ניצב בדימוס ניסו שחם לא ייכנס מחר לכלא לתחילת ריצוי עונשו. כך הורתה לאחרונה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, בעקבות בקשה מצד סנגוריו לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בעליון בנוגע להרשעתו בעבירת הפרת אמונים. שחם אמור היה להיכנס לכלא לריצוי עונשו בן ה-10 חודשים מחר (יום ה'), אחרי שהורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים, מעשה מגונה והטרדה מינית.
השופטת חיות צפויה לקבל את עמדת המדינה בנושא, ולאחר מכן להחליט אם לכנס דיון בהרכב מורחב בבית המשפט העליון. עד אז, כאמור, לא ייכנס שחם אל כותלי הכלא.
בנובמבר האחרון, שופטי העליון ניל הנדל ויעל וילנר, קבעו בדעת רוב כי יש להותיר את הרשעתו של שחם במרמה והפרת אמונים על כנה, בניגוד לדעת המיעוט של השופט יוסף אלרון, שטען שיש להתערב גם בהרשעה וגם בעונש.
בית המשפט העליון דן בסוגיית הרשעתו של שחם בעבירת מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, בשל דפוס התנהגות חוזר ונשנה שסיגל לעצמו, אף אם כל מעשה ומעשה שביצע – כשלעצמו – אינו מגבש עבירה פלילית. מעבר למקרה של שחם מדובר היה בסוגיה עקרונית – האם שורת מעשים, שכל אחד מהם בנפרד לא מהווה עבירה, בהצטברות כוללת יכולים להפוך לעבירת הפרת אמונים. סוגיה זו פתחה פתח לסנגוריו להגשת בקשה לדיון נוסף בעליון בהרכב מורחב.
שחם כיהן בשורה של תפקידים בכירים במשטרת ישראל, וכתב האישום נגדו ייחס לו עבירה של מרמה והפרת אמונים ושלוש עבירות מין בשמונה פרשות שונות.
במרבית הפרשות מתואר כי שחם קיים קשרים מיניים עם שוטרות הכפופות לו, ולאחר מכן טיפל בבקשותיהן למעבר תפקיד, בעודו מצוי בניגוד עניינים. בית משפט השלום הרשיע אותו בעבירה אחת של מעשה מגונה, וזיכה אותו מיתר העבירות שיוחסו לו.
בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה והרשיע אותו גם בעבירות של הטרדה מינית והפרת אמונים. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי אף שכל מעשה בודד של קיום קשר אסור עם כפיפה, ובהמשך טיפול בבקשותיה תוך ניגוד עניינים, לא הצדיק לבדו את הרשעתו בהפרת אמונים – הרי שהצטברות המעשים מצדיקה את הרשעתו בעבירה זו. בגין כלל העבירות נגזר עליו עונש מאסר בפועל של עשרה חודשים. על כך הגיש ערעור ברשות לבית המשפט העליון, שעסק בסוגיה של "צבירת" מעשים שכל אחד מהם אינו פלילי כשלעצמו, לכדי עבירה פלילית של הפרת אמונים.
בפסק דינו, בדעת מיעוט, השופט אלרון קבע, כי אין לקבל גישה שלפיה הצטברות של מעשים – שכל אחד בפני עצמו אינו מגיע לכדי עבירה פלילית – תביא להפללת המעשים בדיעבד בעבירת מרמה והפרת אמונים.
בפסק דינו בדעת רוב, ציין השופט הנדל כי "יש עבירות שהעובר אותן עושה כן, בגלל שהוא חוזר שוב ושוב על התנהגות פסולה, באופן שהצטברות המעשים ונסיבותיהם מביאות לכך שהמכלול חוצה את הרף הפלילי. כך למשל בעבירת התעללות בקטין, או בעבירה של הטרדה טלפונית. ייתכן כי מעשה אחד של הורה כלפי ילדיו, או ביצוע שיחת טלפון אחת אינם מהווים עבירה, אך המצב המשפטי משתנה כתוצאה מן הריבוי וההתמשכות של מעשים מעין אלה. כך גם בעבירה של הפרת אמונים. תכליתה של עבירה זו היא להילחם נגד השחיתות בשירות הציבורי, באופן שהוא חיוני לקיום משטר דמוקרטי ראוי. זהו אינטרס ציבורי רם-מעלה".
סנגוריו של שחם - בעז בן צור, דקלה סירקיס ועידן סגר - כתבו בבקשה לדיון נוסף כך: "ההלכה שנקבעה מרחיבה בצורה משמעותית את גבולות היסוד העובדתי בעבירת הפרת אמונים, שמתאפיין מלכתחילה בעמימות רבה. עד היום לא התקיים דיון עקרוני בסוגיית תזת הצבירה. אישורה מאפשר לראשונה לצבור בדין הפלילי, לצורך הרשעה בעבירה אחת, פעולות ומעשים שנעשו בזמנים שונים ביחס לגורמים שונים, שלא במסגרת תכנית-על אחת". עוד נטען שההלכה סותרת הלכות אחרות "שביססו את הצורך להפקיד שעבירת הפרת האמונים, לא תגלוש למחוזות דין משמעתי, אתיקה ומוסר".
