ברוסיה המשיכו להגיב היום (ד') בחריפות לדיווח שהתפרסם לפני כמעט שבוע ובו הועלתה אפשרות מצד גורמים מערביים עלומי-שם לשקול את האפשרות להעניק לאוקראינה נשק גרעיני, על מנת להרתיע את מוסקבה. אף שלא ברור עד כמה רציניים הגורמים שהעלו את האפשרות – ובכל מקרה הסיכוי שהמהלך יתממש לפני או אחרי חזרת דונלד טראמפ לבית הלבן הוא אפסי – נראה שהדיווח עורר את זעמו של הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין. מקורביו הביעו זעזוע מהאפשרות הזו ביומיים האחרונים, ושיגרו איומים חריפים כלפי המערב.
5 צפייה בגלריה
הסלמה לקראת שיחות שלום? טראמפ, פוטין וטיל אמריקני מדגם ATACMS שמשמש כעת את אוקראינה כדי לתקוף בעומק רוסיה
(צילום: Alex Brandon/AP, Sergei Bobylev/AP, AFP/JOHN HAMILTON/US DEPARTMENT OF DEFENSE)
הדיווח התפרסם ביום החמישי האחרון ב"ניו יורק טיימס", ולפיו גורמים בממשל היוצא של הנשיא ג'ו ביידן תומכים בגישה נחושה ותוקפנית יותר מצדו בשבועות שנותרו עד סיום כהונתו, גישה שכבר התבטאה באישור שהעניק בשבוע שעבר לקייב לתקוף בעומק רוסיה עם טילים ארוכי-טווח. זאת למרות שהמהלך נתפס כהסלמה משמעותית מצד מוסקבה, וזו הגיבה בחריפות עם שינוי הדוקטרינה הגרעינית שלה ושיגור טיל "ניסיוני" שיכול לאיים על אירופה כולה.
בכתבה שפורסמה בעיתון האמריקני נידונה גם שאלת הערבויות הביטחוניות שקייב מבקשת במסגרת כל הסדר עתידי שיביא לסיום המלחמה, בפרט על רקע העובדה שהצטרפותה לברית נאט"ו אינה באה בחשבון. גורמים אמריקנים ואירופים דנים לפי הדיווח בדרכים אחרות שירתיעו את מוסקבה מהפרה של הפסקת אש עתידית, וחלקם העלו אפשרות של משלוחי נשק קונבנציונלי בכמות אדירה לקייב, כזו שתוכל לאפשר לה להכות בצורה כואבת את מוסקבה אם תפר הסכם עתידי. גורמים אחרים, כך נכתב, "העלו את האפשרות שביידן יוכל להחזיר לאוקראינה את הנשק הגרעיני שנלקח ממנה אחרי קריסת ברית המועצות". ב"ניו יורק טיימס" ציינו כי "תהיה זו הרתעה מיידית ואדירה", אך הדגישו כי מדובר ב"מהלך מורכב עם השלכות רציניות".
אוקראינה, נזכיר, ירשה אחרי התפרקות ברית המועצות ב-1991 חלק מכלי הנשק הגרעיניים שלה, אבל ויתרה עליהם בהסכם שנחתם ב-1994 ומכונה "מזכר בודפשט". היא עשתה זאת בתמורה לערבויות ביטחוניות שקיבלה אז מארה"ב, בריטניה וגם מרוסיה – הבטחה שמוסקבה הפרה כבר עשור לפני הפלישה הגדולה ב-2022, עם כיבוש וסיפוח חצי האי קרים ב-2014 והקרבות שפרצו אז בחבל דונבאס. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי התלונן שוב ושוב כי הוויתור של קייב על הנשק הגרעיני שלה הותיר אותה ללא יכולת להגן על עצמה, ולדבריו זו הסיבה שהוא מבקש כעת להצטרף לנאט"ו – ברית שבמסגרתה שאר המדינות החברות, בכללן מעצמות הגרעין המערביות (ארה"ב, בריטניה וצרפת) מחויבות לסייע למדינה חברה אחרת שנמצאת תחת מתקפה.
5 צפייה בגלריה
זלנסקי דורש ערבויות ביטחוניות, והביע כעס על כך שקייב ויתרה על הגרעין שלה לפני 30 שנה
(צילום: Attila KISBENEDEK / AFP)
ראשון המגיבים במוסקבה לדיווח ב"טיימס" היה דמיטרי מדבדב, מקורבו של פוטין שמכהן כיום כסגנו במועצה לביטחון לאומי. מדבדב, שמרבה לנפק אמירות לוחמניות כלפי המערב לאורך המלחמה, טען כי "פוליטיקאים ועיתונאים אמריקנים דנים ברצינות בהשלכות של העברת נשק גרעיני לקייב", והזהיר כי מימוש המהלך עלול להיחשב בעיני מוסקבה כהיערכות למתקפה גרעינית נגדה – ולהוות עילה למתקפה נגדית.
זה כבר עימות ישיר: "יש צעדים קינטיים נגד המערב"
אמש התייחס לדיווח גם דוברו של פוטין, דמיטרי פסקוב, והוא אמר שמהלך כזה – אם ימומש – יהיה "חסר אחריות באופן מוחלט". הערב הביעה זעזוע גם דוברת משרד החוץ הרוסי מריה זחרובה, שהדגישה כי עצם הפלישה לאוקראינה נועדה למנוע תרחיש פוטנציאלי של אוקראינה גרעינית, וכי ההצעה המדווחת היא בגדר "טירוף" ו"התאבדות". היא הוסיפה כי על כל "ממשלה אחראית" להבטיח שתרחיש שכזה לא יתממש, והאשימה שקייב מנצלת את הסוגיה – אותה תיארה כ"פרופגנדה" – על מנת לחלץ סיוע רב יותר מהמערב. "הפעולות הלא-אחראיות" של אוקראינה ושל תומכיה במערב, הזהירה, מקרבות את העולם אל סף "קטסטרופה".
גם מהצד השני של אירופה נשמעה הערב אזהרה חריגה מפני אפשרות של עימות ישיר בין רוסיה לנאט"ו. ראש שירותי הביון הזרים של גרמניה, ברונו קאהל, אמר כי רוסיה והמערב נמצאים למעשה כבר כעת בעימות ישיר, והאשים שמוסקבה החלה להשתמש במה שכינה "צעדים קינטיים" נגד מדינות מערביות – בכלל זאת פעולות חבלה בתשתיות שונות. "אנחנו צופים הסלמה נוספת במצב הזה", אמר. הוא הוסיף כי רוסיה מגדילה במקביל את צבא היבשה שלה.
לדבריו התנהלותה מעלה את הסיכון שנאט"ו תידרש לשקול להפעיל את סעיף 5 לאמנת הברית, זה שמחייב את המדינות החברות להתגייס לעזרת מדינה חברה אחרת שנמצאת תחת מתקפה. קאהל טען שבכירים במוסקבה מטילים ספק בנכונות של חברות נאט"ו לעמוד במחויבות הזו, וכי הדבר רק מגביר את הסיכון לעימות צבאי ישיר בין רוסיה למערב. "משמעות החיזוק של הצבא הרוסי הוא שעימות ישיר עם נאט"ו יהפוך לאפשרות מבחינת הקרמלין", העריך קאהל בכנס של מכון מחקר בברלין.
השליח המיוחד של טראמפ, והתוכנית שגיבש
במקביל, הנשיא הנבחר של ארה"ב טראמפ ממשיך לאותת כי פניו לעבר סיום מהיר של המלחמה – והערב הודיע כי מינה את הגנרל לשעבר קית' קלוג לשליח המיוחד שלו לענייני אוקראינה ורוסיה. מדובר בתפקיד שלא היה קיים עד כה, למרות כמעט שלוש שנים של מלחמה. טראמפ הודיע כהרגלו על המינוי בציוץ ברשת החברתית שבבעלותו, Truth Social, והדגיש כי קלוג עמד לצדו "מההתחלה" – אמירה שמגיעה על רקע רצונו למנות לממשל החדש בכירים שיהיו נאמנים לו באופן מוחלט. "יחד, נבטיח שלום באמצעות עוצמה, ונהפוך את אמריקה – ואת העולם – לבטוחים שוב!", כתב טראמפ.
קלוג בן ה-80 הוא יועץ ותיק של טראמפ, ושימש כראש הסגל במועצה לביטחון לאומי בבית הלבן בקדנציה הראשונה שלו, כמו גם כיועץ לביטחון לאומי של סגן הנשיא דאז מייק פנס. הוא דוגל במדיניות החוץ השמרנית של טראמפ, המוכרת תחת הסיסמה "אמריקה תחילה", ומוקדם יותר השנה הגיש לו תוכנית לסיום המלחמה בין אוקראינה לרוסיה – הצעה שבמוקד שלה ניסיון לאלץ את שני הצדדים להיכנס למשא ומתן.
התוכנית שהציע קלוג קובעת כי המשך הסיוע לקייב בנשק יותנה בכך שתפתח בשיחות שלום עם מוסקבה. במקביל להצבת התנאי לאוקראינה, יזהיר ממשלו של טראמפ את רוסיה כי כל סירוב שלה לנהל משא ומתן יוביל להגברת הסיוע האמריקני לקייב. נקודה משמעותית שצפויה לעורר התנגדות חריפה מצד הנשיא זלנסקי היא שהפסקת האש שתוכרז במהלך המשא ומתן תתבסס על קווי השליטה הנוכחיים, כך שהכניסה לשיחות תיעשה כשרוסיה מחזיקה לא רק בחצי האי קרים שעליו השתלטה ב-2014, אלא גם בחלקים נרחבים מארבעה מחוזות באוקראינה – לוהנסק, דונייצק, חרסון וזפוריז'יה – שאותם כבשה אחרי הפלישה לעורף האוקראיני ב-2022.
טראמפ לא הודיע על אימוץ התוכנית, ואף שטען שוב ושוב כי יהיה מסוגל לסיים את המלחמה תוך 24 שעות – הוא לא פירט כיצד יעשה זאת. אולם לכל ברור שהסיוע הצבאי הנרחב לקייב עשוי לשמש עבורו קלף משמעותי כדי ללחוץ עליה להסכים למשא ומתן בתנאים בעייתיים יותר מבחינתה, ומינויו של קלוג רק מחזק את ההערכות הללו.
מחסור של יותר מ-160,000 חיילים: בעיית הגיוס של זלנסקי
האפשרות הזאת מתקבלת כמובן בשמחה במוסקבה, והערב אמר סגן השגריר הרוסי באו"ם כי אם טראמפ יפסיק את הסיוע הצבאי לאוקראינה – יהיה זה בגדר "גזר דין מוות" לצבא האוקראיני. בדיון שנערך במועצת הביטחון של האו"ם, טען הדיפלומט הרוסי דמיטרי פוליאנסקי כי זלנסקי מפחד מחזרתו של טראמפ לשלטון, וכי יש לו סיבה טובה לכך. "אפילו אם נניח בצד את התחזית שטראמפ יפסיק את הסיוע לאוקראינה, נהיה ברור יותר ויותר שהוא וצוותו, בכל מקרה, יערכו בדיקה מעמיקה לסיוע שמסופק לקייב".
5 צפייה בגלריה
לצבא אוקראינה חסרים יותר מ-160,000 חיילים. ירי ארטילרי החודש בחזית, בחבל דונבאס
(צילום: AFP PHOTO / Press service of the 24th Mechanized Brigade of Ukrainian Armed Forces)
בינתיים, ביידן מנצל את רגעיו האחרונים בבית הלבן כדי להזרים כמה שיותר נשק וסיוע לאוקראינה, ולפי הדיווחים צפוי בשבועות שנותרו לו כנשיא להעביר לה סיוע נוסף בשווי של מיליארדי דולרים – בנוסף לסיוע בשווי של 56 מיליארד דולר שכבר הזרים לה מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022. אבל גם הסיוע הנוסף לא צפוי לשנות משמעותית את התמונה בשדה הקרב – כשרוסיה נהנית כעת ממומנטום וכובשת בהדרגתיות עוד ועוד שטחים בחזית.
גורם בכיר בממשל ביידן אמר הערב כי כדי שתוכל להמשיך להילחם באפקטיביות, אוקראינה צריכה להגדיל באופן משמעותי את הצבא שלה – ודחק בה להקטין את גיל הגיוס לצבא ל-18 (גיל הגיוס הנוכחי באוקראינה עומד על 25). "זו מתמטיקה פשוטה", אמר הבכיר האמריקני, וציין כי אף שקייב עצמה סבורה שהיא זקוקה לעוד 160,000 חיילים, בוושינגטון מעריכים שהמספר הדרוש גדול אף יותר. הכוחות המזוינים של אוקראינה, בהם הצבא והמשמר הלאומי, כוללים כעת יותר ממיליון איש על מדים. גורמים אירופיים אמרו לסוכנות הידיעות AP כי גם במדינות אחרות במערב הבהירו לזלנסקי שהבעיה המרכזית של קייב היא פחות של חימוש, אלא יותר של גיוס.
