בשבועות האחרונים מתריעים תושבי הערבה כי האסון הבא עלול להגיע מגבול ירדן. בין היתר הם מונים נפילת טיל שיוט בכניסה לאילת, כטב"ם שהתרסק בבסיס חיל הים, כטב"ם שהתרסק בשטח ירדן סמוך לגבול ולנמל התעופה רמון וחשד לכטב"ם שחדר לשטח ישראל באזור פונדק הק"מ ה-101.
"אני מרגישה אבודה", אמרה נטע טורקלטויב מבאר אורה. "אנחנו כולנו אבודים. לא ברור לנו מה קורה. פעמים רבות אנחנו שומעים פיצוצים, בלי התרעות, לומדים על מה שקרה רק אחר כך. אנחנו מפוחדים. זה מזכיר לנו את הימים של לפני ה-7 באוקטובר, שמכילים את הטפטופים. אנחנו מרגישים שהדבר הגדול נמצא בפתח".
המועצה האזורית חבל אילות שבערבה הדרומית מונה כ-6,000 תושבים, וחולקת 120 ק"מ גבול עם ירדן, ו-120 ק"מ של גבול מצרי. הגבול הירדני, שמהווה את אחד המוקדים העיקריים להברחות אמל"ח לישראל, פרוץ כמעט לחלוטין.
שגיב לוי, רבש"ץ קיבוץ לוטן, אמר כי "אתמול (שלישי) חקלאי התקשר אליי כשזיהה כטב"ם עובר מעליו. אנחנו קצת יותר דרוכים וקשובים בנוגע למה שקורה בשמיים בעקבות האירועים בשלושת השבועות האחרונים. כמו שהחקלאי היה קשוב ודרוך אני מרגיש את זה גם בקרב הציבור הכללי. הם מרגישים פגיעה בתחושת הביטחון, מתוך מחשבה שכלים אוויריים כאלה עברו ממש מעל לראשינו, ונראה שזה הולך ומסלים מאירוע לאירוע. היישוב שלנו נמצא ממש צמוד לגבול. אנחנו מבינים שככל שהאיום מגיע גם מכיוון מזרח, אנחנו בעצם נמצאים בקו ראשון. בעבר היו אזעקות בעקבות יירוטים מכיוון תימן. בלילה הייתה אזעקה בפונדק כושי רימון, שנמצא 20 דקות מאיתנו. כתושבים אנחנו לא מרגישים שיש שינוי מבחינת כוחות הביטחון במרחב, אבל אנחנו מגויסים כדי לשמור על הביטחון באזור בתקופה הזו".
"מה- 7 באוקטובר אנחנו בכוננות מוגברת", אמר קב"ט המועצה האיזורית חבל אילות דרור שמואלי, תושב קיבוץ קיבוץ אילות. "כשנכנסתי לתפקיד לפני 3 שנים היה ברור שהאתגר הכי גדול שלנו הוא היעדר הגבול עם ירדן והיעדר כוחות הביטחון. כוחות צה"ל דלילים באזור הזה. המשטרה לא נמצאת. זמן התגובה והמרחק הוא קריטי בעת אירוע. היישובים שלנו כמעט כולם צמודי גדר. מתוך ההבנה הזו חיזקנו את כיתות הכוננות, שהיו מאומנים וגויסו. המדינה והעולם מתחילים לאט לאט להבין את מה שצעקנו.
"אין פה גבול ואין חיילים וצה"ל מזניח את כיתות הכוננות ולא מספק ציוד. הציוד שלהם היה משנות ה-70 ואנחנו סיפקנו להם ציוד חדש. ב-7 באוקטובר הבינו את זה במדינה. אם מגיעה חוליית מחבלים, בלי התרעה כי אין כמעט אמצעי איסוף, עד שכוחות צבא איכותיים יגיעו זה נצח. וזה לא משהו שהשתנה. דרשנו שיוסיפו פלוגה לאזור כי המרחב בערבה הוא גדול. התושבים שלנו רואים את החיילים הירדנים ולא חיילים ישראלים, שמסתובבים עם ג'יפים ממוגנים ומקלעים. חיילי צה"ל עם טויטות וסופות. ולכך נוסף איום הכטב"מים וטילי השיוט, שהתפוצץ צפונית לקיבוץ אילות. לרוב הבתים אין ממ"דים אלא מקלטים. לתושבים אין מיגון כי אף אחד לא חשב שצריך. אבל מה שהכי מדיר שינה מעינינו הוא הגבול הפרוץ. משרד הביטחון והמל"ל חייבים להתעורר".
בימים האלה פועלים להקים במועצה צוות התערבות, בדומה לצוות פלד שפועלים במועצה האיזורית רמת נגב. ב-7 לאוקטובר הצוות הוקפץ וסייע להצלת הקיבוצים בדרום עוטף עזה. שניים מלוחמיו נפלו בקרבות מול המחבלים, לירן אלמוסנינו ויפתח גורני. "מקבלי ההחלטות צריכים להתעורר", אמר שמואלי. "אני לא יודע אם לקרוא לזה הזנחה או הפקרות. אבל צריך להפסיק את הפוליטיזציה של הגבול הירדני".
ראש המועצה ד"ר חנן גינת אמר כי "בימים האחרונים אנחנו בחבל אילות חווים איום מסוג שלא הכרנו כמוהו. בתוך שלושה שבועות חווינו ארבעה אירועים, שלושה מהם בשלושת הימים האחרונים. לצד הדריכות והערנות שאנחנו נדרשים להן, אנחנו גם סומכים על הצבא ויודעים שהוא עושה כל שביכולתו כדי לשמור על ביטחוננו – באוויר וביבשה. שיתוף הפעולה של גורמי הביטחון במועצה וביישובי חבל אילות עם הגורמים הצבאיים המופקדים על המרחב שלנו הוא יומיומי ופורה ואנחנו שמחים על כך".