ועדת השחרורים של הנהלת בתי המשפט קבעה היום (ה') שסיגלית חיימוביץ'-כהן, שהשתתפה ברצח הנער אסף שטיירמן בכפר סבא ב-1996, תזכה לשחרור מוקדם לאחר שריצתה יותר משני שליש מ-24 שנות המאסר שנגזרו עליה ב-2001. פרקליטות המדינה, שהתנגדה לבקשה, יכולה לערער על ההחלטה בשבוע הקרוב, ולכן חיימוביץ'-כהן לא תשוחרר באופן מיידי.
בהחלטת הוועדה צוין שבמשך 21 שנה לא נרשמה לחובתה אף עבירת משמעת ולא נפל דופי בהתנהגותה: "כל הגורמים ללא יוצא מן הכלל מחמיאים לאסירה על הדרך השיקומית המאוד משמעותית שעשתה, וכן על השינוי התודעתי המעמיק שעשתה".
בהופעתה מול הוועדה אמרה חיימוביץ'-כהן: "גרמתי סבל וכאב שאני לא יכולה לתאר ואני חיה עם זה כל הזמן. ככל שאני מתקרבת לעצמי בטיפול אני מבינה מה עשיתי. לא היו לי את ההבנות האלו כשהייתי בת 17 ולא כשהייתי בת 25. הייתי צריכה לעצור את זה. בשנים האחרונות אני עובדת מחוץ לכלא. מאוד לא פשוט לבוא למקום העבודה כשאנשים מבינים מי יושב לידם והם מבוהלים. אני מתמודדת עם זה כל יום בשנים האחרונות. אני לא מצפה שמישהו אי פעם יסלח לי. אני תמיד אהיה הרוצחת שלו".
פרקליטה של חיימוביץ'-כהן, עו"ד ציון אמיר, מסר בתגובה: "החלטה הוועדה צודקת וראויה. הגם שמדובר בטרגדיה נוראית שהביאה לאובדן חייו של אסף שטיירמן, היה מקום לשחררה לאחר שנים רבות בבית הסוהר ולאחר שעברה הליך שיקום מעורר השתאות תוך נטילת אחריות והבעת צער על מעשיה".
בהתייחסותם להתנגדות של משפחת הקורבן ציינו חברי הוועדה: "אמו של אסף ז"ל מבקשת מהוועדה לשוות לנגד עיניה את הדרך האכזרית שבה בוצע הרצח. התבקשנו להעלות בדמיוננו את אסף מתחנן על חייו כשהרוצחת ושותפה אינם חסים עליו. אין לאם אמון בהבעת החרטה שלה. לא מדובר באירוע רגיל של רצח. עניין לנו במעשה זוועה חייתי, שנעשה על ידי שני צעירים, שהסתיים במוות אכזרי סתם כך.
"ראינו לנכון לציין לפני אמו של המנוח ובני המשפחה שהוועדה מפעילה את שיקול דעתה על פי סט שיקולים שעוצבו על ידי החוק ועל ידי הפסיקה הענפה, שיצאה מתחת לידיהן של ערכאות רבות שדנו בסוגיות כאלו ובמקרים רבים אחרים, גם במקרי רצח נפשעים. סט השיקולים הנ"ל, עד כמה שהוא נשמע בנאלי למשפחת המנוח, תוחם ומנחה את שיקול הדעת של הוועדה, ועל פיו הוועדה צריכה לעצב את שיקול דעתה.
"עם זאת, נאמר בגילוי לב כי בחותמנו על החלטת השחרור, ידינו רועדות וליבנו הולם בחוזקה, שכן מדובר במי שחיללה ורמסה ברגל גסה ובבוטות שאין דומה לה את העיקרון האוניברסלי המקודש מכל, ערך קדושת החיים".
ב-2002 גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב 24 שנות מאסר על חיימוביץ', לאחר שהורשעה שרצחה את שטיירמן עם ידידה רעי חורב (שנדון למאסר עולם. מאז נקצב עונשו והוא אמור להשתחרר במרץ 2037). חיימוביץ' אמורה להשתחרר בינואר 2025. שתי בקשות קודמות שלה, שהוגשו ב-2018 וב-2019, נדחו בוועדה. על הקודמת היא ערערה לבית המשפט העליון, אך נדחתה.
עד היום נחשבת הפרשה ל"רצח ללא מניע". ב-5 בדצמבר 1996 נמצאה גופתו של שטיירמן בן 18, שהיה אמור להתגייס ליחידה מובחרת בצה"ל, מוטלת ביער אוסישקין בכפר סבא. על הגופה היו סימני אלימות קשים. צוות החקירה המיוחד של המשטרה עצר כמה חשודים אך הם שוחררו מחוסר ראיות, והרצח נותר לא מפוענח במשך ארבע שנים.
המפנה חל בדצמבר 2000: אישה בת 36 הגיעה למשטרת ירושלים והתלוננה שבעלה, רעי חורב, מכה אותה. היא הוסיפה שבעבר הוא התוודה בפניה שרצח את שטיירמן וכי הוא מתעניין בפעילות כת השטן.
חורב נעצר וסיפר בחקירתו שהחליט לבצע "רצח מושלם" שאיש לא יפענח. "הייתה לי הרגשה של רוע והחלטתי שזה הזמן לבצע רצח מושלם", אמר. לדבריו, הוא, חיימוביץ' והמעורבת השלישית ליהי גלוזמן ישבו בליל הרצח בביתה של חיימוביץ' ועישנו מריחואנה על המרפסת. בשלב מסוים, לדבריו, מישהו התגרה בהם וחיימוביץ' אמרה לחבריה: "בואו נהרוג אותו".
הם ירדו למטה מצוידים בפגיונות וצעדו ליער אוסישקין כדי למצוא את האלמוני שהתגרה בהם. חורב הבחין בשטיירמן, שאותו הכיר כיוון שאחיו היה חבר של אחותו, ותקף אותו בפגיונות ובאגרופים. גלוזמן נמלטה מהמקום מבלי להזעיק עזרה ואילו חיימוביץ' סייעה לחורב להשלים את הרצח.
גלוזמן, שהעידה נגד חבריה, לא הועמדה לדין על אי-מניעת פשע. חיימוביץ', שהייתה קטינה בעת האירוע, הורשעה בכך שהייתה שותפה מלאה לרצח ופעלה מתוך מודעות למעשיה. השופטים קבעו שהיא נתנה לחורב את האבן ששימשה לריצוץ גולגולתו של הקורבן.
השופטים נחלקו בדעותיהם לגבי גזר הדין. אב בית הדין, השופט נתן עמית, ביקש לגזור על חיימוביץ' מאסר עולם. השופטת רינה משל-שוהם סברה שיש לגזור עליה 18 שנות מאסר, ואילו השופטת שרה ברוש ביקשה לגזור עליה 24 שנות מאסר. במקרים שבהם השופטים חלוקים בדעותיהם, קובע אב בית הדין את העונש, ועמית החליט על 24 שנות מאסר בפועל.
