בעוד קצת יותר משנה ייערכו בארה"ב בחירות האמצע שבהן עשוי מאזן הכוחות בקונגרס בוושינגטון להשתנות מחדש לטובתם של הרפובליקנים, וכדי למנוע זאת מקווים הדמוקרטים להציג לבוחרים שורה של הישגים שישפיעו באופן ממשי על חייהם – ובראשם תוכניות שיזרימו סכומי עתק לשיקום התשתיות המזדקנות ברחבי המדינה, להרחבת טיפולי הבריאות למבוגרים, לחינוך חינם בגנים ובהשכלה הגבוהה וכן למאבק בשינויי האקלים. אלא שהמאבקים הפנימיים בתוך מפלגת השלטון של הנשיא ג'ו ביידן – בין הזרם המרכזי-המתון לבין הזרם הפרוגרסיבי-שמאלני – עלולים להשאיר אותם בידיים ריקות, ומונעים לפי שעה פשרה שתוציא לפועל את התוכניות הגרנדיוזיות הללו.
15 צפייה בגלריה
גשר ג'ורג' וושינגטון בין ניו ג'רזי לניו יורק. תמיכה דו-מפלגתית נדירה בתוכנית התשתיות בסנאט, בית הנבחרים זה כבר סיפור אחר
(צילום: רויטרס)
15 צפייה בגלריה
עבודות בכביש בניו ג'רזי. החשש: הדמוקרטים יגיעו בידיים ריקות לבחירות האמצע
(צילום: רויטרס)
על הפרק מונחות שתי תוכניות נפרדות שמקדם ביידן: האחת, תוכנית תשתיות ענקית בהיקף של 1.2 טריליון דולר, שמטרתה לשקם את התשתיות המתיישנות של ארה"ב – משיפוץ גשרים וכבישים מתפרקים, דרך החלפת צינורות מים מסוכנים ועד שדרוג רשתות האינטרנט. התוכנית השנייה, והשאפתנית הרבה יותר, מכונה על ידי ממשל ביידן "תוכנית המשפחה האמריקנית", והיקפה לפי ההצעה המקורית של הנשיא עומד על 3.5 טריליון דולר.
המחלוקת בין הדמוקרטים המתונים לבן הפרוגרסיבים נסובה סביב התוכנית השנייה, שכוללת שורה ארוכה של דרישות אותן מקדמים חברי המחנה השמאלני במפלגה כבר שנים ארוכות: השכלה גבוהה בחינם למשך שנתיים לכל הסטודנטים, חינוך חינם לילדי גנים, הרחבת הסיוע להורים בטיפול בילדים קטנים וכן בטיפול באנשים מבוגרים והרחבה של תוכנית ביטוחי הבריאות הפופולרית Medicare, כך שתכלול גם שירותים הנוגעים לטיפולי שיניים, שמיעה וראייה.
ביידן מקווה לכלול בתוכנית הגדולה יותר גם תקציבים שיעודדו את חברות התרופות להפחית את מחירי תרופות המרשם, שמחיריהן בארה"ב גבוהים משמעותית מהמחירים במדינות אחרות בעולם, וכן לספק מיליארדי דולרים למאבק בשינויי האקלים, בין היתר בעזרת מענקים לחברות אנרגיה שיגבירו בהדרגתיות את שיעור החשמל שהן מייצרות ממקורות מתחדשים – ועונשים לחברות שלא יפעלו כך. התוכנית תעודד גם שימוש במכוניות חשמליות והקמה של תחנות הטענה ברחבי המדינה.
15 צפייה בגלריה
בכביש בשיקגו, אילינוי. על הפרק בתוכנית הראשונה: שיפוץ גשרים וכבישים מתפרקים ושדרוג האינטרנט
(צילום: AP)
החלק הראשון באג'נדה של ביידן, תוכנית התשתיות המצומצמת יחסית, זכה לתמיכה דו-מפלגתית נדירה בסנאט, ובאוגוסט האחרון עבר שם ברוב גדול בזכות תמיכתם של 19 סנאטורים רפובליקנים. הרפובליקנים אמנם שמרנים יותר מבחינה פיסקלית מהדמוקרטים, וחוששים מגידול נוסף בגירעון התופח של ארה"ב, אולם התוכנית הזו אמורה להיות ממומנת בעיקרה מתקציבים שכבר הוקצו בעבר אך לא נוצלו, בכלל זה למאבק בקורונה.
הרפובליקנים מתנגדים מכל וכל לתוכנית השנייה והיקרה יותר, שהדמוקרטים מבטיחים לממן אותה באמצעות הגדלת המיסים על התאגידים הגדולים והעשירים, אלו שמשתכרים ביותר מ-400,000 דולר בשנה. בלי הרפובליקנים, ביידן נדרש להסתמך על הרוב הזעום של מפלגתו בסנאט ובבית הנבחרים – מה שהופך את המשימה לסבוכה הרבה יותר: הפרוגרסיבים בבית הנבחרים מונעים כעת את האישור הסופי של תוכנית התשתיות, שכאמור אושרה כבר בסנאט – ודורשים שלפני כן יקבלו ערבויות לכך שהדמוקרטים המתונים בסנאט לא יסכלו או יקצצו את התוכנית השאפתנית והיקרה יותר.
מנטליות של תחושת זכאות
בסנאט, שבו יש לדמוקרטים רוב רק בזכות קולה שובר השוויון של סגנית הנשיא קמלה האריס, הדמוקרטים לא יכולים להרשות לעצמם לאבד אפילו קול אחד. אולם שם יש שני סנאטורים שמרנים-יחסית – ג'ו מנצ'ין ממערב וירג'יניה וקירסטן סינמה מאריזונה – שמביעים התנגדות לתג המחיר העצום של התוכנית השנייה, שבהצעה המקורית עומדת כאמור על 3.5 טריליון דולר.
ביום חמישי האחרון החריף המשבר כאשר מנצ'ין הודיע כי לא יהיה מוכן להתפשר על סכום שיעלה על 1.5 טריליון, והזכיר כי ארה"ב כבר הזרימה טריליוני דולרים לכלכלה מאז תחילת משבר הקורונה. "בשלב מסוים, כולנו – לא משנה מאיזו מפלגה אנחנו – חייבים לשאול את השאלה הפשוטה, 'מתי זה כבר יהיה מספיק?'". בעקיצה לפרוגרסיבים, המואשמים על ידי מתנגדיהם בהיותם "סוציאליסטים", הוא הוסיף: "אני לא יכול לקבל את המעבר של הכלכלה שלנו, ושל כל החברה שלנו למעשה, למנטליות של תחושת זכאות".
כמה ממנהיגי המחנה הפרוגרסיבי הסבירו כי הקישור שהם עושים בין התוכנית השאפתנית יותר לבין תוכנית התשתיות נועד להבטיח "ניצחון" לנשיא ביידן. "אם נעביר רק את הצעת התשתיות, לא נשיג אפילו 10% מהאג'נדה שלו", הסבירה בשבוע שעבר אילהאן עומאר, חברת הקונגרס המוסלמית ממינסוטה, שמוכרת לישראלים בעיקר בשל התנגדותה הנחרצת לתמיכה בישראל.
בלחץ הדמוקרטים המתונים יותר בבית הנבחרים, שמהווים שם רוב מבין חברי הסיעה, יו"ר הבית ננסי פלוסי הבטיחה כי תעלה להצבעה את תוכנית התשתיות עד סוף ספטמבר – אך לנוכח התנגדות הפרוגרסיבים נאלצה לחזור בה מההבטחה הזו. במכתב ששלחה אתמול למחוקקים היא הציבה מועד חדש לאישור התוכנית – 31 באוקטובר – אם כי לדבריה על הבית לאשר אותה "הרבה לפני כן". פלוסי הוסיפה כי השיחות על התוכנית הגדולה יותר נמשכות: "אנחנו חייבים – ואנחנו נעביר – את שתי ההצעות".
אין אמון
הדמוקרט ג'וש גות'היימר, מחוקק מתון מניו ג'רזי, תקף את עמיתיו מהשמאל בחריפות וטען כי הם פועלים "להרוס את האג'נדה של הנשיא". בהודעה שפרסם ביום שישי הוא הוסיף: "נבחרנו כדי להשיג פתרונות של שכל ישר עבור העם האמריקני – לא להפריע מהיציע המרוחק. סיעת השמאל-העמוק הזו מוכנה לסכן את כל האג'נדה של הנשיא, כולל חבילת תשתיות היסטורית ודו-מפלגתית".
15 צפייה בגלריה
פלוסי עם ביידן, אחרי המפגש בקפיטול. היא מבטיחה: שתי התוכניות יאושרו בסופו של דבר
(צילום: AP)
גם הסנאטורית קירסטן סינמה, שכאמור מתנגדת לסכום העצום של התוכנית השנייה וסייעה להבטיח את התמיכה הרפובליקנית בתוכנית התשתיות, הביעה תרעומת על כך שזו טרם הועלתה להצבעה בבית הנבחרים. לדבריה, לביטול ההצבעה ביום שישי "לא הייתה שום הצדקה", והדבר חותר תחת האמון בתוך המפלגה הדמוקרטית – כזה הדרוש לדבריה כדי לנהל "משא ומתן מתוך כוונות טובות".
גם הסנאטורים הרפובליקנים שתמכו בתוכנית התשתיות הביעו זעם על דחיית האישור שלה בבית הנבחרים. הסנאטור מיט רומני מיוטה, לשעבר המועמד הרפובליקני לנשיאות, מסר כי התאכזב מאוד מביטול ההצבעה. "בלתי מתקבל על הדעת שחקיקה דו-מפלגתית מרכזית, שחיונית לכלכלה שלנו ונדרשת על מנת להמשיך את הפעלתן של תוכניות תחבורה חשובות, מוחזקת כעת כבת ערובה על ידי הדמוקרטים הקיצונים ביותר בבית הנבחרים – עבור הצעת חוק שלחלוטין אינה קשורה ושעדיין לא נכתבה".
עדות לחומרת המשבר הפנים-מפלגתי הגיעה כאשר בניסיון לפתור את המבוי הסתום הנשיא ביידן הגיע בעצמו לקונגרס, ונפגש שם ביום שישי עם שורה של מחוקקים מבית הנבחרים. לפי כמה מהם ששהו בחדר, ביידן הסכים לקצץ את התוכנית השאפתנית יותר לסכום של 2-1.9 טריליון דולר. ב"ניו יורק טיימס" דווח כי במפגש אמר ביידן כי הוא סבור ש"זו פשוט המציאות" שתוכנית התשתיות לא תוכל לעבור בלי שהסנאטורים מנצ'ין וסינמה יספקו ערבויות לפרוגרסיבים לתמיכתם בתוכנית הגדולה יותר – אך מנגד הודה כי שני הסנאטורים הללו לא יסכימו לעשות זאת מבלי שהתוכנית השאפתנית תקוצץ.
כך או כך, במפגש ביום שישי לא הושגו הסכמות, ופלוסי נאלצה כאמור לבטל את ההצבעה. ביידן הודה בלילה האחרון כי הוא מתוסכל מהכישלון הזה. "כולם מתוסכלים, זה חלק מלהיות בממשלה, להיות מתוסכל", הוא אמר לכתבים לפני שעזב את הבית הלבן לביתו הפרטי בדלאוור. הנשיא הבטיח לעבוד ללא הפסקה עד אשר שתי התוכניות הנפרדות שלו יאושרו: ב"טיימס" ציטטו גורם בממשל שאמר כי עבור ביידן שתי התוכניות הן כמו שני ילדים שאותם הוא אוהב באותה מידה.
המשבר הבא מעבר לפינה
בשיחה הלילה עם הכתבים הודיע ביידן כי בכוונתו לצאת למסע הסברה פומבי, על מנת לשכנע את הציבור האמריקני לתמוך בתוכניות הגרנדיוזיות שלו, שיש המשווים אותן ל"ניו דיל" של הנשיא פרנקלין דלאנו רוזוולט בתקופת השפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30. "אני הולך למכור את מה שאני חושב שהציבור האמריקני רוצה לקנות", אמר ביידן. "אני חושב שכאשר האמריקנים יידעו מה יש בזה – זה ייצא לפועל". לדבריו מטרת התוכניות הללו היא להקל על חייהם של האמריקנים הפשוטים, כמו למשל בהפחתת עלות הטיפול בילדים. "אין בהצעות החוק הללו שום דבר שהוא רדיקלי", הדגיש.
במקביל לדיונים הקדחתניים בוושינגטון סביב תוכניות התשתיות והרווחה של ביידן, משבר נוסף ממתין כעת ממש מעבר לפינה: לפי משרד האוצר האמריקני ב-18 באוקטובר, בעוד כשבועיים בלבד, תחצה ארה"ב את תקרת החוב הלאומי שלה – הסכום שמקצה הקונגרס לתשלום החוב הפדרלי, אשר עומד כעת על 28.4 טריליון דולר. כלכלנים מזהירים כי אם תקרת החוב לא תוגדל עד המועד הזה, ההשלכות הכלכליות מאי-תשלום החוב לנושים עלולות להיות הרסניות.
הרפובליקנים מתנגדים להעלאת תקרת החוב הלאומי, ודורשים שהדמוקרטים יעשו זאת לבדם. ביידן התייחס למשבר הזה בדבריו הלילה, וקרא לרפובליקנים לא להכשיל את המהלך. "אני מקווה שהרפובליקנים לא יהיו חסרי אחריות כל-כך ויסרבו להעלות את תקרת החוב עם פיליבסטר בדיון", אמר. "זה יהיה לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת. דבר כזה מעולם לא נעשה בעבר. אני מקווה שזה לא יקרה".
