אחורה כמו כולם, ואז משום מקום החליטו לקטוף ולעצור אותי, סביבות 22:00".
מה לדעתך גרם למעצר?
"הייתי יחסית בחזית המפגינים, שהיו במגע עם המשטרה. חוץ מזה? אין שום דבר, בשום אופן אי-אפשר היה להסיק שפגעתי בשוטר. או שבהתנהגות שלי יש תוקפנות או סכנה לשוטרים. מפה - מעצר זה לא דבר מנומס. תפסו אותי שלושה אנשים מהידיים והרגליים, הייתי מונף באוויר. תפסו אותי בכוח ונפלתי לרצפה. לוקחים אותי לניידת, הייתי עם שני חבר'ה שאני לא מכיר שנעצרו בנסיבות אחרות. הייתי בניידת במצטבר שעתיים בצד ההפגנה, אחרי זה נסענו לתחנת סלמה, ששם לפני שהכניסו אותנו התייבשנו ברכב עוד שעתיים.
"בתחנה פגשנו את הסנגור ממערך העצורים שכבר נמצא שם. שלושתנו היינו במעצר ראשון לא ידענו למה לצפות. היו שם חבר'ה שכבר נעצרו והיו להם התנסויות. הם אמרו לנו שהציפייה שייבשו אותנו כמה שעות, ייקחו אותנו לחקירה שלא יהיה בה כלום וישחררו אותנו באמצע הלילה. החקירה הגיעה בחמש בבוקר והסתבר שם שאנחנו לא משוחררים, אלא נשארים במעצר ל-24 שעות ויביאו אותנו בפני שופט. היה ברור שזו החלטה גורפת, לא פרטנית לפי מקרה מסוים. השוטרים ענו לשאלות שזו 'החלטה מלמעלה'.
"היה ברור שזה לא לגיטימי כי העילה להחזיק בן אדם עצור זה או שהוא מסוכן או שהוא יפריע להליכי החקירה, אבל זה לא היה רלוונטי לאף אחד מאיתנו, בטח לא לי. זה היה מפתיע, מאכזב ומערער. אמרו שייקחו אותנו לאבו כביר ומשם למשפט. בסוף התייבשנו במעצר עד סביבות 18:00, עברנו לבית המשפט ואז שחררו אותי. הבעיה הייתה שהארנק, הטלפון והמפתחות לבית נשארו בסלמה, לא הביאו אותם לבית המשפט. השוטרים אמרו 'תבואו רק מחר לקחת אותם, אין אף אחד שיביא לכם'. איך אכנס הביתה בלי המפתחות? דיברנו עם עורך דין ודרכו הצלחנו להשיג את החפצים. רק ב-20:00 סיימנו את כל הבלגן. בזמן הזה נתנו לי לאכול, לשתות, ושיחת טלפון".
מה היה במשפט?
"המשפט היה די מביש, אני ועוד שלושה עצורים. השופטת הייתה חסרת סבלנות, אמרה לשוטרים שאין להם שום דבר שקושר עצורים ספציפיים לאירועים ספציפיים, אין דוחות פעולה לגבי אף אחד מהעצורים. היא שאלה אם יש ראיות שסותרות את ההכחשה של החשוד, והתובע אמר באופן שיטתי 'לא', לגבי כל חשוד. רק אומרים שההפגנה הייתה פרועה והיו הפרות סדר. בלי ראיות ובלי עדות של שוטרים. זו חוויה לא פשוטה. היו אנשים טובים והיה משהו בסולידריות שהגן עלינו. לא היה נעים כמובן, אבל הייתה תחושה שאנחנו עושים דבר שחשוב לנו, שומרים אחד על השני ויש משהו מעורר תקווה במפגש האנושי שלנו מול זה".
"ברגע שמזהים שאני מהארגון - רודפים אותי"
כלנית שרון בת ה-35 היא במאית מתל אביב. במצב החרום של השנה האחרונה היא חלק מארגון "החזית הוורודה" שנוכח בכל הפגנה מתחילתה עד סיומה. "נעצרתי בשני בערב", היא מספרת מבית משפט השלום, "חבר אחר מהארגון נעצר בהפגנה אתמול". לדבריה, "ברגע שמזהים אותי מהארגון - ישר רודפים אותי. בשני עצרו תשע פעילות על המדרכה. השוטרים אומרים בקשר אחד לשני 'כל מי שבוורוד תעצור אותו', ואנחנו שומעים את זה. היינו ליד רכבת השלום. חברה בשם אירית ישבה על המדרכה עם פיתה שווארמה. שוטר בשם אבי עופר לוקח אותה ואומר: "את מעוכבת, בואי איתי לניידת". עצרו אותנו אחד-אחת. נגלה ראשונה הגיעה לתחנה, ואז עוד נגלה אחרי, בסוף היה 12 עצורים".
כלנית מספרת כי הרגישה ש"היה ממש עניין מגמתי כי כולם היו מתוך "החזית הוורודה". היינו בתא מעצר מ-14:00 בלב ת"א עד 2:30 בלילה, 12 שעות בהתחנה. לאף אחת מאיתנו לא אמרו שאנחנו עצורות, נוהל המעצר לא התנהל. התחילו להכין את הקרקע לזה שאנחנו נשארות לילה, כי השוטרים בתחנה התחילו לפצל לנו את דברי הערך לשקית נפרדת. שאלנו למה, אמרו שמכינים אותנו כי 'אולי יהיה מעצר'. נכנסתי לחקירה ב-23:00 בתחנת לב ת"א. תא נפרד לבנים, תא לבנות. ואז הגיע שוטר שצילם אותנו בטלפון הנייד בטענה שהם צריכים 'להעביר תמונה לבית מעצר'. אפילו לא אמרו לי שאני הולכת למעצר, לא היה לי עורך דין והם צילמו בניגוד לרצוני. הכל התנהל בבלגן. אחד השוטרים אמר שהוא קיבל פקודה מלמעלה שאנחנו נשארים ללילה. ב-2:30 הובילו את הנשים לנווה תרצה, את הגברים לאבו כביר.
"אזקו לנו ידיים ורגליים אחת לשנייה כי לא היו להם מספיק אזיקים. הגענו לנווה תרצה ב-3:30, חיכינו ברכב עד שאנשי שב"ס יקלטו אותנו. רק ב-5:00 הגענו לתא, וב-6:30 לקחו אותנו לבית המשפט. יש לציין שמי שקיבל אותנו בנווה תרצה היו ממש אחלה. סוהרת שעשתה בידוק בצורה לא פולשנית מתוך הבנה שאנחנו לא פושעות".
איך החוויה של לילה ראשון בבית סוהר?
"אף אחת לא הצליחה לישון. את עם הבגדים מהיום, את מסריחה מההפגנה בצהריים. נתנו לנו כריכים בתחנה בלב ת"א ומים, אבל כל הלילה כלום. מישהי טבעונית וצליאקית לא אכלה כלום כי לא היה להם פתרון בשבילה. ואז ב-6:30 בבית משפט השלום בת"א, אזוקות ידיים ורגליים כל אחת, הפעם לבד. הגענו לתאי כליאה בבית משפט, בנים לחוד-בנות לחוד. חיכינו למשפט הראשון ב-11:00, שלי היה ב-12:30, והשחרור לקח עוד שלוש שעות.
"בגלל שכולנו הואשמנו באותן עבירות: 'הפרת הסדר הציבורי' ו'חסימת נתיב תחבורה תוך סיכון חיי אדם' (למרות שאפשר לראות במצלמות שאזקו את כולנו על המדרכה והכבישים היו פתוחים), המשטרה ביקשה ארבעה ימי מעצר. השופט הוריד אותם מזה, ואז רצו חמישה ימי הרחקה מהפגנות לא-חוקיות. אבל גם לזה עורכי הדין לא הסכימו, כי עשינו לילה במעצר. בסיכמו של יום כולנו השתחררנו ללא תנאים עם ערבות של עד 3,000 שקלים במידה ולא נגיע לחקירה אם יבקשו מאיתנו. לא האשימו אותנו בכלום. השופט לא הבין למה עצרו אותנו ולא עוד 100 אחרים. יצאתי ב-15:30 מבית המשפט אחרי שנעצרתי בצהריים לפני. 24 שעות מועכבת. למשטרה לא היו דוחות פעולה על האירוע, שום דבר מפורט, לא צילומים או מצלמות גוף, שום תיעוד".
"חקירות לפרוטוקול"
ראובן קוסט, בן 40 מרמת גן, אב לשניים ועובד בחברת ייעוץ מספר: "נעצרתי כבר מספר פעמים. בפעם האחרונה זה היה יום שני בצהריים. היינו קבוצה גדולה של מפגינים באירוע מתמשך, בעקבות ההחלטה השערורייתית של הקבינט לא לקדם עסקה. זה לא השאיר הרבה ברירות ויצאנו לרחוב במוצ"ש, ראשון ושני. היינו בהפגנה באזור של בגין-קפלן בשני, באזור של גבעת התחמושת החל גל מעצרים, אני הייתי מהעצורים הראשונים ומיד אחריי נעצרו הרבה מאוד אנשים, באזור ה-20 חבר'ה מאותו אזור. רובם אנשים שהיו על המדרכה עם תופים".
מה עשית?
"בא אליי שוטר ואמר לי 'אתה חשוד בהפרת סדר', אחרי זה אמר שיש עוד סעיף של 'סיכון חיי אדם בנתיב ציבורי', אבל בסוף ירדו מהסעיף. בפועל עמדתי עם כולם, בהתחלה על המדרכה ואחרי זה על הכביש. זהו. לא היו מדורות או עימותים. שוטר פנה אליי במקרה. משם תפסו אותי שני שוטרים ואמרו 'אתה עצור על סעיף של הפרת סדר'. לקחו אותי לניידת ונסענו ללב ת"א. מהר מאוד הבנו שנעביר את הלילה במעצר, מזה שהם לקחו ציוד אישי. שוטרים אקראיים צילמו אותנו מהטלפונים הניידים, ואז התחילו לחקור אותנו. חקירה של עשר דקות. חוקר שאל מה עשיתי, היה ברור שהוא אפילו לא יודע את השם שלי. זה לא עניין אותו, חקירה קצרה בשביל הפרוטוקול. זה נגמר באזור 22:00 וכולם באופן גורף הואשמו באותם סעיפים, למרות שנעצרנו במקום אחר בנסיבות אחרות.
"במקום להגיד לנו 'משחררים אתכם ורוצים לעלות אתכם למשפט מחר', החליטו לקחת אותנו לאבו כביר. זה לא כיף גדול, 'אסקיים רום' של חדר כליאה. לא שהתחנה מקום סימפטי, אז אבו כביר בטח לא. פעם ראשונה שלי שם, מזל שבאתי עם עוד אנשים והיינו יחד בחדר, ארבעה בחדר קטן. הגענו ב-3:00 לאבו כביר אזוקים, הליך קליטה של בדיקה מלאה כולל פשפוש בתחתונים. הכל עם אזיקים ידיים ורגליים כאחרון הפושעים. תרמו לנו דרך עורכי הדין בגדים שנוכל לשים עליהם את הראש, ושלבנות לא יהיה קר.
"לא נתנו לי שיחה, רק דרך עורך הדין יכולתי למסור משהו לאשתי שתדע איפה אני. ישנו שעה וחצי, קמנו בבוקר והתחלנו תהליך של יציאה, הכל עם אזיקים. בבית המשפט נכנסים שניים בכל פעם. אני במזל הייתי בזוג הראשון, ואז התנהל דיון אבסורדי שבו המשטרה מבקשת להאריך את המעצר בשלושה ימים נוספים כדי 'להשלים את החקירה', כי 'יש דוח סודי שצריך להשלים'. עורכת הדין שלנו ניסתה להבין איזו חקירה צריך לעשות, השופט גם ניסה להבין, אבל לא נתנו לו תשובה. יש עילות בחוק שמאפשרות להשאיר עצור לילה במעצר, אבל אף אחת לא התמלאה כדין".
וכשעורכת הדין העלתה את זה מול החוקר?
"הוא אמר שהיה מקרה שהשאירו מפגין ללילה במעצר וזה עזר לחקירה. אבל השופט אמר שזה אירוע שבכלל לא היה דומה, כי העצור ההוא זרק בקבוקי צבע והיה מסוכן לציבור. השופט לא התרשם ואמר להם לשחרר בלי שום תנאים, למעט ערבות עצמית להגיע לתחנה ב-3,000 שקלים. מותר לי להשתתף בהפגנות, אין שום הגבלה, וכמוני כל האנשים שנעצרו חוץ מממפגינה אחת שקיבלה הרחקה מינימלית".
מה לגבי ההפגנות הבאות?
"אני אבלה כמה ימים עם הילדים בבית כי הייתי עצור יום שלם. אבל אחזור, זה רק הצדיק לי את חשיבות המטרה".
עו"ד ניר אלפסה ממערך עוטף עצורים מסר: "עברנו שבוע סוער וכואב במיוחד. הכאב הנורא על רציחתם של ששת החטופים הוציא לרחובות מאות אלפי אנשים שבחרו במחאה לגיטימית לקרוא לממשלה לפעול לעסקה למניעת הרצח הבא. לצערנו, נראה כי משטרת ישראל שמה לעצמה למטרה לעצור כל מחאה או הפגנה, בלי קשר לנסיבות ולהתנהגות המפגינים. אין דרך אחרת להסביר מדוע נעצרו עשרות מפגינים שרק נכחו במקום, וחלקן נאלצו לבלות לילה במעצר מבלי שהשוטרים יכולים להוכיח בבית המשפט את עילת המעצר. לא במקרה בית המשפט בחר לשחרר את כל העצורים בתנאים מינימליים, תוך שהוא מותח ביקורת על מחדלי המשטרה. אנחנו בעוטף העצורים ממשיכים לספק הגנה לכל המפגינים וקוראים לכולם להמשיך, לצאת לרחובות ולהביע עמדתם כפי שנהוג במדינה דמוקרטית".
תגובת המשטרה
"במסגרת הפגנות בלתי חוקיות שהתרחשו ברחבי הארץ, המשטרה שפעלה לשמירה על הסדר הציבורי, עצרה עשרות פורעי חוק שהתעמתו ותקפו שוטרים, פגעו משמעותית בחופש התנועה, תוך חסימת כבישים, הבערת מדורות וזריקת חפצים לעבר השוטרים. לאור האירועים החמורים, ביצעה המשטרה מעצרים לשם הפסקת העבירה והשבת הסדר הציבורי על כנו, כאשר חלק מהעצורים הובאו בפני בית המשפט בהתאם לנסיבות מעורבותם, נדגיש כי על אף שבית המשפט הורה לשחררם, החקירה בעניינם נמשכת". תגובת המשטרה כללה את הסרטון הבא:
"אשר לטענות בדבר צילום בעת המעצר, נדגיש כי כל עצור שנמצא בתחנת המשטרה ועתיד לעבור לשב"ס חייב לעבור צילום על מנת שתמונתו תצורף לאסמכתא לכליאה. כל ניסיון לייצר מצג שווא הינו שגוי ומקומו להידחות על הסף. נמשיך לאפשר את חופש המחאה כחוק אולם לא נאפשר הפרות סדר ומעשים פליליים בניגוד לחוק".