שלב הסיכומים בעל פה במשפט החוזר של רומן זדורוב, הנאשם ברצח הנערה תאיר ראדה, החל היום (רביעי) בבית המשפט המחוזי בנצרת. בחודשים האחרונים הגישו התביעה וההגנה את סיכומיהם בכתב, והשופטים הבהירו לצדדים כי במהלך הסיכומים בעל פה עליהם להשמיע טיעונים ודגשים שלא ניתנו בכתב.
את טיעוני התביעה הגישה עורכת הדין שרון הרציון, שתיארה כי הודאתו של זדורוב היא "רבת פרטים ואותנטית": "בתוספות יש ראיות מעל הנדרש, בהם ידיעת פרטי חקירה מוכמנים, התנהגות מפלילה, וכן שקריו של הנאשם. כל אלה, יחד עם טביעת הנעל על מכנסי המנוחה, מאשרים את האמור בהודאתו". בנוגע לטביעת הנעל, הרציון הדגישה: "אנחנו לא מוותרים עליה, היא ראיה קיימת. מה משקלה – יקבע בית המשפט".
עוד טענה הרציון כי למרות סימני השאלה בתיק, וחרף הצהרות ההגנה בסיכומיה, אין פרטים אשר סותרים חד משמעית את הודאתו של זדורוב. "הבדיקה שצריך בית המשפט לעשות היא של החללים הראייתיים אל מול ה'יש'. האם אותו חלק פאזל חסר, או זה שנמחק ודהה, פוגע בהבנת התמונה? אנו סבורים שהתמונה שנותרה בסוף היא בהירה וחד משמעית", אמרה.
זדורוב נכנס לבית המשפט, היום
(צילום: שמיר אלבז )
התובעת הדגישה כי זדורוב לא סיפק הסברים אמינים ל"שני חסרים משמעותיים בתיק", הם מדוע מסר את הודאתו בפני המדובב במהלך חקירתו במשטרה, וכן כיצד ידע את פרטי החקירה המוכמנים. כך, הרציון ציינה כי זדורוב ידע לאורך כל הדרך כי ראדה לא נאנסה, וטענה כי למרות ניסיונותיה, ההגנה לא הצליחה להוכיח שלא ידע זאת. "כשאכן נתן תשובות, אלו היו שקריות וכבושות, וההגנה לא התמודדה עם שקריו בסיכומיה", אמרה.
בהמשך, הרציון עמדה על האותנטיות של הודאותיו של זדורוב, כאשר ציינה את ההבדלים בגרסאות השונות ובאופן שבו נמסרו לחוקרים, וחזרה על "שרשרת השקרים": "במשפט הראשון הוא סיפר לבית המשפט כי שיקר לחוקרים, ובמשפט החוזר, הנוכחי, הודה ששיקר במשפט הראשון, בטענה שעשה זאת כחלק מקו ההגנה", אמרה התובעת, וביקשה שבית המשפט "יקבע שמשקל ההודאה גבוה. האותנטיות מדברת בעד עצמה".
הרציון ציינה חמש גרסאות שונות שזדורוב מסר במהלך השנים לסיבותיו למסירת ההודאה למדובב המשטרתי: "במשפט הראשון טען כי הודה שהאמין שביצע את הרצח תחת השפעת 'אפקט'. בראיונות שונים לכלי התקשורת טען כי אינו זוכר את ההודאה, כי שיקר, ואילו במהלך המשפט החוזר טען לראשונה כי הודה לאחר שהמדובב איים עליו". עוד טענה הרציון כי בסיכומי ההגנה יש גרסה נוספת שלא הובאה בפני בית המשפט, שם אמר זדורוב כי הודה כדי לרצות את המדובב "ארתור".
בסיכומי ההגנה בכתב, סנגורו של זדורוב, עורך הדין ירום הלוי, הרבה להתנגח בתביעה ובמשטרה, ולעיתים בשפה שאינה משפטית. לאורך הסיכומים הוא חוזר על טענותיו, ולפיהן מרשו הופלל. "כותרת התיק הנדון היא 'תפירת תיק' זדונית לאדם חף מפשע, שכל 'פשעו' היו תמימותו, חולשתו האישיותית והנפשית, היותו זר בארץ ולא דובר עברית, חוסר השכלתו, מעמדו הכלכלי הרדוד ולמרבה הצער גם כסילותו", הוא טוען.
הלוי טען: "בפני בית המשפט הוצגו הרבה ראיות מדעיות ואחרות, השוללות בוודאות את האפשרות כי הנאשם ביצע את רצח המנוחה. כמו כן, נפרסו לנגד עיניו ראיות רבות כי זכויותיו של הנאשם לניהול משפט חוזר פלילי הוגן נרמסו ברגל גסה, כולל זדון מוכח של יורם אזולאי (ראש צוות החקירה המיוחד, א.ר.) באמצעות קשירת קשר עם המדובבים ועוד שלל פעולות ומחדלים בלתי חוקיים מצדו".
חלק גדול מאוד מסיכומי ההגנה בכתב עסקו באלטרנטיבה שהציג הסנגור לפרשת הרצח, וטענתו כי ראדה נרצחה על ידי אולה קרבצ'נקו (א"ק), שלדבריו התוודתה על הדבר באוזני בן זוגה באותה עת, אדיר חבני (א"ח). "מהעבר השני של המתרס הראייתי, נפרסו לנגד עיניו של בית המשפט המכובד הרבה מאוד ראיות, כולל ראיה פורנזית (השערה שמקושרת לאדיר חבני, א.ר.), המוכיחות כי א"ק היא שרצחה את המנוחה". בסיכום טען עו"ד הלוי כי לאור הראיות יש לזכות את זדורוב "זיכוי מוחלט".
עו"ד הרציון מחתה בפני השופטים על הסגנון שבו נקט עו"ד הלוי בסיכומים שהגיש בכתב. "הסגנון הצבעוני של ההגנה ידוע, אבל בסיכומים היא התעלתה על עצמה", אמרה. הסיכומים משופעים בשמות תואר, וזה באנדרסטייטמנט. הסיכומים נכתבו לרשתות חברתיות אולי". היא סיפקה דוגמאות שבהן כונה ניצב-משנה במשטרה "שוטר שמנמן", וקצין אחר כונה "נוכל". בסיכומים גם נכתב שאחד העדים במשפט הוא "שקרן".
"הנייר סופג הכול, אבל מה עם כבודם של אנשים? לאן הגענו? אנו מבקשים להסתייג מהאמירות כלפי העדים, התביעה וכלפי כל מי שלא התנהג כפי שההגנה ציפתה", אמרה הרציון. "ביקורת קשה צריכה להישמע, אבל שימוש בלשון כזאת לא מכבד את המשתמש בדברים ולא את האכסנייה. דרך ארץ קדמה לתורה".
עו"ד הרציון התייחס גם לפרשת אןלה קרבצ'נקו ואדיר חבני, ומסר כי "היא נפלה קורבן למזימה שאדיר עשה. הוא ניצל את מצבה הנפשי ומכיר את הרגישויות הכי כמוסות ועדינות שלה, ומתאים את המידע שאסף מפרסומים ועדים לאותם תיאורים שטווה. אין לתת לכך שום משקל. היא לא הודתה מעולם ברצח, גם כשהייתה במצבים הכי קשים כשהמחסומים חלשים. הוא הודה שהסתיר דברים מהמשטרה, ששיקר והמציא דברים. הוא בעל אישיות מניפולטיבית, מתחכם, יהיר, ומתחמק ממתן תשובות. העלילו עלילה על אשה חולה שהייתה באשפוז מעל שנתיים. זה מעיד על חומרת מצבה לאחר העלילה. זה שחוזרים על משהו פעם אחר פעם, לא הופך אותו לנכון. אין דבר שמאשר את גרסתו של אדיר".
