היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן יקבלו בימים הקרובים דיווח ראשוני מאגף החקירות במשטרה על אודות תחקיר "המקור" בנוגע לשימוש לכאורה שעשתה שרת התחבורה מירי רגב במשאבי משרדה על מנת לקדם את האינטרסים הפוליטיים האישיים שלה.
קטע מתחקיר "המקור"
(באדיבות רשת 13)
החלטת בהרב-מיארה כראשת התביעה הכללית ושל איסמן התובע הראשי, אם להתחיל בחקירת משטרה נגד השרה, תלויה בכמה גורמים ובראשם האינטרס הציבורי בפתיחה בחקירה והצטברות הראיות המצויות כבר עתה.
אינטרס הציבור. ככלל, בהרב-מיארה נחשבת ליועצת שמשתמשת במתינות בכלי הפלילי, אבל היא הכריזה מראשית כהונתה כי תנהל "מאבק ללא פשרות" בשחיתות השלטונית. אחד הנימוקים המרכזיים שבהם הסבירה לציבור ולבג"ץ מדוע היא נלחמת למען השארת "עילת הסבירות" היה שעילה זו הכרחית על מנת לוודא כי רשויות מנהליות, בעיקר הממשלה, פועלות כנאמן הציבור לאור החובות המוטלות עליהן.
על מנת להבטיח לאזרח סעד אפקטיבי מפני החלטה שהתקבלה באופן שרירותי ולא סביר יש להשתמש בביקורת שיפוטית עליה. לשיטתה, עילה זו מהווה כלי בידי בית המשפט ובידי היועצים משפטיים של משרדי הממשלה על מנת למנוע עסקאות עם מקורבים, מינויים לא ראויים והכרעות בלתי רציונליות ברשות המבצעת.
עו"ד גיל לימון, המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, אמר בייצגו את הייעוץ כי אם תתבטל "עילת הסבירות", ייווצר "חור שחור" נורמטיבי של ביקורת שיפוטית ויונמך רף ההגנה הנורמטיבי על טוהר המידות בשירות הציבורי.
על פניו נראה שמעשיה של רגב עוברים לכאורה על שני חוקים עיקריים – מרמה והפרת אמונים, וכן הדחה של עובדי ציבור בכירים להשתמש לרעה בכוח המשרה כדי לקדם אינטרסים לא מקצועיים של השרה. מנגד, כמה פסקי דין שניתנו בערכאות שונות לגבי מינויים פוליטיים שבהם הואשמו שרים לא היו חד-משמעיים, בשל העובדה שקשה היה להוכיח באורח פלילי וראייתי קיום של שיקול פוליטי.
הראיות. אגף החקירות של המשטרה מתבסס בשלב זה על הבדיקה שבה פתח על התחקיר של רביב דרוקר, שנסמך גם עדויות של יונתן יהוסף, שכיהן כראש המטה המקצועי של רגב, וגם על מסמכים שאסף ושמוכיחים, עד כה במסגרת עיתונאית בלבד, את עיקרי מסקנות התחקיר.
כדי להפיק מתוך אלה תיק ראיות פלילי יידרש מאמץ חקירתי שיכלול חקירת עדים נוספים, שעשויים לאשש או להפריך את כוונותיה הפליליות של השרה. אם המשטרה תגיע לאחר הבדיקה המקדמית למסקנה שיש לפתוח בחקירה, תאשר היועצת המשפטית לממשלה בשלב מתקדם את זימונה של השרה רגב לחקירה באזהרה.
הגנה על חושפי שחיתויות. בתחום זה מערכת אכיפת החוק אינה מצטיינת. עם זאת, לפני שנה הוקם במשרד המשפטים צוות בין-משרדי שבוחן את ההסדרים המשפטיים הקיימים בתחום ההגנה על חושפי שחיתויות. בדברי ההסבר להקמת הצוות אמרה עמית מררי, המשנה הפלילית דאז ליועצת המשפטית, כי "חושפי שחיתויות הם חוליה חשובה בגילוי והתרעה על מעשי שחיתות, ויש להם תפקיד מרכזי בשמירה על טוהר המידות ומנהל תקין".
מררי אמרה אז עוד כי "בימים אלה אנו פועלים עם כלל השותפים בזרוע העבודה במשרד הכלכלה, נציבות שירות המדינה, המחלקה החוקתית והפלילית בייעוץ וחקיקה והסיוע המשפטי לטייב את ההגנה על חושפי שחיתויות, על מנת לעודד דיווח ומניעת מעשי שחיתות. קול קורא שפרסמנו מזמין את הציבור לקחת חלק במאמץ לשיפור ההסדרים המשפטיים הקיימים בתחום ולהתאמתם לסטנדרטים הבינלאומיים. נמשיך לפעול יחד לביצור ההגנה על חושפי שחיתויות, למניעת שחיתות ציבורית ולמאבק יעיל בה".
1 צפייה בגלריה
היועמ"שית בהרב-מיארה, השרה רגב ופרקליט המדינה איסמן
(צילום: יואב דודקוביץ', יובל חן, דנה קופל)
בנובמבר 2021 פרסם OECD (ארגון המדינות המפותחות) עדכון של ההמלצה הנלווית לאמנתו למאבק במתן שוחד לעובדי ציבור זרים בעסקאות בינלאומיות. במסגרת פרסום ההמלצה המעודכנת נוסף למסמך פרק חדש ומשמעותי בנושא ההגנה על חושפי שחיתויות. נוכח פרסום ההמלצה המעודכנת נדרשת ישראל, כמדינה החברה ב-OECD ושחתומה על האמנה, לבחון את הצורך בעדכונים להסדר המשפטי הקיים בתחום ההגנה על חושפי שחיתויות.
ההסדר המשפטי הקיים כולל בחינת אפשרות להרחבת יריעת ההגנה של הדין לעובדים שהתלוננו על מעשי שחיתות ואינם מוגדרים כבעלי יחסי עובד-מעסיק; על עובדים שחדלו מלהיות מועסקים או שנמצאים בשלבי טרום-העסקה, ועל אנשים קשורים או אנשים שסייעו לדיווח שאינם בעלי יחסי עובד-מעסיק; ובחינת אפשרות להרחבת יריעת ההגנה של הדין כך שתיאסר פגיעה בעובד גם מחוץ לעולם העבודה.
עוד כולל ההסדר המשפטי את הסדרת האפשרות להגיש תלונה על מעשי שחיתות באופן אנונימי, ויצירת מנגנון לשמירה על חיסיון זהותו של המגיש ותוכן תלונתו; בחינת התנאי שלפיו המתלונן יזכה להגנה רק אם תלונתו הוגשה בתום לב; בחינת אפשרות למתן עדיפות לסעד לאכיפת המשך ההעסקה של עובדים שחשפו שחיתויות על פני קביעת פיצוי, אל מול שיקול השמירה על יחסי עבודה תקינים במקום העבודה; בחינת מנגנוני האכיפה במקרים של הפרת צו הגנה שנתן נציב תלונות הציבור לעובדים שחשפו מעשי שחיתות; בחינת הכלל הקבוע בחוק מבקר המדינה, שלפיו הגנת החוק אינה חלה על שוטרים, סוהרים וחיילים, וכן המצב שבו הדיון בתביעות של שוטרים, סוהרים וחיילים מכוח חוק הגנה על עובדים מתקיים בפני בית הדין לעניינים מנהליים ועל פי הדין המנהלי, ולא בפני בתי הדין לעבודה; הדימוי הציבורי השלילי של חושפי שחיתות, וחוסר המודעות של עובדים ומעסיקים להגנות על חושפי שחיתות הקיימות בדין ולסמכויות הגופים השונים בתחום.
