קבלת פנים לעולים החדשים מאוקראינה בנתב"ג
בזמן שמיליוני פליטים נמלטים מאוקראינה בגלל המלחמה עם רוסיה ומספר הפניות מצד יהודים שמבקשים לעלות לישראל ממשיך לזנק - המדינה לא נערכה מספיק כדי לקלוט אותם. לפי נתוני משרד העלייה והקליטה, עד כה התקבלו 14,000 פניות של אזרחי רוסיה המבקשים לעלות ארצה, וכ-7,000 פניות מאוקראינה.
בסוכנות היהודית צופים עלייה של עשרות אלפי יהודים מאוקראינה עוד השנה, אך האם ישראל ערוכה לקלוט כמות כזו של עולים בזמן קצר? התשובה, נכון לבינתיים, היא שלילית. על אף הדרישות של שרת הקליטה פנינה תמנו שטה להיערך מראש, משרדי הממשלה לא גיבשו תוכניות מספיק מקיפות כדי להתכונן לגל העלייה.
המלחמה באוקראינה - כתבות נוספות
בשעה 16:00 קבינט העלייה והקליטה יתכנס בהשתתפות שרת הקליטה, שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הפנים איילת שקד, שר השיכון זאב אלקין וגורמי עלייה נוספים, ושרת הקליטה תציג את נתוני העולים החדשים שהגיעו עד כה מפרוץ המלחמה, ואלה שצפויים להגיע בשבועות הקרובים - ולצד זה תעלה את רשימת הדרישות עבור קליטת העולים.
בתחילת השבוע, מבצע "ערבות ישראל" להעלאת פליטי המלחמה היהודים מאוקראינה יצא לדרך, וגורמי המקצוע במשרד הקליטה גיבשו תוכנית חירום לקליטתם. לפי התוכנית, המשרד ידאג לספק לכל עולה מעטפת קליטה ראשונית ונרחבת להתאקלמות בארץ, והליך מיוחד למיצוי זכויות. עבור העולים שאין להם משפחה בישראל, אנשי המשרד יספקו פתרונות דיור בבתי מלון.
יעקב חגואל, יו"ר הסוכנות היהודית בפועל, אמר אתמול כי משרד החוץ אישר לסוכנות לחזור לעבוד בתוך אוקראינה במטרה לזרז את עליית היהודים. "רק כך נוכל להגביר את קצב העלייה לישראל, ובמקום שיעלו מאות בכל שבוע יגיעו אלפים", אמר חגואל והוסיף כי ישראל צריכה לתת את המענה ליהודי אוקראינה ורוסיה. "יש פה אירוע טרגי בסדר גודל עולמי, אבל אנחנו מסתכלים על הנישה שלנו, של היהודים, ועובדים על מתווים שהמטוסים פשוט יחכו לעולים ולא ההפך". נשיאת הקרן לידידות, יעל אקשטיין, הוסיפה כ המבצע "מסמל את מהות הציונות והערבות ההדדית".
הערכה: רבבות יגיעו בשנה הקרובה
בכל שנה עולים לישראל מרוסיה ואוקראינה כ-6,000 עולים חדשים. המדינה מעניקה להם פתרונות דיור, מאפשרת להם ללמוד באולפן עברית ומסייעת בשילוב בתעסוקה. המציאות המורכבת ברוסיה ובאוקראינה בשבועיים האחרונים הביאה לגידול עצום בביקוש לעלות ארצה, ולישראל יש זמן מוגבל מאוד לעמוד בכך, מאחר שבכל יום מגיעים מאות עולים חדשים ומספר הבקשות להגיע לארץ עולה מדי יום. הקונסוליות הישראליות מלאות ביהודים מאוקראינה שברחו מהמלחמה, וגם כאלה שיצאו מרוסיה בעקבותיה. שליחי הקרן לידידות, הסוכנות היהודית ונתיב מסייעים לכל מי שמבקש וזכאי לעלות, והצפי הוא לעשרות אלפי עולים חדשים תוך שנה: יותר מפי 10 ממה שמדינת ישראל קולטת בדרך כלל ממדינות אלה.
המחסור בדירות בישראל
משרד העלייה והקליטה אמור לשכן את העולים באלפי חדרים ששכר בבתי מלון מבעוד מועד, ולאחרונה יצא גם למכרז נוסף כדי להיערך לאלפי עולים נוספים. נכון לעכשיו, כ-300 עולים חדשים הועברו למלונות לחודש הקרוב וישנם כ-2,000 חדרים זמינים נוספים - מספר שצפוי לגדול בימים הקרובים. הרבה מהעולים החדשים בחרו להתגורר לעת עתה עם בני משפחה בישראל, אך שתי האפשרויות - מלון או אירוח של בני משפחה - לא יכולות להימשך הרבה זמן.
בנוסף, רוב העולים לא הצליחו לצאת מאוקראינה ורוסיה עם סכומים משמעותיים של כסף, לאחר שבמקומות רבים הכספומטים התרוקנו, וברוסיה אסרו למשוך יותר מ-10,000 דולר לאדם. כדי להתמודד עם מחסור המזומנים, השרה תמנו שטה קבעה כי העולים יקבלו מענק נוסף לסל הקליטה: כ-6,000 ש"ח לעולה בודד, כ-11,000 ש"ח לזוג וכ-15,000 ש"ח למשפחה. ועדיין, סכומים אלה רחוקים מלאפשר להם להשכיר דירה, בטח במצב הנוכחי בישראל.
"בשוק יש פחות מ-30 אלף דירות בנויות וזה מעט, זה אמור להספיק לישראלים ולנהירה של העולים החדשים", הסביר רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים. "יש מחסור של כ-150 אלף דירות, והוא רק מצטבר וצפוי לגדול לאור הצמיחה הדמוגרפית". מזרחי ציין כי לא רק המחסור יקשה על העולים למצוא מקום להתגורר בו - אלא גם המחירים המאמירים. "מדינת ישראל תהיה חייבת לסבסד לעולים דירות במחירים נגישים, או למצוא עבורם פתרון אחר כמו שהקימו מתחמי קרוואנים בשנות התשעים עד שיסיימו לבנות מספיק דירות לכולם".
רה"מ בנט מקבל את פניהם של העולים החדשים מאוקראינה
עומס על אולפני העברית ושוק העבודה
לא פחות חשוב ממקום להתגורר בו זאת התעסוקה וההשתלבות בחברה. רוב העולים החדשים מאוקראינה ורוסיה לא יודעים עברית או אנגלית, וכדי להשתלב בשוק העבודה הם יצטרכו קודם ללמוד את השפה. עומס של עשרות אלפי עולים שמגיעים תוך חודשים בודדים עלול לגרום לעיכוב משמעותי בהשתלבותם בארץ.
אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון, עמותה שמקדמת צרכי ישראלים דוברי רוסית מול מקבלי ההחלטות, אמרה כי אסור שהמדינה תחזור על טעויות העבר. "אם לא ניערך במהירות, כל מה שקרה בשנות התשעים עלול לחזור על עצמו. שוב נראה עולים שהגיעו חסרי כל שלא מצליחים ללמוד עברית כי הם צריכים לצאת לפרנס. שוב העולים יגיעו רק לפריפריה ולא יוכלו לשכור דירות במרכז. שוב מהנדסים ורופאות יעבדו בניקיון ואבטחה", הזהירה. "החברה הקולטת שוב לא תכיר את תרבות העולים, ייוולדו סטיגמות עסיסיות חדשות, ונתמודד עם פקידים שלא יספרו את העולים ואתרי ממשלה שלא מתורגמים לשפה שלהם".
לדבריה, הממשלה צריכה לבנות תוכנית תעסוקה לאקדמאים שתכלול לימוד עברית מבלי שיצטרכו להוכיח מחדש את התארים האקדמיים שלהם, ואף לוודא שהעולים שמגיעים לא יידרשו להוכיח יהדות ברבנות ויוכלו להתחתן כמו יתר האזרחים במדינה. "צריך לדאוג לעולים הקשישים שמגיעים ללא פנסיה, לבנות אולפן דיגיטלי ללימוד עברית, להכשיר את צוותי ההוראה והשירות בדבר תרבותם של העולים ולדאוג לסיוע נפשי עבור אלה שמגיעים מאזורי הקרבות", הוסיפה ריף ואמרה שהמדינה צריכה להיערך לתוכנית של עשור. "חשוב גם להכין את החברה הישראלית לקליטה, כי זו רק ההתחלה. כשהמלחמה תיגמר ותשומת הלב הציבורית תעבור הלאה, צריך שעדיין יהיו אנשים שהעבודה שלהם היא לדאוג לעולים האלה".
