נשיאת אוניברסיטת קולומביה החדשה, פרופ' קטרינה ארמסטרונג, התנצלה בפני הסטודנטים הפרו-פלסטינים שנעצרו במהלך פשיטות משטרת ניו יורק באפריל האחרון בקמפוס, בעקבות המחאות הנרחבות והמצור על בניין המילטון. סטודנטים ואנשי סגל יהודים זעמו על דבריה, ואמרו ל-ynet כי "זו בושה שמעידה על הריקבון המוסרי של המוסד".
המחאות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטת קולומביה
(צילום: NYPD)
6 צפייה בגלריה
המפגינים פרצו לבניין וגרמו נזק רב - אך הנשיאה התנצלה בפניהם
(צילום: Alex Kent / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
6 צפייה בגלריה
ארמסטרונג התנצלה בפני המפגינים הפרו-פלסטינים - ועוררה זעם בקהילה היהודית בקמפוס
(צילום: אוניברסיטת קולומביה)
במהלך אותן פשיטות, שנערכו באישור הנשיאה הקודמת שפרשה מאז מתפקידה, מינוש שפיק, נעצרו יותר מ-200 מפגינים. בריאיון ראשון שלה מאז נכנסה לתפקיד, אמרה ארמסטרונג לעיתון הסטודנטים של האוניברסיטה: "אני מבינה שזה מורכב, אבל אני רוצה שכולם ידעו שאני באמת מצטערת עמוקות על הפגיעה שנגרמה להם בעקבות פשיטת המשטרה".
לדבריה, "אני יודעת שזה לא היה באחריותי, אבל אני באמת רואה את הכאב שהיה ואני מצטערת על כך. אני רואה את הנזק שקרה ואני מחויבת מאוד לעבוד עם כולכם, עם כל הקהילה כדי לטפל בפגיעה הזאת וגם כדי להבין אותה". היא הוסיפה כי היא מחויבת לשמור על חופש הביטוי בקמפוס, אך גם לדאוג שהפעילות האקדמית תמשיך כסדרה: "אנחנו חייבים להיות נאמנים לעקרונות שלנו, לאפשר חופש ביטוי ולתמוך בדיון פתוח, אך על האוניברסיטה להבטיח שהלימודים יימשכו כסדרם".
ההתנצלות עוררה כאמור זעם ותגובות חריפות מצד הקהילה היהודית בקמפוס, שהרגישה כי היא מופנית כלפי המפגינים האנטי-ישראלים במקום כלפי הסטודנטים היהודים שנפגעו מאותן הפגנות. סטודנטים יהודים בקמפוס האשימו את הנהלת המוסד שלא הגנה עליהם מפני הטרדות חוזרות ונשנות מצד המפגינים.
ד"ר יואל ברוקס, חבר סגל בפקולטה לרפואה של המוסד, אמר ל- ynet כי "זאת פשוט בושה לאוניברסיטה. הייתי רוצה לדעת איפה ההתנצלות כלפי הסטודנטים היהודים שסבלו מאנטשימיות וטורגטו על ידי אנשי המאהל הפרו-פלסטיני?". לדבריו, "המחאה הזו התפשטה הרבה מעבר לקמפוסים, אנשים רואים ומרגישים את זה - וזה מסכן היום כל יהודי באשר הוא. זה ממש מפריע לי להמשיך בתפקידי. אני רוצה שהיא תתנצל בפני הסטודנטים היהודים".
6 צפייה בגלריה
המפגינים באוניברסיטה, בחודש אפריל
(צילום: Alex Kent / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
פשיטת המשטרה על אוניברסיטת קולומביה לאחר המחאות הנרחבות
פרופ' אסף זאבי, מהפקולטה למנהל עסקים ומדעי המחשב באוניברסיטה, אמר כי ההתנצלות של הנשיאה ארמסטרונג "מיותרת ומאכזבת". לדבריו, "היא בעיקר מעידה על אוזלת יד, ומבהירה שמנהיגות הפכה להיות מצרך מותרות שמהווה שיקול משני בבחירת אנשים לתפקידי מפתח בהנהגה של מוסדות בכלל, וקולומביה בפרט. היא גם מהווה המשך בחינוך הלקוי שבו האוניברסיטה שותפה מלאה, שמייצר עולם בו אין דרישה לדין וחשבון על מעשים.
"הסטודנטים שהשתתפו בהפגנות בצורה שהפרה את תקנות האוניברסיטה, וחלקם אף עברו עבירות פליליות, מקבלים בהתנצלות הזו רוח גבית לגישה הפריבילגית שרווחת שם - ואז הם גם מבקשים כזכור 'סיוע הומינטרי' - רגע אחרי שהם פרצו בכוח באופן לא חוקי לבניין באוניברסיטה תוך הרס רכוש, סיכון עצמי וסיכון הצוות", הוסיף. "הנשיאה בהתנצלות שלה מנרמלת התנהגות כזו, ומסייעת באופן ישיר לחנך דור שלא מבין משמעותו של דין וחשבון על מעשיו - ולא יודע ולא רוצה לקחת אחריות עליהם".
סטודנט ישראלי לתואר שני בפקולטה לעסקים, הוסיף כי "מטורף ומדאיג שהיא בוחרת בריאיון הפומבי הראשון שלה להתנצל בפני המפגינים האנטישמיים - במקום לדאוג לסטודנטים היהודים המעטים שעוד נותרו כאן". בוגר נוסף, מראשי אגודת הבוגרים היהודית של קולומביה, אמר כי "ההתנצלות ממחישה רק את הריקבון המוסרי, פשיטת הרגל האינטלקטואלית - והאנטישמיות הממסדית שפוקדת את המוסד".
בתגובה לכך מסרה האוניברסיטה כי ארמסטרונג פועלת "להקשיב למגוון רחב של סטודנטים בקמפוס, והיא מחויבת להבטיח שכל הסטודנטים ירגישו בטוחים ומכובדים במהלך שנת הלימודים החדשה".
6 צפייה בגלריה
ההתבצרות בתוך האוניברסיטה במהלך המחאה באפריל
(צילום: Alex Kent / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
לצד ההאשמות הרבות על אנטשימיות בקמפוס מאז 7 באוקטובר, האוניברסיטה ספגה גם ביקורת מהצד השני - סטודנטים, סגל אקדמי, פוליטיקאים וארגוני זכויות אדם התרעמו על התערבות המשטרה במחאות בקמפוס. הפשיטה הראשונה הייתה ב-18 באפריל, יומיים לאחר שהוקם "מחנה סולידריות עזה" הראשון על הדשא הדרומי של הקמפוס המרכזי. מפגינים הציבו אוהלים כדי להביע תמיכה בפלסטינים, והנשיאה דאז, מינוש שפיק, אישרה את כניסת משטרת ניו יורק כדי לפנות את המוחים, מה שהוביל למעצר של יותר מ-100 מפגינים. הצעד עורר זעם רב בקרב תומכי חופש הביטוי, שטענו שהפעולה פוגעת בזכותם של הסטודנטים להפגין בדרכי שלום.
שבועיים לאחר מכן, ב-30 באפריל, נערכה פשיטה נוספת על בניין המילטון - לאחר שהמפגינים השתלטו על הבניין במשך 22 שעות. המשטרה השתמשה ברימוני הלם ומסורים חשמליים כדי לפנות את המפגינים. במקום התפתחו עימותים אלימים כשסטודנטים נדחפו על ידי שוטרים על הקרקע ולעבר מחסומי ברזל. אחד המפגינים נזרק בכוח מהמדרגות ונזקק לטיפול רפואי, ולפי הדיווחים, שוטר אף ירה בשוגג בתוך הבניין.
למרות שגורמי ממשל, בהם הבית הלבן וראש העיר אריק אדמס, צידדו באוניברסיטה, הביקורת על הנשיאה שפיק לא איחרה להגיע. סטודנטים רבים טענו כי השימוש בכוח משטרתי מנוגד לרוח החופש האקדמי וחופש הביטוי שאמור לאפיין מוסד כמו קולומביה. שפיק עצמה, שהתמודדה עם גל ביקורת חריף בעקבות הטיפול באירועים ובמיוחד בשל העימותים האלימים, התפטרה מתפקידה באופן מפתיע באוגוסט, חודשים ספורים לאחר האירועים.
