הסטי"לים החדשים של חיל הים על סף מבצעיות מלאה, בזמן שיא של פחות משנתיים מאז הגעתם לישראל: שלוש מתוך ארבע ספינות הטילים מדגם סער 6, המכונות "מגן", שהגיעו מגרמניה במהלך השנתיים האחרונות, השלימו בימים האחרונים את תהליך ההטמעה המבצעית העיקרי שלהן בחיל הים. התהליך כלל התקנה של 20 מערכות לחימה, רובן מתוצרת ישראלית. הסטי"ל הרביעי צפוי לסיים את התהליך בחודשים הקרובים גם הוא.
תהליך ההטמעה המבצעי של הסטי"לים החדשים נחשב כמעט חסר תקדים. תהליכים דומים בעולם, או קודמים בחיל הים, ארכו חמש עד 10 שנים. ספינות הטילים, הגדולות והמתקדמות מסוגן בצה"ל, כבר רשמו שעות מבצעיות ראשונות בים מתוך כ-4,000 שעות ים שצברו.
הן מכילות תותח גדול בקוטר 76 מ"מ בקצב אש של 120 פגזים בדקה, תותח טייפון של רפאל נגד איומים בים, כיפת ברזל ימית ייחודית, מערכות לוחמה אלקטרונית מתקדמות מסוגים שונים, מכ"ם אדיר רב כיווני לאיתור ואחיזה של כמה מטרות אויב מטווח של מאות קילומטרים ובמקביל, מערכת ליירוט ארוך טווח מסוג אלרד, טיל ים-ים גבריאל 5 ומנחת למסוקי הים סי-הוק המחודשים מארה"ב, שיחליפו את העטלפים.
מהסטי"לים החדשים נורו כבר 30 טילים במסגרת ניסויי תהליך ההטמעה, ובניגוד לספינות הטילים הוותיקות, 25% מכוח הספינות הן לוחמות שמתגוררות במדורים נפרדים ומרווחים בספינה רחבת הידיים. בסך הכול, יש בסטי"ל כ-80 אנשי צוות, שתורגלו גם בירי של מטחים לעבר הספינה.
בתוך כך, בחיל הים חשפו כי כוחות הזרוע על אחד הסטיל"ים הוותיקים, הם אלו שגילו מל"ט איראני שעשה את דרכו לישראל בחודש מרץ 2021. המל"ט יורט ע"י מטוסי אדיר F-35 של חיל האוויר, מחוץ לשטח מדינת ישראל. את המל"ט העוין זיהו לוחמי ספינת נירית סער 4.5, שתיאמו עם עמיתיהם מחיל האוויר את היירוט.
מלבד זאת, בחיל הים הציגו עוד תיעוד מאחת המשימות הרגישות שביצעו לוחמי הזרוע בשנה האחרונה: ליווי אסדת כריש לשטח המים הכלכליים של מדינת ישראל, מסינגפור, אחרי ייצורה בסין. הליווי חוצה האוקיינוסים ארך שבועיים, כלל איסוף מודיעין מקדים ובוצע בסיוע חיל הים האמריקני, גם בקרבת חופים עוינים באזור איראן. בסך הכול, לאורך שנת 2022, יצאו כוחות חיל הים ל-55 מבצעים שונים על פני 44 אלף קמ"ר בים. הם השתתפו גם ב-14 תרגילים בינלאומיים. תנופת הפעילות נמשכה גם השנה, עם 13 מבצעים בכל הזירות מאז חודש ינואר.
לשמור על הגז, לפעול לא רק בים התיכון
המשימה הראשונית הרשמית של ספינות המגן שהופכות למבצעיות היא לשמור על מאגרי הגז של ישראל, המרוחקים עד לכ-200 ק"מ מהחוף הישראלי. אחד האתגרים המרכזיים הוא טילי היאחונט המתקדמים שנמצאים בסוריה, וכנראה גם בידי חיזבאללה. בחיל הים מעריכים כי לאורך חופי האויב בזירה הצפונית יש עשרות טילי חוף-ים מתקדמים, בהם כאלה מסוג C802, שבהם עשה חיזבאללה שימוש במלחמת לבנון השנייה – אז היו לו טילים בודדים מסוג זה.
טילי החוף-ים שעימם צפוי חיל הים הישראלי להתמודד בעימות הבא, יחד עם חיל האוויר, מתחילים בטווח של 70 ק"מ – ומסתיים ב-700 ק"מ. המשמעות היא כיסוי מלא ומדויק של כל החוף הישראלי. חלק מהטילים, דוגמת טיל ה"חליג'" האיראני, מכילים ראש ביות מדויק – ומגיעים לטווח של כ-500 ק"מ.
הפעילות של חיל הים בצפון לא נפסקת בים התיכון. בצה"ל מעריכים כי האיראנים ממשיכים להפעיל אמצעי לחימה בים האדום, ואף ספינה חליפית לאוניית הביון "סאביז", שהותקפה לפני שנתיים – על פי דיווחים זרים בידי ישראל. מדובר באונייה "אזרחית" ענקית, שמכילה בתוכה מאות אמצעי לחימה שונים – ובהם כלי טיס בלתי מאוישים, נחילי רחפנים תוקפים, טילים, טכנולוגיות ריגול ועוד.
בשבוע שעבר העריכו במערכת הביטחון כי הסכם הגז בין ישראל ללבנון, שנחתם בשנה שעברה על ידי ממשלת המעבר שבראשה עמד יאיר לפיד, אינו קשור בהסלמה האחרונה מלבנון שכללה את החדירה של מחבל חיזבאללה שהניח מטען בצומת מגידו - ואת מטח הטילים הגדול מדרום לבנון - שכלל יותר מ-30 רקטות. זאת, בניגוד לדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו שטען זאת במסיבת עיתונאים שכינס. נגד שתי הפרות הריבונות החמורות ישראל העדיפה להגיב באופן מינורי ולהתמקד ברצועת עזה ובניסיונות להרגעת הרוחות בהר הבית.
פורסם לראשונה: 13:57, 23.04.23