לפני ארבע שנים חנך ראש הממשלה נפתלי בנט, אז שר החינוך, תוכנית לאומית לקידום האנגלית. אחד היעדים המרכזיים שנקבעו היה הגדלת שיעור התלמידים שניגשים לבחינת בגרות ברמת ארבע וחמש יחידות לימוד.
במשרד החינוך גאים היום שהיעד שנקבע הושג כמעט במלואו, אבל למעשה התלמידים אינם יודעים אנגלית, כמו בוגרי מערכת החינוך שקדמו להם. ראשי האוניברסיטאות מביעים חוסר שביעות רצון מרמת האנגלית של צעירי ישראל, וחברות ההיי-טק מתקשות לגייס עובדים בשל חוסר שליטה באנגלית. רגע לפני תחילת שנת הלימודים, זו תמונת המצב של לימודי האנגלית בישראל, ואיך אפשר לשפר אותם.
ב-30 באוגוסט 2017 השיק שר החינוך בנט רפורמה בלימודי האנגלית שנקראה "Give me five – ישראל עוברת לאנגלית מדוברת". המטרה הייתה לחזק את האנגלית המדוברת בפי התלמידים ולהגדיל את שיעור הנבחנים ב-4 ו-5 יחידות ל-70% מהתלמידים.
"תלמידי ישראל יחלו לפתח מיומנויות בשפה האנגלית ויקבלו כלים כדי לדעת כיצד להתבטא", הכריז בנט. "בעולם הגלובלי של היום, לתוכנית זו יש חשיבות מכרעת בקרב על עתיד ילדינו. גדל פה דור שלמד לשנן present simple, אני רוצה שיגדל פה דור שילמד לדבר באנגלית".
בנט משיק את הרפורמה באנגלית, 2017
(אבי חי)
התוכנית הלאומית החדשה כללה בין היתר קורס לאנגלית מדוברת לכל תלמיד בכיתה י', בחינה בעל פה במיצ"ב לתלמידי ח', הרחבת מועדון הדיבייט לכיתות ט' ותוספת שעות לכיתות ז'. בנט הקצה 50 מיליון שקלים לקידום התוכנית, אך לאחר שסיים את תפקידו התקציב צומצם בהדרגה, והיום עומד על 20 מיליון שקלים בלבד.
המטרה המרכזית של התוכנית הושגה חלקית. בשנת 2016 עמד שיעור התלמידים שניגשו לבחינה ברמה של 4 ו-5 יחידות על 60% מהתלמידים, בהם 34% ניגשו לחמש יחידות ו-26% לארבע יחידות.
בשנת 2020 ניגשו לבחינות הבגרות ברמה של 4 יחידות 29% מהתלמידים ואילו לבחינה ברמה של 5 יחידות ניגשו 39% מהתלמידים – יחד הגיעו ל-68 אחוזים, ממש צמוד ליעד שנקבע בתוכנית הלאומית.
אבל למרות העלייה באחוז הניגשים לבחינות הבגרות באנגלית ברמה גבוהה, בוגרי מערכת החינוך הישראלית לא מצליחים לדבר אנגלית ברמה טובה.
סקר שנערך עבור תלמ"א – התוכנית הלאומית למצוינות באנגלית, על ידי מכון "הגל החדש", ממחיש את המצוקה של בוגרי מערכת החינוך. לפי הסקר, 67% סבורים שהתלמידים לומדים אנגלית באינטרנט ובטלוויזיה לעומת 6% בלבד שסבורים שהתלמידים רוכשים את האנגלית שלהם בבית הספר.
רק 12% מהנשאלים העידו שירגישו בנוח לדבר אנגלית עם אנשים שכלל לא דוברים עברית, ו-45% אמרו שהם לא מצליחים לקרוא עיתון באנגלית.
הממצאים לא מפתיעים את תלמ"א, שהוקמה בשיתוף משרד החינוך כדי לחזק את ידיעת האנגלית בקרב תלמידים בפריפריה. "לצערי חלק גדול מהתלמידים שלומדים חמש יחידות לימוד אינם מסוגלים לנהל שיחה עם אדם שמגיע מחו"ל בלי לשבור את השיניים", אמר המנכ"ל אלון פוטרמן.
"יש מחסור גדול מאוד במורים", הוסיף. "או שהמורים הקיימים בבתי הספר נפלאים, אבל צריך להעלות את רמת הביטחון של התלמידים כשהם מדברים את השפה, שידעו שמותר לטעות, לשים דגש על שפה דבורה ובעיקר לדבר ולדבר".
המורים לאנגלית מדברים בכיתה רק בעברית
המחסור במורים לאנגלית בבתי הספר ברחבי המדינה הוא בעיה גלויה. לפי דו"ח מבקר המדינה האחרון שנעשה בנושא, לפני כשנתיים, 40% ממורי האנגלית לא הוכשרו ללמד אנגלית וחסרים יותר מ-650 מורים לאנגלית ברחבי הארץ. גם עכשיו, שבוע וחצי לפני פתיחת שנת הלימודים, בתי ספר רבים עדיין מחפשים מורים.
בשל החוסר במורים לאנגלית, מנהלי בתי ספר דיווחו שהם נאלצים לשבץ בשיעורי אנגלית מורים מתחומים אחרים או מורים ללא תעודות הוראה שמעולם לא עסקו בחינוך.
רכזי מקצוע אנגלית בבתי ספר תיארו בפני ynet תמונה עגומה עוד יותר של מורים בעלי הכשרה רשמית, שבפועל מתקשים בעצמם ולא שולטים בשפה. התוצאה – המורים נמנעים משיחות באנגלית בשיעורים ומדברים בעברית עם התלמידים.
פוטרמן. גייס אלף מורים ללמד אנגלית בישראל - משרד החינוך לא נענה ליוזמהאחד הפתרונות האפשריים הוא להביא ארצה מורים לאנגלית. מדי שנה תלמ"א מגייסת 300 מורים יהודים ממדינות דוברות אנגלית ללמד תלמידים בקייטנות אנגלית בפריפריה. אחרי חודש של קייטנה רובם עולים ארצה, 60 מהם החליטו בשנים האחרונות לעשות עלייה והשתלבו כמורים לאנגלית בבתי הספר.
לפי פוטרמן, התוכנית הצליחה לגייס כאלף מורים ממדינות דוברות אנגלית, בהן אנגליה, ארה"ב ואוסטרליה, שמבקשים להגיע לישראל כדי ללמד אנגלית במשך שנת לימודים מלאה. לדבריו, הפניות למשרד החינוך כדי להסדיר את העסקתם לא נענו עד כה ולכן רק חלקם יגיעו לארץ במימון רשויות מקומיות.
"הבחינה מחמיצה את העיקר ופשוט מגוחכת"
המיומנויות שנדרשות מהתלמידים כדי לרכוש אנגלית ברמה גבוהה הם לדבר באנגלית, לכתוב ולקרוא באנגלית, להבין את מה ששומעים ואולי גם קצת להכיר את התרבות האנגלית והאמריקנית.
העובדה שבוגרי מערכת החינוך לא מדברים אנגלית טובה לא מפתיעה את המורים, בעיקר בשל העובדה שתוכנית הלימודים מכווינה אותם ואת התלמידים אך ורק לבחינת הבגרות.
3 צפייה בגלריה
תלמידים נבחנים בבגרות, ארכיון. "כל מה שמלמדים, ובעיקר מה שלא, מעוצב לפי בחינות הבגרות"
(צילום: חגי דקל)
"כל מה שמלמדים, ובעיקר מה שלא מלמדים, מעוצב לפי בחינות הבגרות", הסבירה בייאוש מורה ורכז אנגלית ותיקה בתיכון במרכז הארץ. "התלמידים רוצים וצריכים ציון גבוה, ומעטים המורים שירשו לעצמם להעשיר ולעבות כשזה לא קשור לציון שאותו קובעת הבחינה. כשמדברים על הגדלת שיעור הזכאים, על מה מדברים? על הבחינה, על הציון. בגלל הבחינה לא לומדים בכלל אנגלית".
אחת הדוגמאות לפער בין לימודי האנגלית בפועל ללימודי האנגלית הרצויים היא הבחינה בעל פה בבגרות באנגלית. בעבר הבחינה התבססה על עבודת חקר שהתלמיד הציג בפני הבוחן ושוחח איתו עליה. רוב מוחלט של התלמידים במדינה זכו בציון של 90 ומעלה, בשל העובדה שמורים מבית הספר בחנו את התלמידים של עמיתיהם, וכולם העדיפו להיות נדיבים.
כיום, במתכונת האובייקטיבית לכאורה, הבחינה בעל פה אינה מתנהלת בין התלמיד לאדם אחר, אלא בין התלמיד למחשב. התלמיד מתיישב מול הצג, רואה איזה קטע שעליו להגיב אליו ונשאל שאלות.
"איך אפשר לצפות ממבוגרים שידעו לנהל שיחה כשמלמדים אותם לדבר אל תוך מכשיר?", תהתה הרכזת. "הבחינה מחמיצה את העיקר ופשוט מגוחכת. לדעתי, אין אף מורה או תלמיד במדינה שסבור שהבחינה הגיונית".
המיומנות היחידה שמטופלת לכאורה בבחינת הבגרות באנגלית היא של הבנת הנקרא, וגם שם יש בעיות. הטקסטים קצרים ופשטניים ומנגד השאלות לא ממש משקפות הבנת אנגלית אלא יותר קליעה למטרה.
ראיה לכך היא מה שמתרחש, לפי הרכזת, בתדרוכים של בוחני הבחינות. לא פעם נערכת שם הצבעה לגבי תשובות אפשריות. "אם אפשר לקבוע בהצבעת רוב מה לקבל מבין האפשרויות הללו, משהו בשאלה לא תקין מלכתחילה".
הרכזת סיפרה כי לא פעם בתום הבחינה, כשהתלמידים פונים אל המורים שלהם ומשווים תשובות מתגלה שהמורה טעה. "או שידיעת האנגלית של המורה לא מספקת, וזה בהחלט לא נדיר, או שהשאלה מנוסחת גרוע. לא ייתכן שמורה שמלמד י"ב לא יצליח לענות כיאות על שאלה".
על המיומנות של הבנת הנשמע ויתרו במתכונת הנוכחית של האנגלית. במקום קטע של הבנת הנשמע, בבחינות של 4 ו-5 יחידות, יש בחינה באוצר מילים. התלמיד צריך לבחור את הפירוש הנכון עבור המילה מתוך מספר אפשרויות שניתנות לו.
בחלק של הכתיבה נדרשים התלמידים בבחינה לכתוב חיבור עיוני שאורכו לא עולה על 140 מילים, ומי שחורג מהמכסה המותרת מאבד נקודות. "אי אפשר באמת לפתח רעיון קונקרטי ונבון, אבל אפשר להכין כמה משפטי מפתח ולמלא איתם חלק גדול מהתוכן".
"לפעמים תלמידים מצליחים להערים על הבוחנים ולהכניס משפטי מפתח, למרות שהבוחנים אמורים להוריד נקודות על משפטים כאלה", אמרה הרכזת. "לא פלא שלבוגרי תיכון, גם ברמה של חמש יחידות, אין בעצם כישורים לכתוב באנגלית מכתב רשמי, ודאי שלא מאמר אקדמי".
"רמת האנגלית של הסטודנטים הפכה להיות קושי"
הפער בין העובדה שהתלמידים עברו בחינת בגרות ברמה של 5 יחידות לרמת האנגלית שלהם בשטח מורגש היטב באקדמיה. גורמים באוניברסיטאות ציינו כי גם בעלי ציון גבוה בבגרות מתקשים עם רמת האנגלית הנדרשת בתואר ראשון באוניברסיטה.
"מצד אחד נתוני הבגרות של חמש יחידות לימוד באנגלית מראים ממוצעים גבוהים", אמרה פרופ' עפרה ענבר מאוניברסיטת תל אביב. "מצד שני, המשוב שמתקבל מהאקדמיה לגבי היכולות האקדמיות באנגלית וממקומות התעסוקה מצביע על יכולות חסרות. יש כאן בעיה שאנחנו מחפשים לה פתרון – איך אפשר לגשר על הפער בין לימודים פורמליים בכיתה לכישורים שנדרשים בעולם האמיתי".
3 צפייה בגלריה
אוניברסיטת תל אביב. גם בעלי ציון גבוה בבגרות 5 יחידות מתקשים עם רמת האנגלית שנדרשת באקדמיה
(צילום: shutterstock)
הפתרון המרכזי שמציעה פרופ' ענבר הוא לשנות את התפיסה של לימודי האנגלית בבית הספר ולנתב את הידע שנרכש בפעילויות באנגלית מחוץ לכיתה אל הלימוד הפורמלי.
"זה מחייב התייחסות לידע הבלתי פורמלי כמשאב חשוב שיש לתת עליו את הדעת, והוא מתחייב לדעתי עקב תפוצת השפה והשימוש הרב שנעשה בה בשעות הפנאי של התלמידים גם בישראל", אמרה ענבר. "המחקרים שנערכו בארצות אחרות מראים שיש לכיוון הזה השפעות חיוביות הן ברמת הגברת המוטיבציה ללימוד השפה והן ברמת הידע והמיומנויות הנרכשים".
עד שהשינוי הזה במערכת החינוך יתבצע, באוניברסיטאות יחייבו לימוד של קורסים באנגלית במהלך התואר, גם למי שקיבל פטור מאנגלית בפסיכומטרי. "רמת האנגלית של הסטודנטים הפכה להיות קושי גם בתארים מתקדמים, גם במחקר וגם במעבר לתעשייה ושוק העבודה".
גם המעסיקים בשטח מדווחים על בעיה עם האנגלית של הישראלים, במיוחד בחברות היי-טק. "כל השיח בחברות הללו הוא באנגלית, בין אם משרדים שונים בעולם או עם לקוחות וספקים. לכן החברות דורשות שליטה ברמה מאוד גבוהה באנגלית וזה חלק מתנאי סף שאי אפשר להתגמש", אמרה איילה צרפתי, מנהלת חטיבת ההשמות בחברת Experis שעוסקת בהכשרה גיוס והשמה בתחום ההיי-טק.
"לצערי, האנגלית שנלמדת במוסדות התיכוניים והאקדמיים הינה בסיסית ביותר ופשוט אינה מעניקה לצעירים את כישורי השפה ואוצר המילים לו הם זקוקים כדי לפתח מסוגלות לעבודה, שיח וכתיבה באנגלית באופן שבו יוכלו להשתלב בהיי-טק", סיכמה.
