בעת כתיבת שורות אלה קשה לדעת מה נסיבות הפיצוץ שהתרחש אמש (שלישי) בבית החולים ברצועת עזה, שבגללו נהרגו ככל הנראה מאות פלסטינים. בין אם מדובר בתוצאות תקיפה של צה"ל או שיגור טיל כושל, הפלסטינים ועימם רוב העולם הערבי והמערבי יטילו על ישראל את האחריות לאירוע. התוצאות הקשות יטילו צל כבד על הביקור של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן היום, שנועד להביע תמיכה בלתי מסויגת בישראל ועלול להפוך לאירוע אחר לגמרי.
לביידן היו תוכניות נוספות מעבר לשהייה של כמה שעות בישראל. הוא היה אמור להמשיך מכאן לירדן, לפסגה מרובעת עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, עבדאללה מלך ירדן ויו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, אלא שירדן ביטלה את הפסגה בעקבות הפיצוץ בבית החולים.
לפני האירוע הקשה בבית החולים בעזה, הנשיא האמריקני ביקש ככל הנראה לדון בפסגה גם באופציית "היום שאחרי חמאס" בעזה. אם להאמין להצהרות של ממשלת ישראל, הרי הארגון כבר לא יחזור למשול ברצועה, ומכאן שיש צורך ביצירת חלופה. אפשרות אחת היא כיבוש ישראלי ממושך, אלא שהוא יחייב למשול ביותר משני מיליון פלסטינים ולדאוג לכל צורכיהם האזרחיים - חשמל, מים, ביוב וכו'. ספק אם אפילו ממשלת הימין על מלא מעוניינת בהרפתקה שכזו, שמשמעותה לא רק הוצאות כלכליות אדירות, אלא גם נוכחות של צה"ל בכל סמטה של רצועת עזה לאורך שנים. אפשרות אחרת היא יציאה מהירה של צה"ל מהרצועה, אך אז סביר שחמאס יחזור לשלוט, או אפילו פלג קיצוני ומסוכן לא פחות.
1 צפייה בגלריה
לקראת היום שאחרי. א-סיסי, ביידן, אבו מאזן והמלך עבדאללה - הפסגה המרובעת בוטלה
(צילום: AFP)
חלופה שלישית, שאולי לשמה תכנן ביידן את הפסגה בירדן, היא בחינת האפשרות של חזרת הרשות הפלסטינית לרצועת עזה כגוף שלטוני. לעת עתה זו נראית האופציה הגרועה פחות, אך לאו דווקא ריאלית. חמאס כבר ביצע הפיכה בעזה – ביוני 2007 – אז סילק ממנה בכוח את הרשות ואת פתח. אין שום ערבות שהתרחיש הזה לא יחזור על עצמו, אולי רק תקווה שאבו מאזן למד את הלקח ויידע הפעם לממש את המדיניות שנקט בשנים 2020-2007 בגדה, כלומר - מלחמה של ממש בחמאס ובפעיליו בטקטיקות שיישמה הרשות לאחר גלי הפיגועים הגדולים של שנות ה-90.
ההימור פה גדול. ספק את הרשות הפלסטינית מסוגלת מבחינה ביטחונית לקבל עליה את האחריות לשטח כה מורכב, וגם אם כן, המהלך ייקח זמן. עם סיוע הדוק של מצרים, ירדן, ארה"ב וישראל, זו יכולה להיות כאמור החלופה הפחות גרועה. אלא שכאמור, ספק אם ומתי הדיונים הללו יהיו רלבנטיים ביום שאחרי הפיצוץ בבית החולים.
בדרום, גם 11 יום אחרי טבח 7 באוקטובר, צה"ל לא פותח במתקפה קרקעית. הקולות שיוצאים מהצבא מעידים על כך שהדרג המדיני הוא זה שמעכב את הפעולה, ברקע קולות שחזרו לדקלם את הסיסמה "תנו לצה"ל לנצח". הצבא הוא זה שרוצה להוכיח שבעל הבית השתגע, בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו נלהב הרבה פחות מהאפשרות של כוחות חי"ר בתוך הרצועה, שמשמעותה עוד חיילים הרוגים.
אבי יששכרוףצילום: טל שחרבמקביל נמשכות התקיפות של חיל האוויר ותותחנים על מטרות שונות ברצועה. אתמול נרשם ההישג הישראלי הכי משמעותי עד כה – הכול יחסי כמובן - בחיסול של מפקד החטיבה המרכזית של הזרוע הצבאית של חמאס, איימן נופל, אחד מחמשת הבכירים ביותר בה. אפשר לומר בסבירות גבוהה שנופל, שנמלט בזמנו מהכלא המצרי, לא יהיה הבכיר האחרון בחמאס שישלם בראשו. כל אחד מבכירי הארגון, בדרג המדיני והצבאי, בעזה ובחו"ל – כולם נחשבים ליעד.
ובסופו של דבר, עיני כל נשואות צפונה. ההתגוששות מול חיזבאללה נמשכת וחמישה פעילים של הארגון נהרגו מאש צה"ל תוך פחות מיממה. שר החוץ האיראני איים ערב קודם שאם התוקפנות הישראלית תימשך תגיע מהר מאוד תגובה מחזית אחרת. או במילים אחרות, מלחמה גם מצפון.
פורסם לראשונה: 22:42, 17.10.23
