האפשרות שבריטניה תודיע תוך ימים אחדים על הפסקת רישיונות היצוא הביטחוני לישראל, שנחשפה ב-ynet וכעת לא נשללת גם בלונדון, מצטרפת להחרמות השקטות יותר והרשמיות פחות מצד מדינות במערב בחודשים האחרונים. מדובר במקרים מסוימים בעיכוב של משלוחי חומרי גלם וחלקים אחרים לתעשיות הביטחוניות בישראל - שמהם מייצרים לבסוף אמצעי לחימה לצה"ל.
"החרם השקט" מגיע מיצרניות גדולות במדינות כמו צרפת, מה שמוביל את מערכת הביטחון בישראל לחפש חלופות במדינות במזרח אירופה, בדרום אמריקה ובאסיה.
המפעל שמייצר ומשפץ טנקים ונמ"רים "פצועים"
(צילום: ירון שרון)
בצרפת למשל עיכבה אחת היצרניות במשך חודשים משלוח של חומר גלם לפרויקט דגל מבצעי גדול לצה"ל - שמיוצר באחת התעשיות הביטחוניות בישראל. הפרויקט, בהיקף של מיליארדי דולרים, אמנם נמשך אך בקצב איטי יותר, וסיומו יידחה.
האטות חלקיות מורגשות גם בפיתוח מערכות לחימה אחרות לצה"ל, שכן אפילו לטנק המרכבה ולנגמ"שי הנמ"ר, שמיוצרים במינהלת משותפת לצה"ל ולמשרד הביטחון, יש 200 ספקים שונים, שחלקם נשענים על יצרנים זרים ותלויים בהם. לא בכדי עושים בצמרת משרד הביטחון מאמצים קדחתניים למצוא חלופות, כולל במדינות כמו הודו וסרביה.
כבר הבוקר, כאשר בישראל העריכו שההחלטה הבריטית קרובה מתמיד, ציינו בירושלים כי מדובר במדינה משמעותית בכל מה שנוגע ליצוא ביטחוני - והחשש הוא שמדובר בסנונית ראשונה, ושמדינות נוספות ילכו בעקבותיה, כחלק מ"אפקט דומינו" אפשרי.
חילופי השלטון שגרמו למהפך
הבריטים בוחנים את סוגיית רישיונות יצוא הנשק כבר זמן רב, אולם כעת, עם חילופי השלטון, ההערכה בישראל היא שנפל הפור, וכי ההכרעה בסוגיה קשורה גם להחלטת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ), שקראה למדינות שלא לסייע לישראל.
דובר ממשלת בריטניה הגיב על חשיפת ynet, ואמר כי "בדיקה של עמידתה של ישראל במשפט ההומניטרי הבינלאומי נמשכת". שר החוץ הבריטי דיוויד לאמי אמר בהקשר זה כי "המחויבות שלנו לחוק הבינלאומי ברורה, ואנו עוקבים אחר התהליכים הדרושים. מיד עם כניסתי לתפקיד הטלתי על פקידים לבצע סקירה מקיפה של עמידתה של ישראל במשפט ההומניטרי הבינלאומי, ותהליך זה נמצא כעת בעיצומו. אעדכן שוב לאחר השלמת התהליך".
2 צפייה בגלריה
החשש: החלטת בריטניה תייצר "אפקט דומינו"
(צילום: AP Photo/David Cliff, אלכס קולומויסקי)
ממשלת הלייבור החדשה כבר הודיעה בימים האחרונים שתחזור לממן את אונר"א, וגם משכה הסתייגויות שביקשו למנוע את הוצאת צווי המעצר של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון יואב גלנט.
בחודש מאי ביקש התובע הראשי בהאג קארים קאן להוציא צווי מעצר נגד נתניהו, גלנט ושלושה מראשי חמאס – יחיא סינוואר, מוחמד דף ואיסמאעיל הנייה. הממשלה הקודמת בבריטניה, בראשות רישי סונאק והשמרנים, נקטה צעד שהתקבל באהדה רבה בצמרת השלטון בישראל, כשהגישה לבית הדין הסתייגות מכוונת לבקשת התובע להוציא צווי מעצר לנתניהו וגלנט.
מאז הגשת ההסתייגות בחודש יוני התחולל בבריטניה מהפך פוליטי – הממשלה השמרנית של סונאק הובסה בבחירות, ומפלגת הלייבור מהשמאל חזרה לשלטון. לאחרונה פורסם כי לאור חילופי השלטון צפוי שינוי מדיניות מצד לונדון בכל הנוגע לישראל ולניהול המלחמה בעזה. דוברו של ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר אישר את משיכת ההסתייגויות להוצאת צווי המעצר, והוסיף כי מדובר בהחלטה עצמאית של בית המשפט.
