יו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן התייחס הבוקר (חמישי) ב-ynet Live לטענות שהטיח אתמול שר המשפטים יריב לוין ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ואמר כי "היועמ"שית עוברת על החוק". על התמודדותו של השופט יוסף אלרון לתפקיד נשיא בית המשפט העליון אמר: "הוא מסייע למדינת ישראל לצאת מהלופ הזה של בית משפט עליון שעושה לעצמו דין ולא מתייחס לחוק".
"זו לא התנגשות בין היועמ"שית לשר המשפטים, אלא התנגשות בין היועצת המשפטית לבין החוק, השכל הישר וההיגיון", אמר רוטמן. "להליך משפטי יש שני צדדים ושופט. כל צד מציג את הקייס שלו בצורה הטובה ביותר שהוא יכול, זו זכות של ייצוג משפטי שקיימת. אני לא משווה, אבל לרוצח, לאנס, לשודד ולמחבל יש זכות לייעוץ משפטי. עכשיו מה אנחנו מגלים? שלציבור בישראל, לנבחרי הציבור בישראל, לממשלת ישראל ולשר המשפטים אין את הזכות הבסיסית הזאת".
"אני חושב שהברירה נמצאת בידיים גם של בית המשפט וגם של היועצת המשפטית", המשיך רוטמן. "בסופו של דבר כל זמן שבהרב-מיארה בתפקיד, המחויבות שלה היא לפעול בנאמנות לטובת קיום הוראות החוק בתפקיד. היא יועצת. שתגיד את עמדתה, ולממשלה בוודאי שיש זכות לפעול אחרת מדעתה. על זה אין ולא צריך להיות חולק. זה דבר שהוא מושכל יסוד בדמוקרטיה. אחרת היועמ"ש לממשלה הוא השליט, לא הממשלה. אז לממשלה בוודאי יש זכות לפעול אחרת ממה שאומרת היועצת המשפטית לממשלה. כל עורך דין שעובד בכל חברה, גוף או מייצג כל לקוח יודע לעשות את זה. הוא נותן עצה ללקוח, לפעמים הלקוח מקבל ולפעמים לא. אבל אם הוא ממשיך לעבוד עבור אותו לקוח אז הוא ממשיך לייצג אותו".
לדבריו, "יש ליועמ"שית שלוש ברירות, שלושתן פחות או יותר לגיטימיות. אחת היא לא לייצג בעצמה ולתת למישהו מעובדי הציבור המוכשרים שנמצאים בפרקליטות המדינה לייצג את העמדה. כבר נקטו כך בעבר. האפשרות השנייה היא להגיד 'אני לא מצליחה לייצג ואני גם לא רוצה שאף אחד במחלקה אצלי ייצג אז תיקחו יועץ משפטי חיצוני'. זה חמור מאוד, זה קרה לעיתים ספורות ואני חושב שמאז הקמת הממשלה הזאת ברהב-מיארה השתמשה בטקטיקה הכמעט הפסולה הזאת כאילו זה ארוחת בוקר. אפשרות שלישית זה להניח את המפתחות על השולחן, ולהגיד 'יש לי פה ממשלה שבאופן עקבי ושיטתי פועלת בניגוד לעמדתי ועצותיי, אין אמון בינינו, אני הולכת הביתה'".
5 צפייה בגלריה
"אפילו מחבלים זכאים לייצוג משפטי, ושר המשפטים לא?". יריב לוין
(צילום: אוליסייה פיטוסי)
על פיטורים אפשריים של היועמ"שית אמר: "בוודאי שלממשלה יש גם אופציה לפטר את גלי ברהב-מיארה, אבל זה סיפור אחר. למה הממשלה לא מפטרת זו שאלה מאוד מעניינת. אני חושב שבסיטואציה שבה מערכת אכיפת החוק והמשפט במדינת ישראל החליטה שהחוק הוא המלצה בלבד, אז תהיה מעורבות של בג"ץ בנושא הזה, שבעיניי זו שערורייה בפני עצמה. הממשלה הנוכחית מכבדת גם פסיקות שמאוד מאוד קשות ובעייתיות של בית המשפט העליון. כמובן שגם בית המשפט העליון צריך לדעת שהוא כפוף לחוק. אני מאמין בהפרדת רשויות".
רוטמן טען שבהרב-מיארה עוברת על החוק בכך שאינה מסכימה לייצג את עמדות הממשלה."איזה חוק מסמיך את היועצת המשפטית לממשלה לא לייצג את עמדת הממשלה? אני יכול להגיד איזה חוק מחייב אותה כן לייצג - יש חוק, המדינה כבעל דין. אבל אני לא מצליח למצוא את הסעיף בחוק שמרשה ליועצת המשפטית לממשלה לא לעשות את התפקיד שלה. לכן היועצת המשפטית עוברת על החוק, למה? אולי יש לה 'דם כחול' או 'DNA שיפוטי'. אין לי מושג מה נותן ליועץ משפטי לממשלה את הזכות לפעול בניגוד לחוק".
5 צפייה בגלריה
"מסייע לישראל לצאת מהלופ של בית משפט עליון שלא מתייחס לחוק". השופט אלרון
(צילום: אוהד צויגנברג)
על השופט אלרון, שאתמול הודיע כי יתמודד על נשיאות בית המשפט העליון ואתגר את שיטת ה"סניוריטי", אמר: "יש פה משהו מתריס ומתסיס, יש פה מערכת שהחליטה באיזשהו שלב בזמן שהחוק הוא רק המלצה עבורה. בחוק כתוב שהוועדה לבחירת שופטים תבחר נשיא. זה כתוב בחוק, ובמשך יותר מדי שנים באו שופטי בית המשפט העליון, עשו ביניהם סיכום לא חוקי, ואמרו - 'כתוב בחוק שהוועדה תבחר? אנחנו לא ניתן להם את האפשרות לבחור. אנחנו נגיש רק מועמד אחד, ושייחנקו'. אז למנהג הסניוריטי הזה אין שום בסיס בחוק ואין לו גם היגיון. אלרון מסייע למדינת ישראל לצאת מהלופ הזה של בית משפט עליון שעושה לעצמו דין ולא מתייחס לחוק. זה דבר מאוד חמור, ואנחנו כמעט התרגלנו לדבר הזה. זה דבר שדורש תיקון יסודי ושורשי של מערכת המשפט".
רוטמן התייחס גם לעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד ועדת הרוגלות שהקים שר המשפטים לוין, ולאחד מהעותרים - ראש השב"כ לשעבר נדב ארגמן. "יש תנועה שמתנגדת לעצם קיומה של הממשלה", אמר. "אפשר לקרוא את הציטוטים האחרים של אותו ראש שב"כ. זה לא שהוא רק ראש שב"כ לשעבר ששתק עכשיו במשך הרבה זמן. באיזו מדינה בעולם העובדה שמי שהפעיל כלים לא רוצה שיחקרו את השימוש בהם מהווה טיעון בכלל? מי שנהיו פה מגיני הדמוקרטיה וזכויות האזרח הם אלו שפוגעים בזכויות האזרח לצורך עבודתם, אבל פוגעים בזכויות אזרח ומתנגדים שיפקחו עליהם - המשטרה, הפרקליטות והשב"כ".
שר המשפטים לשעבר, ח"כ גדעון סער (המחנה הממלכתי), אמר במשדר כי "מה שעשה אתמול לוין במכתב שלו ליועצת המשפטית לממשלה זה לבנות את האופציה עבור נתניהו למהלך הדחה שלה". לדבריו, "על פני הדברים, כשאתה נכנס לסוגיה עצמה היא מאוד פשוטה - לוין עושה מהלך לא חוקי כשהוא לא מכנס את הוועדה לבחירת שופטים. הוא פוגע גם בציבור כשהוא מונע בחירת שופטים, ובכך מחמיר את הבעיה שקיימת של עומס במערכת המשפט שגורם להתמשכות והתארכות הליכים. אחר כך הוא גם מתגולל על היועצת המשפטית לממשלה שהיא לא מוכנה לתת יד לעבריינות הזאת".
"היועץ המשפטי לממשלה אינו ככל עורך דין, ואם הוא רואה שהמדינה, רשויותיה ושריה עוברים על החוק - אז הוא איננו יכול לתת יד לעבריינות", המשיך סער. "זה בכלל גם לא עניין אישי. היועצת המשפטית עומדת בראש מערכת שכולה, לפי הדיווחים בתקשורת, הייתה באותה דעה - שעליו לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, וזו חובתו החוקית. לכן לא מדובר פה בעמדה אישית, אלא בעמדה מערכתית שהיא קונצנזוס, וגם אין לי ספק שכך הדברים ייראו באור המשפטי. היועצת המשפטית לממשלה התירה פעם אחר פעם לשר המשפטים ייצוג פרטי, והדבר הזה מאפשר להציג עמדה נוגדת. הוא מעדיף לשחק 'אכלו לי שתו לי', אבל בבית משפט זה פחות עוזר הגישה הזאת.
"הוועדה לבחירות שופטים היא לא ביזנס פרטי של יריב לוין. זו המדינה פה, זו רשות שופטת. יש אזרחים שצריכים לקבל שירות משפטי מהמדינה. הוא חייב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, והיועמ"שית צודקת במאה אחוז כשהיא עומדת על החובה החוקית הזאת. היא הייתה מועלת בתפקידה אם הייתה מאפשרת לשרי הממשלה לעבור על החוק. לא רק יריב לוין נבחר, גם הוועדה לבחירת שופטים נבחרה, וגם נציגי הכנסת ונציגי לשכת עורכי הדין לוועדה נבחרו. הוא לא היחיד שנבחר, והוא צריך להתמודד עם המסגרת הקיימת. שיתמודד".
על התמודדותו של השופט יוסף אלרון לעליון אמר: "אני תומך בסניוריטי ותמיד תמכתי בסניוריטי, מנהג חוקתי ששמר במשך 75 שנים על מערכת המשפט ועל בית המשפט העליון. כשאתה שובר את העיקרון הזה, אתה פותח את הפתח לפוליטיזציה ולדבר שהוא לא נכון לפי דעתי לאופיו של בית המשפט העליון. לפי אותו עיקרון, אני חושב שהשופט עמית צריך וראוי כשלעצמו להיות הנשיא הבא. יחד עם זאת, אי אפשר להתייחס למועמדות של השופט אלרון כבלתי לגיטימית. זו פעולה שהיא במסגרת החוק. הוא שופט מקצועי. אני חושב שהוא טועה, אבל אני לא מרגיש צורך להצטרף למתקפות עליו".
סער הוסיף: "אם נגיע למצב שבו שופטים יתחילו לכוון את הפסיקות שלהם על מנת להיבחר לנשיא העליון ויתחיל פריימריז בין שופטי העליון מי יהיה נשיא - זה לא נכון. השיטה של הסניוריטי היא מנהג חוקתי. היא אמנם לא מעוגנת בחוק, אבל זה עיקרון ששמר על בית המשפט העליון מפוליטיזציה לאורך שנים ארוכות. מה שצריך לעשות זה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לאלתר, ללא דיחוי, לבחירת נשיא בית המשפט העליון. הנשיאה הנוכחית פורשת עוד חודש וחצי. אם לוין לא יעשה זאת, אז יש עתירות לבג"ץ ולו יש סמכות לתת את כל הסעדים הנדרשים, כולל להורות על כינוס הוועדה".
"בהרב-מיארה בשום פנים ואופן לא צריכה להתפטר. אני חושב שהיא עושה את התפקיד בצורה שמוכיחה שיש לה את עמוד השדרה להגן על העקרונות של שלטון החוק. יש לדבר הזה חשיבות, והיא בהחלט ממלאת את תפקידה כהלכה. מהרגע הראשון הייתה התקפה מאורגנת נגדה שנובעת מהרצון של ראש הממשלה להשתלט על עמדת ראש התביעה הפלילית, בזמן שמתנהל נגדו משפט פלילי. זה הרקע של כל מה שאנחנו רואים. נתניהו לא מצליח משום שהוא נתקל בהתנגדות ציבורית עזה של רוב הציבור בישראל למהלכים האלה, הרבה יותר גדולה מכפי שהוא ציפה, והוא ימשיך להיתקל באותה התנגדות".
