מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה שנייה ושלישית את "חוק הנאמנות" של שר החוץ לשעבר, אלי כהן, שיחייב דיפלומטים ישראלים להישבע אמונים לישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, בנוסף להצהרה שהם כבר נושאים לשמור אמונים למדינת ישראל וחוקיה. תשעה חברי כנסת הצביעו בעד, ולא היו מתנגדים.
מתנגדי החוק חוששים שהוא ירחיק ערבים ודרוזים משירות החוץ, ויפגע בתדמיתה של ישראל כמבטיחה זכויות שוות לכל אזרחיה. זאת במקביל לאי קידום "חוק יסוד: העדה הדרוזית", שהבטיחה הקואליציה לקדם כמענה לביקורת על חוק הלאום.
ח״כ גלעד קריב ממפלגת העבודה אמר במליאה טרם ההצבעה: "מדובר בהצעת חוק מיותרת, שרק פוגעת במעמד החוקתי של הגדרת ישראל כיהודית ודמוקרטית וחושפת את השירות הדיפלומטי לביקורת. מביש לראות ממשלה וקואליציה שסירבו רק לפני כמה חודשים לעגן את הגדרתה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, באמצעות תיקון חקיקה לחוק הלאום, מביאות זאת כיום בחקיקה לא רצינית ופופוליסטית״.
שר החוץ לשעבר אלי כהן יצא נגד דבריו של ח"כ קריב במליאה ואמר: "לפני שנה וחצי הקואליציה שהוא היה חבר בה אישרה את המינוי של זועבי להיות קונסולית בשנגחאי, למי שלא מכירה במדינה כמדינה יהודית, מי שתומכת בארגוני החרם, שברתם כל מוסכמה וחציתם כל קו אדום. אז הקואליציה הגרועה שלכם היא הסיבה להבאת הצעת החוק הזו, וכשנכנסתי לתפקיד הבטחתי שלא אתן למנות מישהו שלא מאמין בדבר הבסיסי - שהוא מייצג מדינה יהודית ודמוקרטית".
הכותרת
הפשיעה לא נעלמה, רק עברה למצב מלחמה
22:57
מדובר בהצעת חוק שנולדה בעקבות הניסיון של שר החוץ לשעבר, יאיר לפיד, למנות את ח"כ דאז ג'ידא רינאווי זועבי ממרצ לקונסולית בשנגחאי, כחלק מעסקה פוליטית, זאת למרות התבטאויותיה נגד מדינת ישראל. רינאווי זועבי הודתה בעבר כי אינה מכירה את מילות ההמנון "התקווה", וכי היא מסתייגת מערכי היסוד של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
מפלגת יש עתיד אגב, בראשותו של לפיד, נתנה את ברכתה לחוק. לפי הצעת החוק, מי שימונה על ידי הממשלה למשרת ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית בחוץ לארץ יהיה חייב להצהיר הצהרת אמונים נוספת, לפני שיימסר לו כתב מינוי: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". ההצהרה תתבצע בפני שר החוץ או בפני עובד המדינה שהוסמך לכך בתקנות. עד היום, החוק חייב שגרירים וקונסולים חדשים להצהיר בטרם יקבלו את כתב המינוי כי "אני מתחייב/ת לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה ולמלא ביושר ובאמונה כל חובה המוטלת עליי כעובד המדינה". הוראה דומה קיימת גם לגבי בעלי תפקידים נוספים, כגון נשיא המדינה, שרי הממשלה, חברי הכנסת ומבקר המדינה.
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש ועדת החוקה, אמר השבוע טרם אישור ההצעה בוועדה כי "יש כבר היום הצהרת אמונים שחלה על דיפלומטים כעובדי מדינה, שדומה לשבועת אמונים של בעלי תפקידים בכירים רבים המייצגים את המדינה, כמו נשיא, שר, ח"כ ושופט. השאלה מה ההצדקה לייחד את הדיפלומט אל מול תפקידים ממלכתיים אחרים, האם אין די בנוסח הקיים של הצהרת האמונים למדינת ישראל ולחוקיה? אם זה טוב לנשיא המדינה, למה זה לא מספיק לשגריר? מה התכלית של החריגה מהפורמט המאוד ברור הזה?"
בהסבר להצעת החוק נכתב כי "ראש נציגות דיפלומטית או קונסולרית הוא נציגו הרשמי והבכיר של הריבון במדינה הזרה, המייצג, מעצם טיב תפקידו, את עמדות המדינה והממשלה בחוץ לארץ ובשמה. הוא מופקד על הקשרים המדיניים, הביטחוניים, הכלכליים, ההסברתיים, התרבותיים והמדעיים אל מול הגורמים הבכירים ביותר במדינת הכהונה. לנוכח חשיבות הייצוגיות והממלכתיות שלה הוא נדרש מכוח תפקידו ולנוכח אחריותו וחובתו לבטא נאמנה את מדיניות הממשלה, הן ביחסי החוץ והן במדיניות הפנים".
