המקום שאמור להיות הבטוח ביותר - כבר לא בטוח, במיוחד עבור הילדים והנערים בישראל. האלימות הגואה ברחובות וברשתות מחלחלת לכותלי בתי הספר והופכת לתופעה של ממש גם בתוך המוסדות החינוכיים. כעת, משרד החינוך משיק תוכנית חדשה למאבק בגילויי האלימות הגוברים נגד תלמידים ומורים.
התוכנית, שנקראת "יחד ליצירת מרחב בטוח" ותיכנס לתוקף כבר מחודש יוני, תרחיב את סמכויות הענישה של המנהלים, המורים והמפקחים מול תלמידים אלימים ומפירי משמעת. הצוות החינוכי יוכל להשעות תלמידים שפועלים באלימות לתקופה ארוכה יותר מבעבר, כדי לחזק את ההרתעה שבענישה. לראשונה, תתאפשר השעיית תלמידים שינהגו באלימות כלפי מורים גם ברשתות החברתיות, וכן השעיה במקרים חריגים גם מגני הילדים וממוסדות החינוך המיוחד.
"תופעת האלימות היא מכת מדינה", אמר שר החינוך יואב קיש, מוביל היוזמה. "אנו עוברים ממדיניות הכלה לענישה - ואפס סובלנות לאלימות". במסגרת התוכנית החדשה, בתי הספר יהיו מחויבים לבנות תקנון מחייב שיגדיר נורמות התנהגות. בתקנון יוגדרו כללי משמעת, נוכחות ועמידה בזמנים, שמירה על טוהר הבחינות, על הרכוש הציבורי והפרטי בבית הספר, הופעה הולמת ואיסור על עישון ועל שתיית אלכוהול. הפיקוח בהפסקות יוגבר, ובמקרה של אלימות קיצונית יומלץ לבתי הספר לעצור את שגרת הלמידה ולהקדיש את היום לשיח על ערכים ומוגנות.
בהמשך תגובש אמנה בין מורים, תלמידים והורים בנושא האלימות. לימודי חובה בשם "הכוחות שבדרך", שנועדו להקנות חוסן אישי ומיומנויות חברתיות, יוטמעו בתוכנית הלימודים הכללית כדי לטפל בשורש הבעיה שגורמת לעלייה במקרי האלימות.
"כשנכנסתי לתפקיד הגדרתי את המאבק באלימות כיעד מרכזי, והנחיתי את המנכ"ל לעבוד על תוכנית מקיפה, שהושלמה בתום ארבעה חודשי עבודת מטה", אמר קיש. "מדיניות ההכלה החמירה את התופעה ופגעה בקהילה. במדינה נרשמת הקצנה בשיח ובאלימות, ואני נחוש לעצור את זה ולשמור על שלומם ועל ביטחונם של התלמידים והמורים".
קיש הוסיף כי "אנחנו נותנים למנהלים ולמפקחים כלים, סמכויות וגמישות שלא היו להם עד כה, מה שהקשה עליהם מאוד. החוזר החדש מותאם למציאות של האלימות הגוברת והמחריפה". מנתוני השירות הפסיכולוגי במשרד החינוך עולה כי 19% מתלמידי היסודי, 15% מתלמידי חטיבות הביניים ו-8% מתלמידי העל-יסודי מדווחים כי היו מעורבים באירועי אלימות. כמעט 10% מכלל התלמידים מעידים כי נחשפו לבריונות ברשת.
30% מהתלמידים מעידים כי הם מתקשים לווסת כעס ולפתור ויכוחים עם חברים. 30% מהתלמידים לא מרגישים שייכים לבית הספר, ולצד כל אלה - גם המורים מדווחים על ירידה בתחושת המוגנות. מנהלת השירות הפסיכולוגי-חינוכי במשרד החינוך עינב לוק הסבירה על חשיבות ההגנה גם על ביטחון המורים: "היינו עסוקים במוגנות התלמידים, וכעת אנו מבליטים את מוגנות הצוות, שהינה קריטית".
נוהלי הענישה החדשים
התוכנית של משרד החינוך מגדירה את סוגי העבירות ואת העונשים שאותם יוכלו להחיל הצוותים החינוכיים, כאשר למנהל תהיה הסמכות להחליט על העונש בפועל, ולמנהל המחוז תהיה סמכות לשקול את הרחבת ימי ההשעיה. באופן כללי, תלמידי בתי הספר היסודיים יוכלו להיות מושעים לחמישה ימים מקסימום, ותלמידי התיכון יוכלו להיות מושעים עד 10 ימים. במקרים חריגים תישקל הרחקה לצמיתות מבית הספר.
תלמידים שיפגעו במורים באופן פיזי או ברשתות החברתיות יוכלו להיות מושעים עד ארבעה ימים ביסודי ועד שמונה ימים בעל-יסודי. באופן כללי, אין להשתמש בשיטת ההשעיה לענישה בגני ילדים, אך במקרים חריגים מאוד, לאחר שהובא לידיעת ההורים שהילד מהווה סכנה לעצמו ולסביבתו, ורק באישור מנהל המחוז - תתאפשר השעיה ליומיים, ולכל היותר לשבעה ימים מצטברים במהלך שנת לימודים אחת.
אי-הופעה בתלבושת אחידה תוכל להוביל לעונש של הרשמה במזכירות, מניעת כניסה לשיעור ודרישה להשלמת החומר הלימודי, זימון ההורים והשעיה ליום אחד. הפרעה בשיעור תוכל להוביל לעונש של הכנת מטלה לימודית והרחקה משני שיעורים. תלמידים שלא נשמעים להוראות צוות בית הספר בהפסקות ובפעילויות יוכלו להירשם במזכירות, לשבת בכיתה המקבילה ובמקרים חמורים יוכלו להיות מושעים ליום אחד ביסודי וליומיים בעל-יסודי. מקרי ונדליזם יובילו לשיחת בירור, זימון ההורים ומימון תיקון הנזק, בהתאם לשיקול דעתו של הצוות החינוכי.