ח״כ משה גפני, יו״ר ועדת הכספים, הודיע היום (שלישי) כי הצעת החוק שתרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים תועבר לדיון בוועדת חוקה של הכנסת - כפי שדרשה יועמ״שית הכנסת, עו״ד שגית אפיק. הלילה שיגרה אפיק מכתב לחבר הכנסת, ובו ביקשה לא לקיים את הדיון בוועדת הכספים ולהעבירו לוועדת הכנסת, שכאמור תשבץ את הצעת החוק בוועדה המיועדת לדון בה - ועדת החוקה.
במכתב ששלחה אמש עו״ד אפיק לח״כ גפני כתבה כי לכל ועדה יש תחום עיסוק מוגדר, ובמקרה זה הצעת החוק עוסקת בבוררות בבתי דין דתיים, נושא שבאופן ברור נמצא בתחום האחריות של ועדת חוקה, חוק ומשפט - ולא של ועדת הכספים. בנוסף, עו״ד אפיק הזהירה כי כשיו״ר ועדה, שהוא גם יוזם הצעת החוק, מבקש להעביר את הדיון על הצעתו לוועדה שבראשה הוא עומד, יש בכך פוטנציאל להטיה או להעדפה של ההצעה, מה שעלול לפגוע בתקינות ההליך הפרלמנטרי.
עימות בוועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת על חוק הרבנים, יוני 2024
(צילום: ערוץ כנסת )
1 צפייה בגלריה
״פוטנציאל להטיה או להעדפה של ההצעה״. ח״כ משה גפני
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לכן, הבהירה יועמ״שית הכנסת, יש להימנע מהעברת הצעות חוק פרטיות לוועדה שבראשה עומד יוזם ההצעה כדי לשמור על כללי משחק הוגנים. היא הבהירה שהיא רואה בכך חשש להעדפה לא מוצדקת ולניגוד עניינים, שעלולים לערער את ההליך הפרלמנטרי התקין. לסיום, אפיק ציינה כי הורתה ליו״ר ועדת החוקה ח״כ שמחה רוטמן לערוך דיון בנושא, לאחר שהצעת החוק תועבר לוועדה שלו.
החשש: פגיעה באחדות מערכת המשפט
כזכור, מדובר בהצעת החוק מתקופת הרפורמה המשפטית, שכבר הספיקה להיעלם מסדר היום וכעת שבה בדלת האחורית. הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), של ח"כ גפני וח"כ ישראל אייכלר (יהדות התורה), מבקשת להעניק לבתי הדין הרבניים, השרעיים והדרוזים סמכות להכריע בסכסוכים באמצעות בוררות בעניינים אזרחיים. זאת, ככל שהצדדים הנוגעים בדבר הביעו לכך את הסכמתם בכתב, ובתנאי שאחד הצדדים הנוגע בדבר הינו בן דתו של בית הדין.
הצעת החוק של ח"כ גפני להרחבת הסמכויות של בתי הדין הדתיים זכתה בעבר וגם כעת לביקורות רבות מתוך הכנסת ומחוצה לה. תומכיה טוענים שזוהי הצעה פלורליסטית שתאפשר לקהילות דתיות להתדיין בהתאם לתפיסות עולמן באופן וולונטרי, אך לפי חוות הדעת של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שכתבו עו"ד ענת טהון אשכנזי, פרופ' מרדכי קרמניצר, ד"ר עמיר פוקס ועו"ד דפני בנבניסטי, הצעת החוק תפגע באופן משמעותי ונרחב בשלטון החוק ובעקרון אחדות מערכת המשפט, ותוביל לפיצול ואף לפירוק מערכת המשפט הממלכתית למערכות שיפוטיות שונות, על ידי יצירת מערכת דינים מקבילה שאינה מבוססת על עקרונות דמוקרטיים, ושעלולה אף לעמוד בסתירה לחוקי המדינה.
עוד נכתב בחוות הדעת כי הצעת החוק תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות יסוד. כך, כאשר בתי הדין הדתיים ידונו בסכסוך על פי הדין הדתי, זכויות הנובעות מהדין הכללי המחייב, כגון זכויות יסוד חוקתיות וזכויות המוגנות בדינים אזרחיים כדוגמת חוקים בתחום הגנת הדייר ודיני העבודה, עלולות לא להוות בסיס להכרעה, והפונים לבתי הדין ייוותרו ללא כל הגנה.
בנוסף, הצעת החוק תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות נשים. הדין בבתי הדין הדתיים מקפח במקרים רבים זכויות נשים, כדוגמת המצב הפסול בבתי הדין הרבניים שבו רק גברים יכולים להתמנות לדיינים בערכאה משפטית זו. פגיעה זו כשלעצמה מהווה פגיעה קשה בשוויון; הרחבת הסמכות של בתי דין אלה לדון כבוררים גם בעניינים אזרחיים עלולה להרחיב את הפגיעה בציבור נרחב של נשים, שייאלצו לתת את הסכמתן בעל כורחן.
פורסם לראשונה: 07:34, 05.11.24
