מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן הודיע אמש (שישי) לשר הביטחון יואב גלנט כי ארצות הברית החליטה באופן סופי שלא להטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה. "הגדוד תיקן את התנהגותו ובצה"ל התייחסו ברצינות לדאגות של ארה"ב", אמר בלינקן לגלנט.
גלנט נפגש עם לוחמי נצח יהודה בגבול עזה, 22.04.24
(צילום: אלעד מלכה)
באפריל דווח לראשונה כי בלינקן צפוי להודיע על סנקציות נגד הגדוד, על רקע הפרת זכויות אדם של פלסטינים בגדה המערבית. אם אכן היו מוטלות הסנקציות, בין היתר היה נאסר להעביר לגדוד סיוע צבאי אמריקני והיה נמנע מחייליו וקציניו לקחת חלק באימונים עם צבא ארה"ב. מדובר היה בתקדים היסטורי, שכן הממשל האמריקני מעולם לא הטיל סנקציות על יחידה צבאית מישראל. מאז, ישראל הפעילה לחץ כבד על האמריקנים שלא להטיל את הסנקציות.
שמו של גדוד נצח יהודה, שבעבר היה ידוע כ"נח"ל החרדי" ומיועד גם היום בעיקר לגיוס חרדים לצה"ל, נקשר למספר אירועי אלימות במהלך פעילותו בגדה. בין היתר נחקרו חיילים לאחר מותו של קשיש פלסטיני שעוכב בשעת לילה מאוחרת.
במחלקת המדינה האמריקנית דאגו באפריל להדליף את המסר כי בלינקן צפוי להודיע על כך שהדולרים האמריקניים עומדים לעצור בפתח בסיסי הגדוד, מכיוון ש"חיילים בגדוד מתנכלים ומבצעים באופן שיטתי הפרת זכויות אדם של פלסטינים בגדה המערבית", ובכך עוברים על "חוק לייהי" האמריקני, שלפיו צבא ארה"ב לא יכול להעביר סיוע כלשהו לצבא זר אם חייליו מפירים זכויות אדם. אבל לחוק יש גם החרגה, הנוגעת למדינה שמבצעת צעדים "כדי להעמיד לדין את האחראים ביחידה".
2 צפייה בגלריה
בלינקן וגלנט. שר הביטחון פעל מאחורי הקלעים כדי שלא יוטלו הסנקציות
(צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
כשבלינקן נשאל על כך באפריל, הוא אמר כי ההחלטה בעניין כבר התקבלה ותצא לפועל בימים הקרובים. "אנחנו עובדים תחת חוק לייהי. זהו חוק חשוב מאוד, והוא אחד שאנחנו מיישמים בכל המובנים. כשאנחנו עושים את החקירות האלה, זה משהו שלוקח זמן, שצריך לעשות בזהירות רבה, גם באיסוף העובדות וגם בניתוחן - וזה בדיוק מה שעשינו. אני חושב שזה הוגן לומר שתראו תוצאות בקרוב מאוד", אמר בלינקן.
בסביבתו הסבירו שמדובר בהחלטה שנמצאת על השולחן כבר זמן מה, עוד לפני המלחמה ברצועת עזה, וכי האמירות של גורמים קיצונים בממשלה כמו השרים איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' תרמו לזירוזה. עם זאת, לבסוף הוחלט כאמור לא להטיל סנקציות על הגדוד. גורם אמריקני אמר בסוף אפריל כי ארה"ב שקלה להטיל סנקציות נגד חמש יחידות בצה"ל בגין הפרת זכויות אדם בגדה המערבית. לדבריו, נגד ארבע מהן הוחלט שלא להטיל סנקציות ולגבי החמישית - גדוד נצח יהודה - טרם התקבלה הכרעה. הטענות נגד הגדודים השונים נוגעות למקרים שאירעו לפני תחילת המלחמה בחמאס.
"ארבע יחידות נקטו צעדים מיידיים נגד המעורבים, וזה מה שאנחנו מצפים. לגבי היחידה הנותרת אנחנו ממשיכים להיות במשא ומתן עם ממשלת ישראל. היא הגישה מידע נוסף לגבי זה ואנחנו ממשיכים בדיאלוג ונקבל את ההחלטה בתום התהליך", הוסיף הגורם האמריקני. הוא הבהיר שמידע חדש שהתקבל מישראל לגבי נצח יהודה למעשה מוכיח שננקטו צעדים נגד המעורבים במקרים של הפרות בוטות של זכויות אדם בגדה המערבית, אך הנושא ממשיך להיבחן.
ריאיון עם מנכ"ל עמותת נצח יהודה, 30.04.24
(שמוליק דודפור)
לאחר ההודעה באפריל, בישראל כבר היו בטוחים שהגרזן הונף באוויר וכי הפור נפל וארה"ב עומדת בכל רגע להודיע על הטלת סנקציות נגד גדוד נצח יהודה, אלא שהתגייסות ישראלית חסרת תקדים הצליחה לבלום את המהלך - ולבסוף גם לבטל אותו.
מי שגרם מאחורי הקלעים לתפנית הוא שר הביטחון גלנט, ששוחח כבר באפריל עם מזכיר המדינה בלינקן ועם היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב ג'ייק סאליבן. בעקבות השיחות האלה, גלנט הנחה את צה"ל לשתף פעולה באופן מלא עם האמריקנים, ולהעביר למחלקת המדינה בדחיפות מידע על הצעדים שננקטו נגד הפרות של זכויות אדם. השיחה עם סאליבן הביאה את הנושא לידיעתו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן.
גורם מרכזי נוסף שהיה מעורב במאמצים להביא לביטול הסנקציות היה נשיא המדינה יצחק הרצוג, שקיים במוצאי הפסח שיחה חשובה מאוד עם סגנית הנשיא קמלה האריס, שבה הדגיש את התנגדותו החד-משמעית לאפשרות של הטלת סנקציות נגד גדוד נצח יהודה. הרצוג ציין בפני האריס כי על הנושא להיפתר בשיח מסודר בין המדינות, כפי שנעשה בנושאים רבים בעבר.
