השעה הייתה קצת אחרי 15:35 באותו יום שישי של ספטמבר 2021 כשהטלפון במוקד מד"א צילצל. מהעבר השני של הקו נמסר דיווח נרגש על גבר ששוכב בכניסה לבניין בנצרת, מתבוסס בשלולית דם. הפרמדיקים שהגיעו גילו אדם בשנות ה-50 לחייו, שספג מספר יריות בפלג גופו העליון. לא נותר להם אלא לקבוע את מותו, ולפנות את הזירה לחוקרי מז"פ של המשטרה.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
זה היה עוד סוף שבוע מדמם במגזר הערבי, ובעיתוני יום ראשון דווח על ארבעה נרצחים. שמו של הנרצח מנצרת התערבב עם שמו של נרצח מחיפה, שהתערבב עם נרצחת מלקייה, שהתערבב עם נרצח מבאר-שבע. רק מעטים הבינו שהרצח בנצרת הוא לא חלק ממלחמה, אלא הכרזה של אחת חדשה.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
שמו של הנרצח, נעים סורי, אמנם לא היה מוכר כמו שמותיהם של האלפרונים, האברג'ילים והמוסלים, אבל בעולם התחתון הצפוני היה לו מעמד לא פחות רם משלהם. נעים סורי היה עבריין-על, שנחשב לאחד המסוכנים במדינה, והמלך הבלתי מעורער של נצרת. רק שאז, כמו שקורה לא פעם למלכים, מישהו החליט בכל זאת לערער על שלטונו.
7 צפייה בגלריה
נעים סורי, מימין: זירת הרצח בנצרת. ''כדי להוציא אותו מהמשוואה, רצחו אותו''
(צילום: עמית מגל)
וכך פרצה מלחמת השליטה על העיר הקדושה. המקום, שבו על פי האמונה הנוצרית קיבלה מריה את הבשורה על הלידה הקרבה של ישו - הפך לזירה מדממת. המלחמה הזו מתנהלת, בלשון המקומיים, "בּילְמאל וּבילְעיאל" - בקניין ובמניין. כלומר, כזאת שגובה מחיר בכסף ובנפש.
ביום שישי האחרון נספרה הגופה ה-21 במסגרת הקרב הזה, וחלק לא קטן מהקורבנות כלל אינו קשור לפעילות פלילית. להפך; דווקא אלו שלא קשורים, שמצליחים, שבנו לעצמם חיים נורמטיביים, נחשבים לעיתים למטרות "איכותיות" יותר, כי מותם מכאיב יותר לצד השני.
בינתיים, 78 אלף תושבי נצרת - רובם המכריע אזרחים שומרי חוק, שמבקשים להתפרנס בכבוד, לחיות את חייהם ולגדל את בני משפחותיהם - לא יודעים מאיפה יגיע הכדור הבא.
והוא יגיע.
נצרת היא העיר הערבית השנייה בגודלה בישראל (אחרי רהט), אלא שבניגוד למרבית הערים הערביות יש לה משאב כלכלי נדיר: כ-800 אלף צליינים בשנה מגיעים אליה כיעד מרכזי, ועוד כמחצית משאר מיליוני התיירים בישראל מבקרים בה. רובם יגיעו לבקר באחת מ-14 הכנסיות המפורסמות של העיר, ובראשן כמובן כנסיית הבשורה, שניצבת על המקום בו - כך לפי האמונה הנוצרית - שכן ביתה של מריה, אמו של ישו, ובו קיבלה מהמלאך גבריאל את הבשורה על הילד המתהווה ברחמה.
לצד הכנסיות יש בעיר גם כמה מסגדים חשובים, כמו המסגד הלבן, מוזיאונים, אתרים ארכיאולוגיים, וסביב כל אלו התפתח גם שוק תוסס, תעשיית מלונאות ענפה, מסעדות, בתי קפה ועוד.
על פי סקר של משרד התיירות מהשנה שעברה, צליין מוציא בישראל בממוצע כ-225 דולר ביום ותייר כ-156 דולר ביום. חלק לא קטן מהסכומים האלו מגיע לנצרת. אליהם מצטרפים גם אלפי תיירים ישראלים, שגודשים את העיר בעיקר בשבתות ולקראת טקסי חג המולד הצבעוניים והמרשימים שהיא מארחת.
כל מיליוני השקלים האלו שמתגלגלים בעיר קורצים לא רק ליזמים ולאנשי העסקים הלגיטימיים. למקום שאליו זורם המון כסף זר, שמומר בצ'יינג'ים, עם עסקים רבים, שחלקם ממונפים בהלוואות מהשוק האפור, קווי חלוקה של סחורה שאפשר להשתלט עליהם ומה לא - יגיעו גם ארגוני הפשיעה, ועימם יגיעו גם הפרוטקשן, אירועי האלימות והאמל"ח.
"נצרת היא עיר מאוד עשירה, יציבה ובינלאומית", מסביר גורם בכיר במשטרה, המצוי במפת הפשיעה במגזר הערבי. "ראשי הארגונים שם מגלגלים עשרות מיליוני שקלים בשנה".
על פי המודיעין המשטרתי, משנות ה-80 ולאורך מעל שני עשורים, שלטה בנצרת משפחת חאמד, שעסקה בפרוטקשן, עבירות סמים, הימורים, הלוואות, וצברה עוצמה בכל המחוז הצפוני. יד ימינה של המשפחה ואיש השטח מטיל האימה שלה, היה העבריין נעים סורי. אלא שסורי נלכד ונשפט לשנות מאסר ארוכות בגין עבירות אלימות, ובילה את מרבית שנות ה-90 מאחורי הסורגים. על פי המודיעין המשטרתי, הוא המשיך להיות מעורב בעסקי המשפחה מהכלא.
אלו שנים קריטיות בנצרת: לקראת ביקורו ההיסטורי של האפיפיור יוחנן פאולוס השני לכבוד שנת המילניום, הושקעו כספים רבים בתשתיות העיר, בציפייה לרבבות התיירים שיגיעו עימו ואחריו. לכמה רגעים נצרת הפכה למרכז העולם. וזה אומר כסף. הרבה מאוד כסף.
אבל משפחת חאמד לא הייתה לבד בשטח: מולה צמחו ועלו יריביהם, בני משפחת הווארי. המלחמה הזו הולידה לפחות תשעה חיסולים, כולל ראשי המשפחות הווארי וחאמד. נעים סורי עצמו ניצֵּל חופשה מהכלא, והרג ב-2004 את אחד מבכירי משפחת הווארי. הוא נלכד, הורשע ונאסר שוב, והמשיך להסתבך גם בכלא. כנקמה על החיסול שביצע, נרצחה אשתו של סורי, אולפת בת ה-35, וגם אמה, אמנה בת ה-56.
אבל עם השנים הקרב על נצרת בין משפחת חאמד למשפחת הווארי התיש והחליש את שני הצדדים, וגם המשטרה והפרקליטות הצליחו לגייס עדים ולהגיש כתבי אישום משמעותיים נגדם. היה נדמה שהדור הזה, של אנשי חאמד שמנוהלים על ידי נעים סורי, ומולם אנשי הווארי, הולך ומתפוגג.
מקור הבקיא בעולם התחתון במגזר מספר כי בתחילה, בין ארגון חרירי לארגון בכרי שררה סוג של הודנא, והם חילקו ביניהם את העיר. אלא שאז נעים סורי, המלך הקודם של נצרת, השתחרר מהכלא וביקש לשוב לשלוט. לתקופה מסוימת הוא הצליח - ואז חוסל. הקרב הנוכחי פרץ סביב ה"ירושה" של סורי, ואז הסלים
אלא שכידוע, בפשע אין ואקום, בוודאי שלא במקום כמו נצרת, ובעיר החלו לעלות כוחות חדשים, שעוד נגיע אליהם. ואז, באפריל 2021, נעים סורי, המלך במיל', השתחרר מהכלא בגיל 56 וחזר לנצרת. מבחינתו, הממלכה הייתה עדיין שלו.
"סורי היה עבריין מאוד מאיים", אומר בכיר במשטרה. "רוצח עם דם על הידיים, מורשע בעבירות של סחיטת דמי חסות, עבירות נשק וסמים. בהתחלה הוא שלט בנצרת, וכשהשתחרר הוא רצה להחזיר לעצמו את השליטה, ובין היתר פתח קו הלוואות והרוויח יפה. העבריינים (שבינתיים התחזקו בנצרת - ש"מ) קלטו פתאום שמישהו אחר נכנס למגרש המשחקים שלהם, באו אליו מי ששולטים היום בעיר, ואמרו לו: באת לאכול מהצלחת שלנו? למה, מי אתה? אתה כבר שנים נמצא במגירה. מה התעוררת? אל תיכנס לכאן. ואז, כדי להוציא אותו מהמשוואה, הם רצחו אותו".
מי זה "הם"?
"עד היום לא נתפסו רוצחיו, אבל כל האירועים האחרונים התחילו עם הרצח של נעים סורי".
המלך הקודם של נצרת נרצח, ומאז, מלחמת הירושה על העיר מתנהלת במלוא עוצמתה. על פי המודיעין המשטרתי, העימות מתרחש בעיקר בין שני כוחות. "מצד אחד", מסביר הבכיר מהמשטרה, "עומד סמיר בכרי מנצרת; ומולו, נאסר חרירי מאום אל-פחם, שעלה לשם מהמרכז והתחיל להצמיח שורשים עמוקים בעיר. וכדי להבין כיצד נולד ביניהם הסכסוך, צריך להבין במי מדובר".
מי זה בכרי?
"סמיר בכרי, בן 28, הוא כוכב עולה בשמי הפשע בנצרת. מדובר במי שהיה בן טיפוחיו של ארגון אבו-לטיף (ארגון הפשיעה הנחשב לגדול ולחזק בצפון הארץ - ש"מ). הוא התחיל שם כחייל ברובד התחתון של הארגון, כאיש ביצוע. תוך שלוש שנים הוא התקדם לרובד הבינוני של הארגון, שזה אומר שהוא קיבל פיקוד על אזור משלו ושלט על קבוצת חיילים. הוא היה מהבכירים באזור, ומאז הרצח של סורי הוא הפך למחליף וליורש הרשמי שלו".
למה אנשי אב-לטיף הסכימו לוותר לו?
"אנשי אבו-לטיף אמרו לו: קח את כל אזור נצרת, זה שלך. בכרי אמנם עצמאי ונחשב ראש ארגון, אבל הוא משויך לאבו-לטיף והוא מחופ"ק (מלשון חפ"ק - ש"מ) על ידם. לאבו-לטיף יש מספיק משלהם. נצרת אמנם עשירה, אבל הם דרוזים, ולא ראו את עצמם נכנסים לקלחת של נוצרים ומוסלמים בעיר".
השם סמיר בכרי מהבהב מזה זמן רב על הרדאר של מערכת החוק, והמשטרה כבר ניסתה לשים עליו יד. בספטמבר שעבר נעצר עם אביו, סברי, בחשד למעורבות במספר אירועי ירי ובעבירות אמל"ח, אך השניים שוחררו. לפני כשלושה חודשים, מיד עם שובו משהות של כמה חודשים בחו"ל, בכרי נעצר שוב, הפעם בחשד לקשירת קשר לביצוע פשע ולהחזקת נשק שלא כדין. הוא שוחרר לפני כחודשיים, ועד כה לא הוגש נגדו כל כתב אישום.
מהצד השני של העימות, כך טוענים במשטרה, נמצא נאסר חרירי, בן 41, שעל פי המודיעין המשטרתי מזוהה עם ארגוניהם של קוטייר עודה וערן חייא, שפעילים בעיקר מהמרכז. בכתב האישום שהוגש נגדו לאחרונה, חרירי מתואר כ"בעל מוניטין של אדם אלים, העושה שימוש בכוח, באיומים ובהטלת אימה, על מנת להניע אנשים לעשות, או להימנע מלעשות. הזכרת שמו הינה בעלת השפעה מאיימת".
השם חרירי איננו חדש על מפת הפשיעה הארצית. מדובר במספר בני משפחה שעיקר פעילותם הפלילית באזור המרכז והמשולש, אבל הם החלו להתפצל, ובין פלגים במשפחה המורחבת החלו להתגלע סכסוכים. "זה קרה מאחר שתא השטח שעליו הם שולטים, הכולל את אזור המרכז, אום אל-פחם, ג'לג'וליה, טייבה וכפר-קאסם, כבר לא הספיק לפרנסת כל בני המשפחה שמעורבים בפשיעה", מבהיר הגורם המשטרתי. "אז נאסר חרירי חיפש להתרחב".
נאסר חרירי, יחד עם אחיו מנסור, החל להיכנס לשטח שנע בין חלק מוואדי ערה לעכו, עם מובלעות בדרך, כמו בכפר ג'דיידה-מכר. אחד המוקדים העיקריים אליהם חרירי נכנס היה נצרת. אלא שנצרת, כאמור, כבר הייתה בשליטה של ארגון בכרי.
העימות לא פרץ מיד. בהתחלה, כך מספר גורם הבקיא בעולם הפשע במגזר הערבי, דווקא הייתה סוג של הודנא, וארגוני בכרי וחרירי חילקו ביניהם את שטח העיר שווה בשווה. אבל אז נעים סורי השתחרר, רצה לחזור לשלוט בעיר והפר את האיזון.
במשטרה חושדים שמישהו מאחד הארגונים - ואולי שניהם יחד - תיכנן את הרצח של סורי. לכאורה, עם נעים סורי מחוץ לתמונה, האידיליה בין אנשי בכרי לחרירי הייתה יכולה לשוב לקדמותה. אבל הגורם מספר שהקרב בין שתי הכנופיות פרץ בגלל ה"ירושה" שהשאיר סורי.
במה מדובר?
"לנעים סורי היה קו הלוואות עם המון כסף. אחד מבעלי החוב שלו הוא בחור שמכונה 'המקסיקני', שגר בקריות וצבר חוב של 800 אלף שקל. נאסר שלח למקסיקני אדם שבא לגבות את הכסף מטעמו. בכרי שמע והתרגז. הוא התקשר לצעוק על נאסר - וככה התחילה המלחמה ביניהם".
נצרת נקלעה, שוב, למלחמת שליטה. "בהתחלה זה היה על אש קטנה: קטטה פה, קטטה שם", אומר הבכיר מהמשטרה. "אנחנו כמשטרה התחלנו לחוש את הלחץ והמתח ביניהם. בכרי לא יכול לעמוד לבד מול חרירי. הוא יותר חלש מבחינת העוצמה שלו כארגון. יש לו בסביבות 50 חיילים, ולחרירי יש 100. אז הוא מקבל חיזוק ממקום מפתיע: מבני הדודים של חרירי - ויסאם אגבריה-חרירי מאום אל-פחם, המזוהה עם ארגון מוסלי, ואחיו חוסאם (המכונה סונו) אגבריה-חרירי, מג'לג'וליה".
מסובך? נפשט: משפחת חרירי, כאמור, שרויה בסכסוך פנימי בין פלגיה. כשהקרב בין אנשי חרירי לאנשי בכרי התלהט בנצרת, ארגון בכרי היה בעמדת נחיתות. אז הוא כרת ברית עם בני הדודים של נאסר חרירי, שמצויים עם נאסר בעימות. גם בפשע - אויבו של אויבי הוא ידידי. לפחות בינתיים.
עכשיו, כשכל צד חמוש בחיילים ובמערכת בריתות סבוכה עם ארגונים גדולים, המלחמה פרצה במלוא עוזה. בשנתיים שחלפו מאז סופרים, כאמור, במשטרה כבר 21 נרצחים, כולם תוצאה של הסכסוך הזה. אגב, רוב הנרצחים מזוהים עם הצד של בכרי, אם כי, כאמור, רבים מהם כלל לא קשורים ישירות לעימות הזה. לעיתים זו הייתה טעות, לעיתים הרג החפים מפשע היה מכוון. בעולם התחתון במגזר קוראים לזה נוּקְטאת אַ-דַף, כלומר, לפגוע ליריב בנקודת החולשה שלו, בבטן הרכה.
מבחינת מרבית הישראלים הסכסוך הזה אינו מוכר ונבלע בתוך המסגור הכללי של "אלימות במגזר הערבי". אבל כמה מהקורבנות האלו בכל זאת הצליחו לפרוץ לתודעה. כך קרה כשפיראס הייב - שבמשטרה טוענים כי מזוהה עם ארגון חרירי בעיר - נרצח.
בדצמבר האחרון הייב היה ברכבו והסיע את שני ילדיו, בן שנתיים וחצי ובן שנה וחצי, מהגן. המתנקשים לא היססו וירו באב. אחד הקליעים פגע גם בפעוט בן השנתיים וחצי, פארס שמו, והרג אותו. אחיו הקטן, בן השנה וחצי, ניצל. האב ובנו נקברו בארון משותף.
ה"פגיעה בבטן הרכה" הייתה גם הרקע לרצח של רואיד עוואיסי, בנו של סגן ראש עיריית נצרת. זה קרה בחודש הרמדאן האחרון. רואיד, סטודנט לראיית חשבון, המתין לקרובי משפחתו לסעודת האיפטאר בצאת הצום, כששני מתנקשים רעולי פנים נכנסו לבית. ככל הנראה הם חיפשו קרוב משפחה אחר, אבל משלא נמצא, רואיד הפך למטרתם: הוא נורה מטווח אפס בגבו, בראשו ובצווארו, ומותו נקבע בבית החולים הצרפתי בנצרת.
7 צפייה בגלריה
רואיד עוואיסי, בנו של סגן ראש עיריית נצרת. נורה מטווח אפס בגבו
(צילום: באדיבות חסן שעלאן)
"הילד הלך. הלך. והחיים ממשיכים עוד, כדי לעשות לו את השם הטוב", אומר לנו אביו, מוחמד. "רואיד למד ראיית חשבון ובחודש הבא היה צריך לקבל את התעודה שלו. הוא לא עשה כלום, היה אהוב על כולם, רק בן 26, לא הספיק להתחתן, לא הספיק כלום".
לא תפסו עדיין את הרוצחים שלו?
"אני לא יודע. אני סומך על אלוהים. נתתי למשטרה שתעשה את העבודה שלה. יש לי אמונה שיש עוד צדק במדינה. אני סגן ראש העיר ולא מספרים לי כלום: האם יש עצורים או לא, ואיך מתקדמים עם החקירה. כל יום אני מדבר עם ראש העיר, וגם לו לא אמרו שום דבר. המערכת כל כך סגורה עם עצמה, מפחדים מעצמם, לא מהאנשים, כי יש אצלם הדלפות".
אז מה יהיה?
"אני מקווה שיהיה בסדר, אני מאמין בצדק".
בינתיים, במלחמה בנצרת כל קו אדום נחצה וכל קוד התנהגות נותץ. במקום שבו רוצחים תינוק, אין בעיה גם לרצוח שני אחים לנגד עיני אמם.
בפברואר השנה נקשו שני גברים הלבושים כשוטרים על דלת משפחת סעדי בנצרת. אם המשפחה פתחה להם, ואז השניים נכנסו, שלפו אקדחים וירו מטווח אפס בשני בניה, חאלד (28) ועלי (31). במקרה הזה יש בידי המשטרה עצורים, אבל צו איסור פרסום הוטל על שמותיהם.
נוּקְטאת אַ-דַף, פגיעה בבטן הרכה, הייתה גם ככל הנראה הסיבה לרצח של ראג'ח עאבד, ביוני אשתקד. עאבד (48), בעל עסק למסגרות וריתוך שלא ידוע על כל קשר בינו לעולם הפשע, התקין בבית פרטי שער ברזל, כשמתנקש ירה לעברו מטח של לא פחות מ-22 כדורים. במשך חודש וחצי נאבקו הרופאים ברמב"ם על חייו, אבל גופו קרס. כמו בכל התיקים הללו, גם רוצחיו טרם נתפסו.
על פי עקרון הנוּקְטאת אַ-דַף, פגיעה בבטן הרכה, דווקא חיסולים של לא מעורבים מכאיבים יותר. ככל הנראה זה היה הבסיס לרצח של רואיד עוואיסי, בנו של סגן ראש עיריית נצרת. אביו, מוחמד, מחכה לצדק: "הוא לא עשה כלום, היה אהוב על כולם, רק בן 26, לא הספיק כלום"
אגב, הטענה הגזענית והמרושעת שמושמעת לא אחת ברשתות החברתיות, לפיה הרציחות האלו הן "עניין בינם לבין עצמם", היא שטות. עאבד, למשל, התקין את השער בעיר המעורבת נוף-הגליל כשנורה. כל אחד מ-22 הכדורים שפגעו בו היה עלול לפגוע גם בעובר אורח תמים שם, שכמו עאבד, גם הוא לא קשור לעימות הזה.
ובכלל, חומר למחשבה: לו סכסוך דמים שגובה 21 קורבנות היה מתנהל בעיר יהודית, מה היה קורה במדינה?
לפני כשלושה שבועות, במוצאי שבת, 29 באפריל, הגיעה המלחמה על נצרת כבר קרוב מאוד לצמרת שלפי טענת המשטרה מנהלת אותה.
"סונו" חרירי, המוגדר כראש ארגון פשע ועל פי המודיעין המשטרתי גויס, כאמור, לצידו של בכרי כדי להיאבק בבן דודו, נסע בכביש 6. בסמוך אליו, ברכב נפרד נסע גם בנו בן ה-19, מהדי. סמוך לקלקיליה, נפתחה לעבר רכבו של הבן אש קטלנית מרכב חולף. מהדי נפגע אנושות ומת מפצעיו מאוחר יותר. צעיר נוסף שהיה עימו ברכב נפצע באורח בינוני. עדיין לא ברור אם מדובר בטעות בזיהוי או שמהדי היה מראש היעד, על פי עקרון הנוּקְטאת אַ-דַף.
המקרה הזה - אש חיה בכביש עמוס - דווקא הגיע לכותרות, והמשטרה עצרה חשוד במעורבות בנושא, גיב חרובי שמו. בינתיים מעצרו הוארך מספר פעמים, אבל גיב, המיוצג בידי עו"ד שני מורן, שומר כל העת על זכות השתיקה באופן גורף. בשבוע שעבר הובל לחיפוש בביתו, כשהוא והשוטרים שמלווים אותו לבושים שכפ"ץ מחשש לפגיעה בהם, באירוע שהזכיר יותר סצנה מסדרת פשע קולומביאנית מאשר אירוע בישראל.
לשאלת מורן, פרקליטתו של גיב, הודה נציג המשטרה בדיון האחרון על הארכת מעצרו של חרובי כי "לא נמצאה בחיפוש בבית כל ראיה הקושרת אותו לרצח". "מרשי מכחיש בכל תוקף מעורבות במיוחס לו", מוסרת עו"ד מורן בתגובה. "אין לו כל קשר לאירוע הרצח. מדובר בצעיר נעדר כל עבר פלילי, שמעצרו מיותר וקושר את שמו לאירוע שאינו רלוונטי אליו בשום דרך ואופן".
"מחנה חרירי" ספג עוד מכה, כשמי שנחשב ליד ימינו של נאסר חרירי, פתחי שאהין (33), חוסל ביולי האחרון. גם הפעם זו הייתה התנקשות שלוחת רסן: שאהין התארח בבית חברים בגליל. לפתע נכנס רעול פנים לבית המארח, ירה בו מטווח אפס - ונמלט.
המשטרה חשדה בתחילה כי מדובר בתרגיל "כיפה אדומה" קלאסי, ועצרה את המארח. אבל סנגורו, עו"ד תומר נוה, טען כי מדובר בחברים טובים, והחשד כי המארח הזמין את שאהין כדי שיירצח בביתו מופרך. בסופו של דבר החשוד אכן שוחרר.
בליל שישי האחרון, מספר הנרצחים שגבה הסכסוך הזה עלה ל-21. אוסאמה מרואת, תושב נצרת בן 25, אב לשני ילדים קטנים, נורה למוות ברחוב תופיק זיאד בעיר. כמו בכל המקרים, המשטרה כמובן פתחה בחקירה. יום אחר כך, בחיפוש בבית חשוד, תפסה המשטרה מקלע צבאי כבד מסוג מאג. בקצב הירי שהכלי הזה יכול לספק, בין 600 ל-1,200 כדורים לדקה, אפשר לסגור בנצרת הרבה מאוד חשבונות.
נכון להשבוע, בכל המקרים הללו - 21 גופות, כאמור - אין עדיין ולו כתב אישום אחד. איך מסבירים זאת במשטרה? "כל הרציחות האלה מתוכננות מראש", אומר הבכיר שעימו שוחחנו. "כולם מבוצעים על ידי אנשים מתוחכמים, שמכירים היטב את החוק. אנחנו לא יכולים לתת מענה בכל מקום ובכל נקודה, וזה שלקחו לנו את הכלים הטכנולוגיים, זה פוגע לנו מאוד בעבודה, כי הם היו כלים שוברי שוויון".
"כל הרציחות האלה מתוכננות מראש", מסביר בכיר במשטרה מדוע אחרי 21 רציחות עדיין אין אף כתב אישום. "כולם מבוצעים על ידי אנשים מתוחכמים, וזה שלקחו לנו את הכלים הטכנולוגיים זה פוגע לנו מאוד בעבודה, כי הם היו כלים שוברי שוויון". הבכיר סירב בתוקף לומר לנו באילו כלים מדובר, אבל ככל הנראה הכוונה היא למקבילה המשטרתית לרוגלה "פגסוס"
הבכיר סירב בתוקף לומר לנו באילו כלים מדובר, אבל ככל הנראה הכוונה היא למקבילה המשטרתית לרוגלה "פגסוס".
ועדיין, עם כל הכבוד לקשיים שלכם, המצב מאוד בעייתי.
"כמעט בכל אירועי הרצח שהתרחשו במסגרת הסכסוך, אנחנו יודעים מודיעינית מי רצח, וחוקרים. אבל קשה להגיע לראיות שיביאו להרשעה בבית המשפט. מצד שני, מאחר שעשינו הרבה עבודה נגד ארגוני הפשיעה במסגרת הפעילות הכלכלית שלהם - תפסנו להם כספים, רכבי יוקרה ונכסים - נוצר מצב שצימצמנו להם את מקורות ההכנסה.
"אנחנו תופסים יותר נשקים, ומגישים נגדם כתבי אישום על עבירות אחרות. זה מסביר מדוע הם התחילו בתקופה הארוכה להילחץ ולנגוס בטריטוריות של אחרים. פעם ג'רושי, חרירי וכל אחד אחר ידע מה החלק שלו ועל איזה אזור הוא חולש. ואילו היום - המפה השתנתה".
נאסר חרירי מסר באמצעות פרקליטו, עו"ד באסל פלאח: "אין למשפחת חרירי סכסוכים, ובטח לא עם משפחת בכרי. המשטרה המציאה את הסכסוך הזה כדי לחפות על הכישלון שלה בטיפול באלימות בפשיעה במגזר הערבי".
עו"ד פלאח מוסיף: "מאז מעצרו של מרשי בפברואר 2022 ועד היום, הוא שוהה באגף הפרדה ארצי שמור בכלא רימונים. אין לו ביקורים ואין לו טלפונים, למעט למספר מצומצם של קרובי משפחה. כל שיחות הטלפון שלו מבוקרות ומבוצעות בנוכחות איש שב"ס. כך שבניגוד לשמועות, הוא ממודר".
ממשפחתו של סמיר בכרי נמסר כי הם לא מדברים עם התקשורת. מקורבים לבני המשפחה ביקשו רק להדגיש כי הסכסוך עם חרירי "הוא לא בגלל נעים סורי", וסירבו לפרט מעבר לכך.
פורסם לראשונה: 07:48, 19.05.23
