שר הביטחון יואב גלנט הציע לראש הממשלה נתניהו לעצור את תהליך האישור בקריאה שנייה ושלישית של החוק שהופך את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. השניים ניהלו בשבועיים האחרונים שיחות שהוגדרו "קשות". נכון לאתמול (רביעי), נתניהו השיב בשלילה: החוק יקודם ויאושר. גלנט הציג לו נתונים מדאיגים של השפעת החקיקה על הנכונות של קצינים וחיילים להתנדב לשירות מילואים. אף על פי שהסיכויים קטנים, ההצעה שלו לעצור את אישור החוק עדיין עומדת על סדר היום.
גלנט לא מתכוון להצביע נגד החוק או להימנע כאשר יעלה להצבעה סופית, בשבוע הבא. הוא עתיד לאכזב את הגורמים במחאה שבנו על הצבעה לעומתית שלו. בשיחות שקיים עם נתניהו ועם שרי ליכוד אחרים הוא הדגיש שהוא תומך בחוקי לוין-רוטמן. הוא אמר להם שהוא רואה בחומרה את העידוד שנותנים למחאה קצינים בכירים בדימוס, כולל רמטכ"לים ואלופים לשעבר. הוא משוכנע גם שבתנועת המחאה מגזימים מאוד בהשלכות של שינוי ההרכב על המשטר הדמוקרטי.
עם זאת, לנוכח המצב הביטחוני הרגיש, הוא משוכנע שצריך לדחות את אישור כל החוקים למושב הקיץ של הכנסת. במהלך הפגרה הקואליציה צריכה לנסות להגיע להסכמות, או עם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות או עם האופוזיציה בכנסת, או עם נציגים מתנועת המחאה. גם אם לא יושגו הסכמות, הממשלה תוכל לשכנע את הציבור שעשתה כל שביכולתה כדי לשכנע את המתנגדים. חקיקה חד-צדדית תגבה מחירים כבדים בצה"ל, ביחסים עם ארה"ב ובהרתעת גורמי אויב. אלה תהליכים מסוכנים.
במונחים פוליטיים, המהלך של גלנט נועד ליצור בידול בינו לבין נתניהו ובינו לבין שרי הממשלה מבלי להקים נגדו את רוב בוחרי הליכוד. גלנט מציב את עצמו בעמדה המסורתית של שרי הביטחון, כנציג צה"ל ומערכת הביטחון ליד שולחן הממשלה וכמי שקשוב יותר מאחרים למסרים מוושינגטון ומבירות אחרות. הוא מבקש למלא את תפקיד המבוגר האחראי במידה שבממשלה בהרכבה הנוכחי יש מרחב תמרון לבגרות ולאחריות. הוא לא הציג לנתניהו אולטימטום ולא איים עליו בהתפטרות, אבל הוא מרשה לעצמו לדבר בשם סדר עדיפויות פוליטי ולאומי שונה משל עמיתיו לממשלה ולקואליציה. המדינה, צה"ל, ארגוני הביטחון קודמים אצלו למהפכה המשפטית.
הטור המלא של נחום ברנע מחר במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות"