עו"ד עופר ברטל, שייצג את שולה זקן במשפט הולילנד שהסתיים בהסדר טיעון, העריך היום (ד') כי יוטל קלון על ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, גם יחתום על הסדר טיעון שסותר זאת. "לא משנה אם ההסדר יכלול הסכמה לקלון או חוסר הסכמה לקלון", אמר ברטל לאולפן ynet, "אין לי ספק שבית המשפט יטיל עליו קלון, לפחות בגלל הנסיבות של תיק 1000".
ברטל ציין כי אין דמיון בין משפט נתניהו לבין משפט הולילנד. "נתניהו היה ראש ממשלה כאשר התחיל המשפט, במקרה של אולמרט, הוא כבר מזמן לא היה ראש ממשלה, בזמן החקירה הוא הפסיק להיות ראש ממשלה", אמר ברטל. "ההתקפות שהיו על מערכת המשפט בתיק הולילנד היו שונות לחלוטין, בתיק נתניהו, שמענו איך הוא מאשים. ההבדלים מאוד דרמטיים והיועץ המשפטי שקל ויכול לשקול אותם".
עו"ד עודד גזית, שייצג את השר אביגדור ליברמן בפרשת השגריר שהסתיימה בזיכוי, אמר כי להמשך ניהול המשפט, ארוך ככל שיהיה, עשויים להיות יתרונות. "כל נאשם צריך לשאול את עצמו מה הסיכון ומה הסיכוי", אמר גזית. הוא ציין שישנם שיקולים נוספים, כמו כסף, זמן, וחוויית המשפט עצמה. "צריך הרבה מאוד אורך רוח כדי לקיים הליך משפטי כזה עד הסוף", הוא אמר, "הרבה נאשמים מוכנים להתפשר רק כדי לחסוך את זה מעצמם".
אם הייתם מייצגים את נתניהו היום, מה הייתם מייעצים לו?
ברטל: "נראה שנתניהו יורשע בתיק 1000, בתיק 2000 יש סיכוי גדול שיזוכה ובתיק 4000 כל אחד מהצדדים מסתכן בהפסד. בתיק 1000, אין לי ספק שבית המשפט יטיל על נתניהו קלון על עבירת הפרת האמונים. הדיבור על עבודות שירות, במקום מאסר בפועל, זאת בהחלט הנחת סלב מצד אחד, אבל מצד שני המדינה תקבל הודאה באשמה מנתניהו, אחרי ההתקפות הרבות שלו על מערכת המשפט. לו הייתי במקומו של מנדלבליט הייתי עומד על כך שנתניהו יגיד כמה דברים לאומה לפני שהסדר הטיעון ייכרת בבית המשפט".
גזית: "הפרקליטות והיועמ"ש צריכים להסביר מדוע בתיקים האחרים העמדה העונשית שלהם היא שונה לחלוטין לעומת התיק הזה. יש תיקים דומים שבהם הפרקליטות דרשה ענישה כבדה הרבה יותר, כמו במקרה של פאינה קירשנבאום, שמרצה עונש של עשר שנות מאסר. בפרקליטות צריכים להסביר אם הם אכן לוקחים בחשבון מתקפות של נאשמים. אם המסר יהיה שמתקפות על הפרקליטות הן יעילות, ושהן מזכות אותך בהנחה, האפקט צפוי להיות שלילי".