שמואל (שמוליק) בוייקנר, בן 30 מאור עקיבא, נהרג אתמול (יום שישי) כשהותקף על-ידי פיל בפארק הלאומי צ'יטוואן שבנפאל. "הוא עמד לסיים את לימודי הרפואה בעוד חודשיים", סיפרה אמו, ד"ר טטיאנה בוייקנר שעובדת בבית החולים לניאדו בנתניה. "הוא בחר להתנדב בית חולים בנפאל כי חיפש לסייע ולעזור בעולם השלישי. כל החיים שלו היו נתינה". חבריו מספרים: "חי את החיים באופן שרק יכולנו לחלום עליהם, היה אמור לחזור בשבוע הבא לישראל".
אמו של בוייקנר סיפרה כי קנה מכספו האישי מתנות, וחילק שם למאות ילדים. גם בארץ היה מתנדב בבית אבות, ולמקצוע הרפואה הגיע מכיוון שראה בו שליחות. "הוא השקיע בלימודים ומאוד רצה להיות רופא", אמרה. "קשה להסביר כמה הוא רצה, ודווקא בסוף המסלול המאתגר, במהלך התנדבות בשמורת טבע, הוא מצא את מותו. זה אסון גדול". בני המשפחה עדין לא יודעים בוודאות את נסיבות מותו של יקירם, ומספרים כי ככל הידוע להם, "לקראת סוף השליחות שמואל טייל בשמורת הטבע הזו - ושם קרה האסון. אפשר לספר שעות על העשייה והתרומה שלו".
חבריו וחברותיו של שמוליק התקשו גם הם לקבל את הבשורה הקשה. הם לא האמינו שחברם, שליווה אותם מהגן ומכיתה א', נהרג בצורה טרגית בעת ששהה במדינה בדרום אסיה, שבה התנדב לעזור לתושבים. היום הם התכנסו בביתו של אחד מהחברים, ושיתפו על חברם שנהרג.
"שמוליק היה אדם מיוחד, אין אנשים כאלה, אי אפשר לפגוש אדם כזה. כל מי שנתקל בו בדרך זוכר אותו לכל החיים, בן אדם זהב עם כוונות הכי טובות שיש, סקרן, תמיד רוצה לעזור ולהרים לכולם. בן אדם עם שאיפות כל כך גדולות", סיפרו החברים. "הוא היה איש העולם הגדול, לא סתם טייל בהרבה מאוד מקומות בעולם. זה היה שמוליק, בחור מבריק ומוכשר. תמיד עם חיוך, היה הלב של כולנו. גם כששהה בארצות הברית, הוא שמר איתנו על קשר. אנחנו חברים מכיתה א', חלקנו מהגן. תמיד אמרנו שאם לא היה את שמוליק היה צריך להמציא אותו. הוא היה החבר הכי טוב של כולנו, ממש כמו משפחה. חיכינו כולנו שזו תהיה בדיחה ונתעורר מהחלום שלנו".
"משהו כמו חצי שעה לפני המקרה, הוא שלח לי שתי תמונות. אני עניתי לו אחרי שעתיים, כשהתעוררתי. הוא נראה לאחרונה מתי ששלח את התמונות. הוא אמר לנו שהוא הולך לראות קרנפים ונמרים", סיפר אחד החברים. "הוא היה כזה, מתעד ולא מתבייש מאף אחד, משוגע כזה, בקטע טוב. הוא היה חי את החיים באופן שרק יכולנו לחלום עליהם. היינו אמורים לשמוע עליו כרופא הכי טוב בארץ".
החברים מוסיפים ומספרים: "היו לו כל כך הרבה המצאות לקידום הרפואה בארץ. הוא אהב את הילדים של כל החבר'ה שלנו, והיה כמו דוד בשבילם. הוא התמחה בפלסטיקה, היה בכיוון לשם, זה היה ממש סוף הלימודים. שנה אחרונה. אפשר רק להגיד תודה על הזכות לחוות אדם כזה, חבר כזה שמבחינתו רק תגיד לו 'בוא ונשב עד השעות הקטנות של הלילה'. תודה שהוא היה בחיים שלנו".
החברים מספרים כי הם מתמודדים ביחד עם אובדן שמוליק: "רק ביחד, בניסיון להבין מה הוא היה רוצה. אחד החברים אמר לי שאם היה קורה משהו לנו, אז שמוליק היה הראשון שקופץ לדבר לטובתנו. מגיע לו שיכירו אותו, שיזכרו אותו טוב". חבריו מספרים כי הם לא יודעים פרטים נוספים על מותו, מעבר למה שדווח. על הטיול בנפאל הם אמרו שהוא סיפר כי "עזר שם להרבה אנשים עם בעיות רציניות. משערים שאם הוא הלך לטייל הוא כנראה די סיים שם. הוא היה אמור לחזור בשבוע הבא הביתה, אחרי חודשיים".
אלכס, חבר קרוב של שמואל, אמר כי בשנה האחרונה נדרש בוייקנר לעשות סבבים של חודשיים בבתי חולים, כחלק מהתוכנית שבה למד. "הוא עשה את הסבבים בארץ, ובאחרון התנדב במדינת עולם שלישי כי רצה ללמוד על המקרים הקשים שיש שם", אמר. "הוא אמור היה לשבוע הביתה השבוע, והבנתי שהוא יצא לטייל בימים האחרונים וזה מה שקרה. שלשום הוא שלח לנו תמונה שהוא נוסע לטיול הזה כדי לראות קרנפים ונמרים, ואתמול בבוקר שלח לחבר אחר תמונה ממקום שהוא היה בו".
"הוא היה בן אדם זהב, מכיתה א' אנחנו יחד", הוסיף. "טוב, חכם ואחד האנשים השמחים שהכרתי. היינו אמורים לשמוע עליו כאחד הרופאים הטובים בארץ, הוא היה שאפתן. הוא היה חבר טוב, אין מי שנתקל בו בדרך ולא שמע עליו משהו מיוחד. אנחנו לא מעכלים את זה, זו סיטואציה לא נורמלית שקשה לתאר. אני מקווה שהוא לא סבל ושזה היה מהיר. כל החיים שלו היו הרפתקה אחת גדולה, והוא גם הלך בהרפתקה".
ניקול, חברה טובה של שמואל, סיפרה כי "אנחנו לא מבינים מה בדיוק קורה, ומנסים לעכל את החדשות. עדיין לא ברור לנו בדיוק מה היה שם, אבל זה פשוט נורא. הוא היה חבר טוב, ואנחנו עדיין לא במקום של לדבר עליו בלשון עבר. שמואל סיים לימודי רפואה לפני מספר חודשים ומטעם אוניברסיטת בן גוריון נסע להתנדב בנפאל, ואהב מאוד את מה שעשה. לפני פחות מחודש הוא חגג שם את יום הולדתו ה-30 ואמור היה לחזור לכאן להתמחות בימים הקרובים. אנחנו יושבים עם בני המשפחה וממתנים לעדכונים".
בוייקנר גדל והתחנך באור עקיבא. בשלב מסוים עבר להתגורר אצל דודיו בקליפורניה, שם גם החל ללמוד בבית הספר לרפואה. בתום חמש שנים עבר לאוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע על מנת להשלים את התואר בארץ ולהתבסס כאן.
שמואל הותיר אחריו זוג הורים רופאים, ושני אחים קטנים. טרם נקבע מועד הלוויתו. ככל הידוע, בוייקנר נכנס לפארק הלאומי באופניים לבדו. לפי כמה מהדיווחים, הוא הותקף על-ידי הפיל מאחור בזמן שצילם תמונות. הוא מת במקום, ועל גופתו נמצא רישיון נהיגה ישראלי. מהפארק נמסר שחקירה נוספת מתבצעת.
לפילים בפארק הלאומי בצ'יטוואן יש שמות, ולפי הדיווחים בנפאל זה שתקף את הישראלי נקרא "גובינדה". ברחבי הרשת ניתן לראות סרטונים של אנשים שצילמו אותו בעבר, בין השאר בקטטה עם פיל אחר - שמכונה "רונאלדו".
פורסם לראשונה: 12:49, 25.02.23