דו"ח ועדת הבדיקה העצמאית של האו"ם על פעילותה של סוכנות הסיוע לפליטים הפלסטינים (אונר"א), המגיב על ההאשמות על כך שעובדיה השתתפו בטבח ב-7 באוקטובר, קובע כי הארגון "ניטרלי יותר מאשר ישויות דומות אחרות של האו"ם או ארגונים לא-ממשלתיים". עם זאת, הוועדה זיהתה "כמה בעיות הדורשות שיפור מיידי". בין המסקנות המוצעות: קידום נשים בארגון והקמת דירקטוריון, דיגיטליזציה מלאה של תכני הלימוד בבתי הספר של אונר"א ופתיחת קו חם לדיווח על תכנים בעיתיים.
קתרין קולונה, שרת החוץ לשעבר של צרפת העומדת בראש ועדת הבדיקה, הגישה את הדו"ח למזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, שהורה מצידו לגבש תוכנית ליישום ההמלצות וקרא לכל "בעלי העניין לתמוך באופן פעיל באונר"א, מכיוון שהיא מהווה גלגל הצלה לפליטים פלסטינים באזור".
לאורך 50 עמודי הדו"ח מפרטת הוועדה שורה של מסקנות ורפורמות שנועדו להבטיח ניטרליות של הארגון. "בהיעדר פתרון מדיני בין ישראל לפלסטינים, אונר"א נותרה מרכזית במתן סיוע הומניטרי מציל חיים ושירותים חברתיים חיוניים, במיוחד בבריאות וחינוך, לפליטים פלסטינים בעזה, בירדן, בלבנון, בסוריה ובגדה המערבית. אונר"א היא חסרת תחליף וחיונית להתפתחות האנושית והכלכלית של הפלסטינים. רבים רואים באונר"א חבל הצלה הומניטרי", כותבים מחברי הדו"ח.
הוועדה מדגישה כי על אונר"א ועל הצוות שלה מוטלת "חובה בסיסית לשמור על ניטרליות כדי להבטיח את שלמות המשימה של הסוכנות ואת האפקטיביות של פעולותיה", אך "למרות השקעה ומאמצים משמעותיים, הניטרליות של אונר"א הוטלה בסימן שאלה על ידי בעלי עניין פלסטינים וישראלים. בעבר התרחשו מספר האשמות על הפרות ניטרליות וננקטו צעדים משמעתיים - אך האשמות על הפרות ניטרליות מעולם לא היו חמורות כמו אלה שעלו בינואר 2024".
לפי הדו"ח, לארגון יש מספר "לא מבוטל של מנגנונים ונהלים להבטחת עמידה בעקרונות ההומניטריים, תוך שימת דגש על עקרון הניטרליות", וכי יש לאונר"א "גישה מפותחת יותר לניטרליות מאשר ישויות דומות אחרות של האו"ם או הארגונים הלא-ממשלתיים", אך "למרות המסגרת החזקה הזו, בעיות הקשורות לניטרליות נמשכות. הן כוללות מקרים של צוות המביע דעות פוליטיות בפומבי, ספרי לימוד עם תוכן בעייתי בשימוש בחלק מבתי ספר של אונר"א ואיגודי עובדים פוליטיים המאיימים על הנהלת אונר"א וגורמים לשיבושים תפעוליים".
הוועדה בחנה מספר תחומים שדורשים "שיפור מיידי" ומציעה מסקנות בהתאם אך מבהירה כי "לצעדים אלו תהיה השפעה משמעותית רק בתמיכת המדינות המארחות, ישראל והרשות הפלסטינית".
בין שאר המסקנות הועדה קוראת להקים מועצת מנהלים לאונר"א במקום ועדה מייעצת, לחזק את ועדות הביקורת הפנימיות של הארגון, לפרסם קוד אתי ולדאוג להעביר אותו לכל העובדים יחד עם הדרכה אישית, להגדיל את מספר הנשים בתפקידי ניהול וכן לפקח בצורה יותר הדוקה על מנהלי אזורי בכירים שנמצאים בחזית כדי למנוע השפעות פוליטיות עליהם, כמו גם להקים מסגרת שתבטיח שקיפות ומעקב של תורמים אחר הפרויקטים של הארגון.
הדו"ח קורא לפיתוח מנגנוני סינון יותר הדוקים כשזה נוגע לגיוס אנשי צוות בשלב מוקדם של תהליך הגיוס. המחברים קוראים לארגון לחזק את שיתוף הפעולה עם ישראל בעניין, כדי לשתף מידע רלוונטי כמו תארים ואף פרטים מזהים כמו תעודות זהות, רישום משטרתי ועוד. הוועדה קוראת גם להקים מנגון שימנע שיתוף דעות של אנשי הארגון ברשתות החברתיות, ולמנוע ניצול לרעה של מתקני אונר"א. הדו"ח קובע שהמנגנונים הקיימים לסינון עובדים כיום, כדי לוודא שהם לא חלק מחמאס או מהג'יהאד האיסלמי, לוקים בחסר מפני שלסוכנות אין יכולות מודיעיניות מספקות - וישראל "לא משתפת פעולה".
כשזה נוגע לבתי הספר של אונר"א, הדו"ח מבהיר כי על הארגון מוטלת האחריות להסיר את התכנים האנטשימיים בספרי הלימוד - גם אם הרשות הפלסטינית אחראית על התוכן הנלמד. "מערכת החינוך של אונר"א חיונית לכמה מאות אלפי ילדים פלסטינים. עם זאת, דווח כבר שנים רבות שייתכן כי בתי ספר נוצלו להפצת דעות פוליטיות, כולל תוכן אנטישמי והפרת עקרונות ניטרליות. כל ספרי לימוד המפיצים דעות אנטישמיות, מקדמים אפליה והסתה לשנאה ואלימות סותרים את ערכי האו"ם. גם אם שולי, הדבר מהווה פגיעה חמורה בניטרליות. בעזה ובגדה המערבית ספרי לימוד באחריות הרשות הפלסטינית, אך אונר"א מכירה בכך שאין בזה כדי לפטור את הסוכנות מאחריותה כאשר ספרי הלימוד הללו משמשים בבתי הספר שלה".
לפי מחברי הדו"ח, אונר"א עשתה התקדמות משמעותית בשנים האחרונות כדי להפחית את קידום השנאה והסתה לאלימות בספרי הלימוד ובכיתה - אך דרושים עוד צעדים כגון "הרחבה של הסקירה השנתית של כל ספרי הלימוד, העצמה של נשים כדי שיהיו שותפות יותר לאחריות הניהולית בבתי הספר, הקמת קו חם לדיווח על תכנים בעייתים, בדיקות הוראה אקראיות בכיתות ודיגלטילזיציה מלאה של התכנים כדי להגביר את השקיפות".
הוועדה גם קוראת להילחם בפולטיזציה של ארגוני העובדים של הארגון, בעיקר על ידי מנגון פיקוח על בחירת נציגי העובדים, וגם כאן קוראת להגברת הייצוג הנשי בו. "נשים מהוות מחצית מעובדי אונר"א, אך כיום כמעט כל נציגי איגודי העובדים הם גברים", מבהירים מחברי הדו"ח.
משרד החוץ מסר כי "ארגון הטרור חמאס חדר לאונר"א-עזה בצורה רחבה כל כך, שאי אפשר לומר עוד איפה נגמרת אונר"א ואיפה מתחיל חמאס. עם יותר מ-2,135 מעובדי אונר"א שהם פעילי ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד אסלאמי, וחמישית מהנהלת בתי ספר של אונר"א שהם פעילי חמאס, הבעיה באונר"א-עזה היא לא של כמה תפוחים רקובים - זהו עץ רקוב ומורעל ששורשיו הם חמאס.
"דו"ח קולונה מתעלם מחומרת הבעיה ומציע פתרונות קוסמטיים שלא מתמודדים עם ההיקף העצום של חדירת חמאס לאונר"א עזה. כך לא נראית בחינה אמיתית ויסודית. כך נראה רצון לעקוף את הבעיה ולא לקרוא לה בשמה.
"ישראל קוראת למדינות התורמות להימנע מלהעביר כספים של משלמי המיסים שלהם לאונר"א-עזה שכן תרומות אלו יגיעו לארגון הטרור חמאס, דבר המנוגד לחקיקה של המדינות התורמות עצמן. ישראל קוראת למדינות התורמות להעביר כספיהן לארגונים הומניטריים אחרים בעזה. אונר"א-עזה היא חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון. ישנם פתרונות אחרים. אונר"א לא יכולה להיות חלק מהפתרון בעזה לא עכשיו, ולא בעתיד".
איתמר אייכנר השתתף בהכנת הכתבה.
