לא משנה מה עמדתכם בנוגע לרפורמה המשפטית, והאם טרחתם להבין מהי עילת הסבירות, שווה לקחת רגע ולהקשיב לדיונים (אם אפשר לקרוא להם ככה) בוועדת החוקה. לא בגלל שהם יעזרו לכם לגבש דעה עקרונית, אלא כי הם חושפים את המוטיבציות של הקואליציה. אם תקשיבו לנבחרי הציבור, לא תצטרכו ספקולציות או הפחדות. המטרה מונחת פשוטה וברה בפיהם: ריסוק הדרג המקצועי בישראל.
ביום שלישי, במהלך הדיונים, ביקש היועץ המשפטי של משרד האוצר לדבר על מנת להציג את חוות דעתו. זו העבודה שלו, לשם כך כולנו משלמים לו משכורת. יו"ר הוועדה שמחה רוטמן קטע אותו בבוטות בטענה שיועמ"שים לא נועדו להביע עמדה, ושהוא יוכל לדבר רק אם השר הממונה, בצלאל סמוטריץ', יאשר לו. המשפט הזחוח הזה אוחז את תמצית העיוות: במקום שנבחרי ציבור יפעלו בתוך מנגנון עם יכולת בקרה – הם תופסים את עצמם כבעלי בית על הנכסים הציבוריים. העמדה של היועץ המשפטי היא עמדה מקצועית, שאמורה להיות מגובה בנתונים ובמחקר. צביעה שלה כאמירה אישית היא משיכת השטיח תחת כל השלד שעל בסיסו בונים מדינה.
לא עברו 24 שעות ושוב התחדשו הדיונים. הבוז נשאר אותו בוז, הזחיחות – אותה זחיחות. רק הקורבן התורן התחלף. הפעם היה זה המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גיל לימון, שהעז לומר שאחד מהתפקידים של הייעוץ הוא ייצוג האינטרס הציבורי הרחב. רוטמן מיד אמר שהוא "לא מכיר את התפקיד הזה", והוסיף ברהב: "הייתי יכול לבקש שיפנה לסעיף בחוק אבל לא רציתי להביך אותו". רגע אחר כך הציג עו"ד לימון בדיוק איפה נקבעו תפקידי הייעוץ המשפטי. אלו שתי דוגמאות אקראיות, שמשקפות את הלך הרוח.
יש הרבה מה לתקן בשירות הציבורי, אבל זו לא הבקשה של הממשלה הזו. היא מבקשת לעקר את הלגיטימציה של המנגנון כולו בטענה שהכל פוליטי, שאין דבר כזה שירות ציבורי במובן העמוק – תפיסה של טובת כלל הציבור שמייצרת מינהל תקין. אם לא צריך שיועצים משפטיים יאמרו את דעתם, אם לא צריך רשות בלתי תלויה שתדאג למעמד האישה, אם לא צריך תנאי סף וכל מינוי לגיטימי - בעצם נתקיים במציאות אולטרה-מגזרית. הרי זה לא ייעצר בייעוץ המשפטי. אם סמנכ"ל רפואה לא צריך להיות רופא ומנכ"לים לא צריכים ניסיון בניהול תקציבי עתק, כל שר ימנה את מקורביו ועושי דברו ונתעורר לרפובליקת בננות.
חן ארצי סרורPhoto: Ynet כל הצעקות מעל דוכן הכנסת על "מפגין צפונבון שנשרט ליד העין" הן רק הסחת דעת. רצוי שנתמקד בליבוי השנאות והכאבים שלנו, ולא בתכלית של הממשלה הנוכחית: לבנות מציאות שבה הכל פוליטי. בה כל אחד מומחה, וכל מומחה צריך לחשוב שבע פעמים לפני שהוא מדבר כי מחר הוא יכול להיות מפוטר.
המקום הזה מסובך ורווי אתגרים. בשביל שהוא יוכל לתפקד נדרשת סינרגיה בריאה בין מנגנוני בקרה וניהול, לבין קובעי מדיניות. אבל הביקורת הוחלפה בדה-לגיטימציה, תפיסת הכלל במחנאות, ידע והשכלה בחנפנות, כישורים בקשרים. התרסקות הסטנדרטים לא תפרק אותנו ביום אחד, אבל ההתפוררות תהיה מהירה משחשבנו.
- חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
