ראשי האוניברסיטאות והרקטורים מצטרפים גם הם לקריאות להימנע משינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי משמעותי על הנושאים השנויים במחלוקת ועל השפעתם על הביטחון, על הכלכלה ועל החברה בישראל. אחרי מחאות הכלכלנים, המשפטנים, אנשי ההייטק ואנשי סקטורים נוספים, הביעו בפני ynet "ידיעות אחרונות" חמישה ראשי אוניברסיטאות דאגה עמוקה מהפילוג והקיטוב בחברה הישראלית ומתהליכים שעלולים להביא לפגיעה של ממש בחוסנה הלאומי וביציבותה של מדינת ישראל.
ביום שני העלו בהצהרה משותפת ראשי האוניברסיטאות בר אילן, תל אביב, העברית, בן גוריון, הטכניון, אריאל, חיפה, מכון ויצמן והאוניברסיטה הפתוחה חשש כבד מההשלכות של המהפכה המשפטית שמובילים ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין, והתריעו מפני החלשת המערכת המשפטית, מפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית, מבריחת מוחות ומהדרת האקדמיה הישראלית על ידי אוניברסיטאות בחו"ל.
בהצהרתם ציינו ראשי האוניברסיטאות: "אנו הנשיאים והרקטורים של אוניברסיטאות המחקר בישראל, מביעים דאגה עמוקה מן הפילוג והקיטוב בחברה הישראלית ומתהליכים שעלולים להביא לפגיעה של ממש בחוסנה הלאומי וביציבותה של מדינת ישראל. אנו קוראים לממשלה ולכנסת לשמור על ערכי היסוד של מגילת העצמאות, ובפרט לשמור על זכויותיהם של מיעוטים, ועל כבודו של אדם באשר הוא".
הם הוסיפו: "אנו קוראים לממשלה ולכנסת להימנע משינוי חוקתי מהיר ללא שיח פרלמנטרי וציבורי כּן ומשמעותי על הנושאים השנויים במחלוקת ועל השפעתם על הביטחון, על הכלכלה ועל החברה בישראל. אנו מתריעים מפני הליך בלתי מבוקר וקוראים ליישם שינויים, אם יוחלט לבצעם, בהדרגה ובשלבים, כדי להבטיח תוצאות בשלות שייטיבו עם מדינת ישראל ואזרחיה".
נשיא אוניברסיטת בר אילן ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, פרופ' אריה צבן, אמר כי "הפער בין רפורמה למהפכה נעוץ בשני גורמים מרכזיים - עוצמת השינוי המוצע וקצב ביצועו. שינויים רחבים הנעשים בזמן קצר הופכים תהליך שיש לו פוטנציאל חיובי לאירוע לא מבוקר, העלול לגרום נזק ישיר והיקפי במגוון נושאים קריטיים למדינת ישראל.
"כמי שאמונים על המחקר ועל החינוך של דורות העתיד של מדינת ישראל, אנו מתריעים כי הרפורמה המצטיירת במערכת המשפט עלולה להביא לפגיעה אנושה באקדמיה הישראלית" אמר צבן. לדבריו, "הפגיעה עלולה להתבטא בבריחת מוחות ובכך שחברי סגל יהססו להצטרף לשורותינו; שסטודנטים, תלמידי מחקר, בתר-דוקטורנטים ועמיתים בינלאומיים לא יגיעו לארץ; שתוגבל הגישה שלנו לקרנות מחקר בינלאומיות; שתעשיות זרות ימשכו ידיהן משיתוף פעולה עם האקדמיה הישראלית; ושנודר מקהילת המחקר והחינוך הבינלאומית. לכל אלו צפויה להיות השפעה מרחיקת לכת וארוכת טווח על ביטחונה, משקה וחוסנה החברתי של מדינת ישראל".
נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' אריאל פורת, חושש גם הוא מפגיעה באקדמיה ואמר כי "מינוי שופטים על ידי הממשלה יחד עם הפיכת משרות היועצים המשפטיים למשרות אמון, נתפסים בעיני רבים, בארץ ובעולם, כמתכון להשחתת השירות הציבורי. הדבר עלול אף לגרום לירידה משמעותית באיכות השופטים שיתמנו לכל בתי המשפט: שלום מחוזי ועליון. התוצאה תהיה ירידה באיכות החלטותיהם של בתי המשפט בסכסוכים אזרחיים, כלכליים, ועוד. גופים זרים חוששים לפעול במדינה בה לא ניתן לסמוך על עצמאות המערכת המשפטית ועל איכותה.
"בהקשר שלנו האוניברסיטאות, החלשת המערכת המשפטית עלולה להרתיע אוניברסיטאות בחו"ל להתקשר עם האוניברסיטאות בארץ, ואף עלולה להוריד את האטרקטיביות שלנו עבור פרופסורים אורחים וסטודנטים זרים שאותם אנחנו מנסים למשוך לכאן", אמר פורת, שהסביר כי "זאת מכיוון שהם עלולים לזהות את החלשת המערכת המשפטית עם החלשת הדמוקרטיה. בלי די סטודנטים זרים, וקשר הדוק עם מוסדות אקדמאים מובילים בעולם, רמת המחקר בארץ תרד באופן משמעותי. בהמשך, הדבר עלול להוביל גם ל'בריחת מוחות'".
לדבריו, "כבר היום, עוד בטרם המהפכה החוקתית, אנחנו רואים ניצנים ראשונים של שינוי היחס אלינו בעולם האקדמי. כמה מוסדות אקדמיים חשובים 'מקררים' את יחסיהם אתנו, וכנראה ממתינים לראות מה ייקרה".
נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, התריע מפני עריצות הרוב ואמר כי "במידה וההצעה הנוכחית תצא לפועל כפי שהיא, הרשות השופטת תהפוך לרשות השותקת. תתקיים כאן עריצות הרוב. זה נכון שמערכת האיזונים והבלמים בין הרשויות לא מתפקדת היטב כבר זמן מה. אך ההחלשה המוצעת של בית המשפט, שהוא הגורם היחיד בישראל המסוגל למנוע פגיע בזכויות המיעוט ובחירויות הפרט, תפר את המצב הקיים באופן קיצוני. לפי המהפכה המסתמנת, פנינו לעבר התפרקות מכל האיזונים והבלמים, לעבר שלטון שעלול להיות חסר מעצורים. אין בכוונתנו להתערב במערכת הפוליטית, אך על כולנו לעמוד כחומה בצורה נגד יוזמות שיכולות לפגוע בחירויות הפרט – בשם הרוב שימחץ את המיעוט".
נשיא אוניברסיטת חיפה, פרופ' רון רובין, אמר כי המכתב נשלח בשל דאגה עמוקה מהפילוג והקיטוב בחברה הישראלית. לדבריו "חוסנה של מדינת ישראל נובע בראש ובראשונה מאחדותנו כחברה פלורליסטית, חופשית ומכילה. אלה גם מאפשרים לאוניברסיטאות המחקר להצטיין במדע ולהיות מנוע של מוביליות חברתית, צמצום פערים ושוויון הזדמנויות. נשמת אפה של האקדמיה בעולם המערבי היא החופש למחקר ולביטוי ללא חשש. מדינה שהחברה בה משוסעת וזכויות יסוד עלולות להיפגע, תהפוך חיש למקום בו ייפגע גם החופש האקדמי.
הרפורמה המשפטית המוצעת, ובעיקר האופן בו היא מובאת בפני הציבור, מזיקה מאוד לתחושת השותפות והאחריות של אזרחי ישראל ועלולה להסתיים במכה אנושה לערכי הדמוקרטיה", אמר רובין. "במקרה כזה, האקדמיה הישראלית תודר מקהילת המחקר הבינלאומית, שיתופי הפעולה יפחתו וסימן שאלה גדול ירחף מעל לראשינו - האם המחקר וההוראה שלנו מוטים או נאמנים לאמת מדעית. לכן משימתנו הלאומית היא להתעקש על שיח ציבורי ומקצועי מאוזן, כך שגם אם נדרש תיקון או שינוי, הוא יעשה מתוך הבנה של מה מונח על הכף ובכפפות של משי, בבואנו לטפל בדמוקרטיה העדינה שיצרנו פה יחד".
נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, אמר כי "אקדמיה משגשגת פועלת בסביבה גלובלית ונשענת על ערכי יסוד משותפים. פגיעה באלה תביא לבריחת מוחות, להדרת אוניברסיטאות וחוקרים ישראליים מקהילות המחקר והחינוך הבינלאומיות, להגבלת גישה לקרנות מחקר, להתרחקות של תורמים ולצמצום שיתופי הפעולה של חברות בינלאומיות עם אוניברסיטאות המחקר. זו אינה סכנה ערטילאית ואנו מתחילים לחוש את איומה בימים אלה. הצהרת ראשי האוניברסיטאות היא פעמון אזהרה שנועד להתריע מפני הזעזועים הבלתי הפיכים שרפורמה חפוזה ובלתי מבוקרת עלולה לחולל".