אנחנו עדיין חיים תחת איומים, מחויבים להימצא סמוך לאיזורים מוגנים ואין אופק לחזור לשגרה בטוחה ולשגרת לימודים. בצפון, תלמידי נדרשים להתייצב במוסדות החינוך כשעננת הסכנה של טילי חיזבאללה מאיימת עליהם. ובתוך כל טירוף המערכות הזה, מצופה מהמורים ללמד את הילדים על פי תכנית לימודים נורמטיבית ושגרתית. האם זה ייתכן? התשובה היא חד-משמעית: לא.
1 צפייה בגלריה
בית ספר יסודי חדש זמני שנבנה ליד קיבוץ לוחמי הגטאות
בית ספר יסודי חדש זמני שנבנה ליד קיבוץ לוחמי הגטאות
בית ספר יסודי חדש זמני שנבנה ליד קיבוץ לוחמי הגטאות
(צילום: נחום סגל )
ילדי הגנים ובתי הספר היסודיים אינם מנותקים מהמתחולל סביבם. הם סובלים מחרדות, לחוצים ובאמתחתם שאלות רבות וצורך חיוני בתקווה. המינימום הנדרש מהמחנכים הוא להרגיע, לתת מקום לקשב וריכוז, ללימוד ולרכישת ידע והשכלה. אשר על כן, יש להכשיר את כלל המורים בסדנאות ללימוד עקרונות ה"מיינדפולנס" - לפתוח את יום הלימודים במדיטציה מרגיעה ודמיון מודרך, ולסיים אותו בדרך דומה. לשלב בתכנית הלימודים "קריאה וחשיבה ביקורתית" של לתכנים בווטסאפ וברשתות השונות, ולבוגרים יותר - באמצעי התקשורת. זו העת להקנות לילדינו את הכלים לחשיבה עצמאית ולצריכה ביקורתית של הנאמר ונכתב סביבם, הן בנושאים פוליטיים והן בנושאים חברתיים - כולל שיימינג וחרמות.
יש לאפשר למנהלים אוטונומיה בבניית תכנית לימודים המתאימה יותר לבית ספרם - שהרי מצוקות וצרכי ילדי הדרום אינם דומים לאלו של הצפון, וכך גם לגבי מרכז הארץ
עקב המחסור החמור במורים, ניתן לחבר מקצועות אינטרדסציפלינריים - מה גם שאלו משקפים טוב יותר את המציאות שבה אנו חיים, שהרי אין דבר מנותק ממשנהו. כדי לתת מענה מירבי ומיטבי מבלי לוותר על האיכות, יש לגייס מורים פנסיונריים מבלי להגביל את היקף העסקתם בתקופה זו, עד שיימצא היצע גדול יותר מהביקוש. כמו כן, יש לאפשר למנהלים אוטונומיה בבניית תכנית לימודים המתאימה יותר לבית ספרם - שהרי מצוקות וצרכי ילדי הדרום אינם דומים לאלו של הצפון, וכך גם לגבי מרכז הארץ.
עבודת המטה והשלטון המרכזי אל מול השלטון המקומי ובתי הספר צריכה לאפשר אוטונומיה לאנשי השטח ושחרור מהצורך להתנהל מול מטה מפקח מגביל ולעיתים אף לא רלוונטי. במקביל, יש להסדיר את מערכת היחסים עם ההורים - שחלקם הגדול טשטש את הגבול בין מעורבות להתערבות - ולאפשר למורים ולמחנכים לעשות את עבודתם ברגישות ובמקצועיות הראויה והנדרשת.
במילים אחרות, יש לסמוך על הכוחות בשטח - למרות שרבים בינינו איבדו את האמון בממסד.אל לנו להתבלבל: השלטון המקומי וצוותי החינוך היו והינם הראשונים להכיר בצרכי אוכלוסייתם ולתת ככל יכולתם את המענים הרלוונטיים.
מורי ישראל הם האמונים על השכלתם וחוסנם הנפשי והרגשי של תלמידי ישראל, שבבוא היום, בבגרותם, יתרמו לכלכלת המדינה ולתרבותה, ואף יופקדו על הגנת המולדת.
רונית תירוש כיהנה כמנכ"לית משרד החינוך וכחברת כנסת