3 צפייה בגלריה
ארטיום וקטיה במטוס: "אם הייתי צריך, הייתי נכנס לקייב המופגזת לחלץ אותה"
(באדיבות המשפחה)
ארטיום קוצ'טובה (34), תושב נוף הגליל, מצא את עצמו בימים האחרונים במבצע חילוץ יוצא דופן - וטס לפולין כדי להביא את בתו קטיה (11) המתגוררת עם גרושתו אנסטסיה בעיר המופגזת אירפין, שנמצאת במרחק של כ-20 דקות נסיעה מבירת אוקראינה, קייב.
קוצ'טובה, יליד קייב, עלה לישראל עם הוריו לפני כשש שנים לאחר שהתגרש, ובשבועות האחרונים עקב בדאגה אחר ההסלמה בין רוסיה לאוקראינה שהתפתחה לבסוף למלחמה. "מהר מאוד הבנו שהמלחמה לא עומדת להסתיים בקרוב", סיפר קוצ'טובה. "היו הפצצות קשות באירפין, ויחד עם גרושתי קיבלנו החלטה אמיצה להוציא את קטיה מהמלחמה".
עם התקרבות הלחימה לאזור מגוריהן בסוף השבוע האחרון, נמלטו השתיים לז'יטומיר, שם מתגוררת משפחתה של האם, ולאחר מכן, אחרי נסיעה מתוחה שנמשכה כמעט 20 שעות, הגיעו לעיר לביב (לבוב) שבמערב אוקראינה.
אנסטסיה וקטיה צעדו ארוכות לגבול עם פולין, שמאות אלפי פליטים התנקזו אליו, כשמעברו השני ממתינים להם מכרים שהסיעו את השתיים לקרקוב. במקביל, ארטיום שהמריא יום קודם לכן לוורשה, עשה את דרכו לקרקוב ברכבת. קטיה ואמה נפרדו למעשה בגבול, ואנסטסיה חזרה לבית משפחתה בז'יטומיר.
המסע המפרך הגיע לסיומו אתמול, כשארטיום וקטיה הגיעו לביתם בנוף הגליל. "היה לי עצוב לעזוב את הבית ואת אמא שלי", אמרה קטיה. "עזבתי את המקום שאני מכירה ואני שמחה להיות עם אבא שלי. הבית שלי לא הופצץ, אבל כל הזמן שמענו את הפיצוצים ופחדנו להיפגע. בימים האחרונים הפילו מסוק רוסי ליד הבית שלנו, וגם בגבול היה צפוף וקשה מאוד".
ארטיום שיתף כי הוא היה עושה כל מה שאפשר כדי לחלץ את בתו. "אם הייתי צריך - הייתי מסכן את חיי ונכנס לקייב או לחרקוב ומחלץ אותה, לא הייתה לי התלבטות", אמר. "קטיה היא תישאר כאן גם אחרי המלחמה".
"הבאתי אותה לנוף הגליל כי האמנתי שתוכל להשתלב פה, ואני מקבל את התמיכה הנדרשת", ציין האב. כבר היום הצטרפה קטיה לבית ספר יסודי בעיר - ותמשיך את לימודיה בכיתה ו' שנקטעו בגלל המלחמה.
ראש העיר נוף הגליל, רונן פלוט, בירך על עלייתה של קטיה לישראל, והוסיף כי "אנו ערוכים לקליטת כל עולה שירצה להגיע לעיר. אנו מזמינים את העולים להיקלט בעיר עם חינוך מצויין, שפע תעסוקה ודיור זול".
