בצבא התגאו לפני כשנתיים בהקמה של מערך חדש ומאוחד תחת חיל המשטרה הצבאית שהוקם נגד גניבות ופריצות מבסיסים, אך לפי נתוני השנה האחרונה, הפרויקט הצליח רק באופן חלקי. בעוד שכמות גניבות הנשקים צנחה ממאות רובים בשנה לכמה עשרות בודדות בממוצע, מאז 2020, הפריצות לבסיסים לגניבות תחמושת עלתה, גם במחנות או באזורים מועדים לפורענות.
דוגמאות חיות לכך הן הפריצות למחנה צנובר בסוף השבוע האחרון, ולבסיס שדה תימן של חטיבת גבעתי בדרום רק לפני כחודש. בשני המקרים נגנבו לפחות 60 אלף כדורים, אלא שבעוד בשדה תימן היה זה אירוע נוסף בשרשרת בלתי נגמרת של גניבות מהבסיס שבין אופקים לבאר שבע, במחנה שבצפון הגולן המחדל הוא אחר: במשטרה טוענים כי העבירו מידע לצבא על הגניבה הצפויה, אך בצה"ל התעכבו בספירת המלאי שנערכה וקיימו אותה רק בליל שבת האחרון, ולכן, למעשה, לא ידוע מתי נגנבה התחמושת הרבה.
מבדיקת ynet עולה כי בצה"ל העניקו עדיפות נמוכה לסוגיית אבטחת הבונקרים בבסיסים, בין היתר משיקולים של שמירת כוננות מבצעית, בעוד שבנשקיות בהן מאוכסנים הרובים הושקעו יותר מ-80 מיליון שקלים באמצעי מיגון שונים ובהם חיישנים, מצלמות מעקב ומבנים משוריינים, דווקא מחסני התחמושת נותרו עם הגנה חלקית ומיושנת, מבוססת לרוב על חיילי חובה כלוחמים שמגיעים למשמרות מאוסות בבסיסים, בתקווה שיעברו בשלום.
בצבא גם השקיעו בכוח אדם רב, עם הכשרה של עשרות קב"טים וגורמי מקצוע בתחום האבטחה, כמו בצבאות מערביים, שם סוגיית אבטחת הבסיסים נמצאת תחת משטרה הצבאית. אלו, הושקעו מסתבר, בעיקר בבסיסים גדולים בדרום כמו מחנה האימונים הגדול צאלים ואכן בו צומצמה התופעה, לפחות באופן יחסי לעבר. כך, כנופיות הגנבים עברו לרכז את מאמציהם בבסיסי הצפון. בחלקם הגדרות פרוצות לחלוטין וחדשות לבקרים חיילים מפרסמים סרטונים ברשתות החברתיות בהן נראות פרות שנכנסות באין מפריע לתוך הבסיסים כדי לאכול באזור המטבח.
הגנבים מתמקדים בעיקר בסופי שבוע, בהם הבסיסים יותר דלילים בחיילים, ועם תצפיות מקדימות על קבוצות החיילים שנשארו לשמור, הם מנצלים חוסר בערנות או סיוע מבפנים, גם של חיילי מילואים, כפי שהיה בחודש פברואר השנה בבסיסים בגבול לבנון מהם נגנבו עשרות אלפי קליעים.
למעשה, מהרפורמה שבוצעה בצבא לפני כשנתיים בוצעו רק חלק מההמלצות: הוראות הפתיחה באש אכן הקלו מעט יותר ומאפשרות ירי לפלג גוף תחתון של גנב במסגרת נוהל מעצר חשוד, גם אם הגנב נתפס בשעת מעשה עם ציוד צבאי ולא רק עם נשקים; יותר כוחות משמר הגבול ובהם מסתערבים נרתמו לסייע ללכוד גנבים בעיקר בשטחי האש בנגב וגם אמצעי האבטחה של הנשקיות עובו ונהלים חדשים נקבעו אך בכל הקשור לתחמושת, הנושא נותר פרוץ.
כך למשל, בבסיסי הצפון מפוזרים למעלה מ-80 בונקרים ברמות אבטחה שונות, במקום שיהיו מרוכזים בכעשרה בונקרים גדולים ומאובטחים ברמה גבוהה. הסיבה לכך היא מבצעית: הרצון לפזר את התחמושת בנקודות שונות כדי להקל על זריזות המעבר משגרה לחירום בעת אירוע מלחמתי או ליום קרב, ובכך לחסוך בשינועים של התחמושת, בהם פגזים, כדורים ורימונים, לשטחי הכינוס וההיערכות.
גורמים צבאיים ששוחחו עם ynet מודים שנעשו רק חלק מהצעדים לבלימת התופעה: "בסיס צנובר ממנו נגנבה התחמושת בסופ"ש הוא אחד הבסיסים שדווקא שיפצנו בשנים האחרונות אבל על שמירת התחמושת פחות מקפידים ופחות הושקע בה מיגון. הוקם גוף מקצועי במפקדת חיל המשטרה הצבאית בראשות אל"מ מיטל שושן ואכן בוצעה לא מעט פעילות בנושא, כולל הגדלת הביקורות ובעיקר כתובת אחת לנושא בתוך הצבא. כל התפיסה השתנתה בתוכנית לשלוש שנים".
מדובר צה"ל נמסר: "צה"ל פועל לצמצום תופעת הגניבות מהמחנות הצבאיים באמצעות תוכניות פעולה נרחבות והקצאת משאבים רבים לשיפור תשתיות ההגנה. בנוסף, הוקם מערך הגנת המחנות בחיל המשטרה הצבאית אשר הסדיר תפיסה מקצועית בנושא. המערך עוסק בפיתוח ידע ומכשיר קב"טים למחנות השונים באמצעות קורס ייעודי. בנוסף, פותחו ויושמו הכשרות מקצועיות לחיילי חובה ומבוצעות מאות ביקורות בבבסיסי צה"ל במטרה לוודא שהנהלים מיושמים כנדרש".
"המשטרה הצבאית הגבירה את נוכחותה במחנות צה"ל ומקיימת שיתוף פעולה רציף עם משטרת ישראל בנושא. כל אירוע גניבת נשק נחקר במשטרה הצבאית החוקרת ובמקרים המתאימים, מוגשים כתבי אישום לבתי הדין הצבאיים ומוטלת ענישה מחמירה על עבריינים שהורשעו. צה"ל ימשיך לפעול למיגור זליגת נשק ואמל"ח מרשות הצבא ולנקוט יד קשה נגד המעורבים בעבירות אלה".