באוגוסט 2019 אסרה מדינת ישראל על שתי חברות הקונגרס האמריקני רשידה טליב ואילהאן עומאר לבקר בארץ. שר הפנים דאז אריה דרעי נימק זאת בכך ש"מדובר במי שמנצלות את הבמה לתמיכה בארגונים הקוראים לחרם על ישראל". שורה ארוכה של פוליטיקאים מגוש הימין גיבו בשקיקה את ההחלטה והתחרו זה בזה מי ישתלח יותר בשתי חברות הקונגרס.
זו הייתה החלטה תקדימית, וגם ספק-לגיטימית. דמוקרטיה לא אמורה לנהוג כך בנבחרותיה של דמוקרטיה-אחות, גם אם דעותיהן לצנינים בעיניה. אך לא יכולתי שלא להיזכר באותם פוליטיקאים כאשר גוף אזרחי (לא מדינה ריבונית) פרסם לאחרונה הודעה המתנערת מדעותיו הגזעניות של ח"כ בצלאל סמוטריץ' וקובע כי אין לו מה לחפש באי הבריטי. "תחזור למטוס, בצלאל. אתה לא רצוי כאן!".
ההודעה של הג'ואיש בורד אוף דפיוטיז (ועד הנציגים) הייתה תקדימית וחריגה. אמנם מדובר בגוף אזרחי-וולונטרי, ולהודעתו אין שום נפקות מעשית, בטח לא מחייבת, אבל דומה כי יש לנו ציפייה מהבריטים לדבר באנדרסטייטמנט צונן גם כשהם רוצים לצעוק. הפעם הם איפסנו את הטון הבריטי השנון-מתון והעדיפו כיסוי תקשורתי רחב שרק אמירה בוטה מסוגלת לייצר. פשוט הגיעו מים עד נפש.
הם מתבוננים בסמוטריץ', שותפו של איתמר בן-גביר, ומתחלחלים. סמל ה"עליונות-היהודית" לא עושה עליהם שום רושם. הם לא סובלים מבורות, אלא להיפך - מבקיאות יתר
מדובר על הגוף היציג הבכיר והוותיק ביהדות בריטניה. הוא נוסד ב-1760 (עוד לפני ארה"ב), והוא מונה 320 נציגים הנבחרים באופן דמוקרטי, ומייצגים הלכה למעשה את כל זרמיה, ארגוניה, מוסדותיה, קהילותיה ובתי הכנסת של יהדות בריטניה. זה המיינסטרים של המיינסטרים.
הגוף הזה נלחם עד חורמה נגד הגזענות והאנטישמיות של מנהיג הלייבור ג'יימס קורבין בלי לעשות חשבון. בימים אלה ממש הגוף הזה מרים מחאה חריפה נגד דו"ח אמנסטי על ישראל (הם האשימו אותו, בצדק, באנטישמיות וסטנדרט כפול). אלא שזהו גוף רציני מספיק כדי לא לעבור לסדר היום על גזענות באשר היא, לרבות כשהיא בתוך המשפחה ממש, בישראל.
עם שסבל מגזענות יותר מכל מיעוט אחר בהיסטוריה לא יכול לעמוד מנגד. הם מתבוננים בסמוטריץ', שותפו של איתמר בן-גביר, ומתחלחלים. סמל ה"עליונות-היהודית" לא עושה עליהם שום רושם גם אם הוא מצודד, רהוט, נקי במראהו ואף היה "שר תחבורה מאוד יעיל". הם לא סובלים מבורות, אלא להיפך - מבקיאות יתר.
נבחר ציבור ישראלי שדוגל בהפרדה בין יולדות ערביות ליהודיות בבתי חולים, שמקונן ש"בן גוריון לא גמר את העבודה", שמזלזל בזוועת טבח קאסם, שמוביל למציאות של אפרטהייד הלכה למעשה ופוטר זאת כ"פגימה מסוימת במובהקות הדמוקרטית" – מבייש אותם לא רק מפני שהוא ישראלי, אלא גם משום שהוא יהודי.
הזעקה שהשמיעו הייתה קולקטיבית. רוב מנהיגי יהדות בריטניה - לרבות הרב הראשי - סירבו להיפגש עם סמוטריץ'. הוא הצליח לסחוט פגישה עם מישהו מחב"ד, עם כמה שליחי בני עקיבא (ישראלים) ועם נציג אחד של "המזרחי", אבל מקריאת ההודעות המתנצלות שהוציאו שני הארגונים האלה בתום הפגישה מובן עד כמה התיעוב מדעותיו הוא עמוק ואותנטי גם בקרב האורתודוקסיה הבריטית.
"אנחנו רוצים להבהיר שאין לפרש את הפגישה כהסכמה לדעותיו של סמוטריץ'", כתבה בהודעתה תנועת המזרחי, בעוד הנוער שלה, תנועת בני עקיבא, כמעט התנצלה על העובדה ששני שליחים שלה נפגשו איתו. היא הודיעה שאותם שליחים עשו זאת "כאנשים פרטיים ולא כנציגי בני עקיבא", והוסיפה שאנשי בני עקיבא היו ועודם "מחויבים לערכים של אהבת ישראל, קבלת השונה והאחר, וכי הם דוחים בשאט נפש את כל צורות הגזענות, ההומופוביה ושנאת אדם שנברא בצלם".
לא קל להחליט לשבור את הכלים, ובדיוק בשל כך יש להצדיע לבורד אוף דפיוטיז על שבחר לא להחריש. הם הציבו מראה מול מה שכבר כמעט התרגלנו אליו, גזענות שזוכה לאזרוח פוליטי, להכשר, והוכיחו שלפעמים לא מציון תצא תורה, אלא דווקא מלונדון.
- ד"ר יזהר הס הוא סגן יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com