הקבינט המדיני-ביטחוני התכנס אמש (יום ראשון) כדי לדון בפרטי ההצעה החדשה לעסקת חטופים. בינתיים, השר לשעבר יזהר שי, ששכל את בנו הלוחם ירון ב-7 באוקטובר, קרא לממשלה לשחרר אפילו את המחבל שהרג אותו - אם הדבר יביא להשבת החטופים.
"אני כותב את הדברים האלה בידיים רועדות", כתב שי ברשת X (טוויטר לשעבר). "אם מחבל הנוחבה המתועב שהרג את הבן שלי יושב כרגע בכלא ישראלי, הייתי שמח לצפות בהוצאתו להורג. כמו שמקובל בארצות הברית, שם מזמינים את בני המשפחה לצפות בהוצאה להורג של רוצחי יקיריהם. הייתי רוצה לצפות בו נושם את נשימותיו האחרונות, במידת האפשר בייסורי תופת נוראיים ובסבל גדול. אבל אם אפשר להחזיר הביתה חטופים ישראלים מעזה תמורת נשמתו העלובה של החלאה הזה וחבריו למדמנת הביוב האנושי שנקראת חמאס, אני קורא לראש הממשלה ולשרי הקבינט: שחררו את הרוצחים המתועבים והביאו את החטופים הביתה".
לדברי שי, "חייו של ישראלי אחד שווים לא פחות מאינספור תתי אדם, חלאות המין האנושי הללו. ולכן, קחו את מי שלקח ממני את הבן שלי וגם את החיים שלי על הדרך, הביאו הביתה את האנשים שלנו. כי מגיע להם לחיות וחובתכם לממש את זכותם הזו. הידיים רועדות בכתיבת המילים האלו, אבל הלב שלם לחלוטין".
סמ"ל ירון אורי שי ז"ל, בן 20 מקדימה ששירת כלוחם בסיירת הנח"ל, נפל במהלך חילופי אש עם מחבלים שחדרו ליישוב כרם שלום בעוטף. אלפי בני אדם השתתפו בהלווייתו בחלקה הצבאית בבית העלמין בקדימה. את שי ליוו למנוחות גם מאות אוהדי הפועל תל אביב, הקבוצה שאהב, כשהם לבושים חולצות אדומות.
האח אופיר הספיד אותו בהלוויה, ואמר כי בזכות אחיו והלוחמים לצידו "לא נראו בכרם שלום התמונות המזעזעות כפי שראינו במקומות אחרים. אתה הגיבור שלי, לצערי עכשיו אתה הגיבור של מדינה שלמה, הלוואי והיית יכול להישאר הגיבור הפרטי והאנונימי שלי, הלוואי והיה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, להשיב לי את האור שבחיי, לעוד כמה שעות של יחד. עוד לא נפרדנו ואני כל כך מתגעגע".
הלווייתו של סמל ירון שי ז"ל
(צילום: יאיר שגיא)
האם הילה ספדה גם היא לבנה: "בארון כאן שוכב נוני שלי. גיבור של אמא, יפה שלי, ילד שלי ואיתו בארון שוכב חלק מהלב שלי. אולי זה מסביר את התחושה שלי שהדמעות כלואות והכאב נמצא עמוק בפנים. אולי בגלל שפשוט הכל כלוא כאן בארון".
יזהר, אביו של ירון, אמר בהספדו כי הוא כועס ורותח. "ירון שלי, חייל סיירת, בצבא הכי חזק באזור, מצא את מותו בקרב הירואי של שלושה חיילים מול עשרות לוחמי אויב. מעטים מול רבים, חסרי סיכוי. מגינים בגופם על אזרחים שבלעדיהם היו מובלים לטבח. איך לעזאזל הגענו לזה? איך זה קרה?", תהה השר לשעבר.
"אני נשבע לך נוני, אני לא אנוח ולא אשקוט עד שנבין הכול! אם יש אנשים שיכלו למנוע את מות הגיבורים המיותר שלך, משימת חיי תהיה למצוא אותם ולהבין במה הם כשלו. זו לא נקמה, זה בגלל הצורך בתיקון, למען הילדים שלי שנשארו כאן, לכל מי שגדל במדינה הזו שהסבים שלך משני הצדדים היו שותפים להקמתה. אני נשבע לך נוני, כאן על הקבר שלך, זאת תהיה משימת חיי. אני רוצה לייצר תקווה".
פורסם לראשונה: 21:39, 17.03.24
