הם איבדו את יקיריהם, גילו גבורה, חוו את זוועות השבת הקשה, נלחמו בקרבות או פונו מבתיהם: אין ישראלי שטבח 7 באוקטובר או המלחמה לא משפיעים עליו, אך ישנם רבים שחייהם השתנו מהקצה אל הקצה. לרגל יום העברית שיחול בשלישי הבא, יצאו האקדמיה ללשון העברית והמועצה הציונית בישראל במיזם "עברית שמחברת אותנו לתקופה", ובמסגרתו התבקשו 20 גברים, נשים ובני נוער, שהמלחמה טלטלה את חייהם, לבחור מילה שמעניקה קול ומשמעות לתקופה.
מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית דורית לרר אמרה כי "יום העברית הוא הזדמנות להתבונן בשפה שחיה בתוכנו ושאנחנו חיים בתוכה. בימים אלו הרוויים בכאב רבים חשים שאין די במילים להביע אותו. על רקע זה מצאנו לנכון לתת במה לקבוצה של אנשים נפלאים שבכל זאת מצאו מילים עבריות יפהפיות היוצאות מן הלב – מילים שיש בהן גם נחמה".
משפחתיות - מירב לשם גונן
בתה של מירב, רומי גונן, נחטפה פצועה מהמסיבה ברעים. היא בחרה במילה "משפחתיות": "תכלס, זה מה שקרה לנו – החיבור למשפחה הפנימית, למשפחת החטופים ולעם כמשפחה, ולעובדה שבעצם חמאס חטף גם משפחות שלמות וגם בני גילים שונים".
אחדות - רחל אדרי
תושבת אופקים רחל אדרי גילתה תושייה ואומץ לב מול המחבלים ב-7 באוקטובר, ש"זכתה" לכינוי "רחל עוגיות", בחרה במילה "אחדות": "לפני אותה שבת ארורה היינו מפולגים, והאויב קלט את זה והכה בנו. לאחר אותה שבת העם התאחד והתלכד, וזה מה שמסמל אותנו כעם ישראל לאורך כל השנים".
סגן א', מפקד צוות ביחידת רוכב שמיים שלחם עם חייליו במוצב כיסופיםבחר גם הוא ב"אחדות": "מאז אותה שבת, האחדות היא אחד הדברים הכי מורגשים. בכל מקום ישאלו לשלומך ויגידו לך שלום כאילו מכירים שנים. האחדות בעם גדולה וזה נותן הרבה כוח".
רוח - רב-פקד מאלי שושנה
רב-פקד מאלי שושנה נלחמה במחבלים בתחנת המשטרה בשדרות באותה שבת. היא בחרה במילה "רוח": "בזכות רוח הגבורה והלחימה של השוטרים והשוטרות שהיו איתי ונלחמו עד הכדור האחרון, הצלחנו למנוע ממחבלי חמאס לצאת למסע רצח ברחבי שדרות".
אור - הילה שי
הילה שי, אמו של סמ"ר ירון אורי שי ז"ל שנפל ב-7 באוקטובר בכרם שלום, בחרה במילה "אור": "בחרתי במילה אור לזכר בני אהובי ירון אוֹרי שי ז"ל, האור של חיי, ולזכרם של כל החיילים הגיבורים שמסרו נפשם כדי שאנחנו נמשיך לראות כאן את האור של חיינו, את התקווה לימים שקטים וטובים".
אמונה - סיגי כהן
סיגי כהן, אמו של אליה כהן שנחטף מהמסיבה ברעים בשבת הקשה בחרה במילה "אמונה": "האמונה נוטעת בי את הכוח להפוך עולמות כדי לקבל את אליה חזרה הביתה בריא ושלם. אמונה – את הצלתי, את כוחי, את ידיעתי שהטוב בוא יבוא".
באר - תמר בן צבי
חברת קיבוץ בארי תמר בן צבי, דור שני למייסדים וארכיונאית הקיבוץ, בחרה במילה "באר": "הבאר שלי – בארי – עברה טלטלה נוראה בשבת השחורה. פוניתי עם כל חבריי, ואני מחכה לחזור לבאר שלי, שתתמלא שוב במים ותשקוק חיים".
בית - מידן ונונו
תלמיד כיתה י"ב מידן ונונו מהיישוב שלומי שפונה עם משפחתו לירושלים, בחר במילה "בית": "בית הוא ביטחון ושייכות. עכשיו ברור יותר מאי פעם – אין לנו בית אחר חוץ מארץ ישראל. נדמה שכל המדינה הפכה להיות בית אחד".
חיים - ד"ר ליאור פוקס
ד"ר ליאור פוקס, רופא במחלקת טיפול נמרץ בבית החולים סורוקה בבאר שבע, עבד ארבע יממות רצופות מיום פתיחת המלחמה. הוא בחר במילה "חיים": "החיים הם ערך עליון. נלחמנו על חיים של צעירים מהמסיבה, של חיילים, של שוטרים, של אזרחים. כשיש חיים – אפשר להשתקם, לאהוב ולבנות".
ישראליות - אל"ם (במיל') סעיד עבד אלחק
אל"ם סעיד עבד אלחק הינו שותף להקמת בית הלוחם הדרוזי. הוא בחר במילה "ישראליות": "המושגים ישראלי ודרוזי מגדירים אותי. בימים אלה רואים בכפרים הדרוזים חיילים שמשרתים בסביבה ואומצו על ידי התושבים. זו הישראליות במיטבה".
ריחוק - אורי חפץ
אורי חפץ בת ה-15 מקיבוץ נירים שבעוטף, נמצאת בפנימייה בגבעת חביבה. היא בחרה במילה "ריחוק": "אני מרגישה ריחוק – מהקהילה ומהבית שלי, מהחברים שלי ומהזהות שלי. המקום שגדלתי בו מרוחק ממני, ואני מרגישה שאני לא יכולה לנשום כרגיל".
רפת - יוסי מלול
יוסי מלול בן ה-76 מקיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל, מתנדב בקיבוצי העוטף שנקלעו למצוקה קשה בעקבות המלחמה. הוא בחר במילה "רפת": "70% מהרפתות בישראל נמצאות ביישובים הצמודים לגבולות. כאשר היישובים מתפנים הרפתנים נשארים, ממשיכים בעבודה. חלב מיוצר בכל מצבי החירום בישראל, גם כאשר אנחנו מוחרמים בעולם".
תושייה - רב"ט רון בן עזרא
לוחמת מיחידת החילוץ רב"ט רון בן עזרא, שמפקדה נפל בזיקים ביום הטבח, בחרה במילה "תושייה": "ב-7 באוקטובר חדרו מחבלים לבסיס זיקים. כתף אל כתף – לוחמים ולוחמות מסגל המפקדים – נלחמנו להדוף את המחבלים ולהגן על הטירונים שתחת פיקודנו. באותו קרב נפלו שבעה לוחמים ולוחמות. בזכות תושיית המפקדים והטירונים בסיס זיקים לא נפל".
מנכ"ל המועצה הציונית בישראל, עו"ד עוז חיים אמר כי "למילים יש כוח. דווקא בימים שבהם המציאות קשה לתיאור, המילים מקבלות משמעות אחרת. השפה העברית מחברת בינינו, והיא אחד מן הביטויים של ההגשמה הציונית ועוצמתנו כעם. אין בי ספק כי המילים שנבחרו יעוררו בכולנו השראה ותקווה לימים טובים יותר שעוד יבואו".