אם רוצים להבין מדוע הרמטכ"ל הקים צוות תחקיר חיצוני, הכולל רמטכ"ל וראש אמ"ן לשעבר, צריך להביט באירועים באותו לילה, שבין 6 ל-7 באוקטובר. במובנים רבים, מה שהתרחש בישראל לפני כשלושה חודשים היה חמור יותר ממלחמת יום הכיפורים - הזלזול בחמאס ב-2023 היה גדול בהרבה מהזלזול במצרים ובסורים ב-1973.
בליל 6 באוקטובר מתחילה התרחשות ברצועת עזה. במודיעין נהוג לדבר על "סימנים מעידים" להתקפה, או מלחמה. בתחילת הלילה מתקבל סימן מעיד, כתוצאה מפעילות מבצעית שביצע שב"כ. הוא העלה חשד להתקפה קרקעית לשטח ישראל.
חובה לציין: דברים כאלה נראו בעבר – ולא הייתה כל פשיטה או פיגוע שחצה את גדר הרצועה. ולכן, מצד אחד, מתייחסים לדבר הזה ברצינות (בין היתר, ראש השב"כ מגיע למטה, ומתחיל התייעצויות), ומצד שני - אי אפשר לומר שזה סימן מוחלט לכך שעומדת להיות פשיטה קרקעית, או אפילו רק פיגוע. אל הסימן הזה מצטרפים עוד איתותים. מנגד, עולים גם "סימנים מצננים", כאלה שמורידים את הסיכוי שמדובר בהכנה להתקפה. אני לא יודע מה הם בדיוק, אבל יכול לדמיין. מחד, פעיל חמאס שעוזב את ביתו באמצע הלילה. מאידך – שיחה שמשתמע ממנה שלא עומד לקרות שום דבר.
באותה שעה שהרמטכ"ל, אלוף פיקוד הדרום ומפקד אגף המבצעים שואלים את עצמם מה קורה, ב־8200, בבסיס ובזירה שאחראים לכך, קורים דברים משמעותיים. בצה"ל אומרים לי שככל שהלילה מתקדם, "המוטרדות" עולה, ועולים עוד ועוד סימנים אצל האויב ברצועת עזה. אפשר להעריך כי הועברו סימנים באמצעי תקשורת שמעלים אפשרות למתקפה קרובה על ישראל.
באותה שיחה של הרמטכ"ל לפנות בוקר, האינדיקציות של 8200 מאמצעי תקשורת לא ממש עולות. הסימן המעיד הנוסף לא מדובר ואין בכיר מאמ"ן בשיחה. בפיקוד הדרום לא יודעים על המתרחש באמצעי התקשורת של האויב, למרות שיחות תכופות במהלך הלילה. בכירים בצה"ל למדו על המידע רק ימים אחרי המתקפה - ונדהמו. בכיר לשעבר באמ"ן אמר על כך כי "אם מקבלים סימן כזה, כל אמ"ן אמור להתעורר, זה צריך להוביל לצרחות".
הטור המלא במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות" וב-+ynet
