גברים ונשים. צעירים ומבוגרים. חילוניים ודתיים. התור הארוך בחנות הנשק הוותיקה "להב" שבחולון מספר את הסיפור כולו. המונים מגיעים לשם כדי להוציא רישיון לאקדח, לבצע רענון במטווח שבמקום או לקחת ציוד צבאי וטקטי לכוחות המילואים בדרום ובצפון, ציוד שמסופק ללוחמים על ידי מתנדבים. צפו בכתבה על הבהלה לנשק.
הבהלה לאקדחים: גברים, נשים ואפילו קשישים מציפים את חנויות ה
(צילום ירון שרון)
"יש פה שעות שאין מקום לעמוד מרוב אנשים", מספר אביב, סמנכ"ל "להב", על תמונת המצב משבת בצהריים, כשהחלו להתבהר ממדי מתקפת הפתח הרצחנית של מחבלי חמאס. "החלטנו לפתוח את החנות כשהקפיצו את המילואימניקים הראשונים, בהתחלה רק כדי לשחרר להם נשקים שהיו כאן אצלנו בהפקדה. לאט לאט התחילו לזרום לכאן מילואימניקים ששמעו שהחנות פתוחה והתחילו לרכוש מכל הבא ליד: נשקים, קסדות, אפודים, מדים, כוונות לנשקים. אמצעי הגנה עצמית זה משהו שכנראה בישראל עדיין כולנו צריכים".
ולא רק צעירים מגיעים. משה שגיא מתל אביב, בן 80 פלוס פלוס פלוס כדבריו, הגיע כדי לעשות רענון על האקדח שנמצא ברשותו כי "אני יכול לבצע רענון רק עד סוף החודש, ומי יודע מה יהיה מחר ומחרתיים". משה נלחם בכל מלחמות ישראל, גם ביום כיפור. "אני לא חושב שהגענו למצב שצריך בתל אביב נשק, ואני מקווה שגם לא נגיע", הוא אומר - אבל מבהיר שחשוב להיות מוכנים.
גיא גיאור, בעבר ב"הישרדות", מתנדב בימים אלה למילואים. הוא החליט לעבור בחנות אחרי הלוויה של חבר טוב שלו, ו"על הדרך" לאסוף ציוד טקטי מיוחד לצוותי מילואים. "לא חסר להם ציוד", הוא מדגיש, "אלו רק שפצורים קטנים כדי לשפר את הציוד הצבאי. לצערי העם שלנו קיבל את הקללה שהוא יפה במלחמות".
חברת להב, שהוקמה ב-1949, נמצאת בבעלות משותפת של משפחת בן יהודה ושל מפקד אוגדת עזה לשעבר, תא"ל במיל' משה (צ'יקו) תמיר, שנמצא בימים אלו במשימה חשובה בפיקוד הדרום - תכנון המתקפה הקרקעית. למרות שרוב צוות הדרכת הירי המיומן נמצא בתפקידי מפתח בצה"ל, במטווח ובחנות הנשק עובדים כמו חמ"ל צבאי של ממש.
ואיך זה עובד? "מגיע אדם עם מסמך מהמדינה שאומר שהאדם הזה זכאי לנשק. רק בן אדם כזה ייכנס לאימון, יעבור הדרכה מסודרת על בטיחות ועל נהלי פתיחה באש ועל מה מותר ומה אסור. זאת הדרכה של כמה שעות", מסביר מנהל התפעול אביב, ומוסיף: "רק אחרי שהוא מגיע ויורה ובודקים שהוא לא מהווה סכנה לסביבה המדריך חותם לו. הכול לפי הספר. אין לנו שום אינטרס שאנשים לא בטיחותיים ייצאו לרחוב עם נשק - זה לרעת כולנו".
יוסף (23) מבת ים הוא אחד מאלו שהוציאו השבוע רישיון לנשק אישי. "הוקפצתי למילואים בצפון, אבל רציתי בנוסף נשק אישי", הוא מספר. "המשפחה מעודדת. היא רוצה הרגשת ביטחון בבית".
אביב צרפתי ושליו סימן טוב מחולון שירתו כלוחמי מג"ב וכיום הם בשיטור העירוני: "הגענו לכאן כדי להתמקצע יותר בנשק שלנו וכדי לדעת שאם חלילה יקרה משהו נדע להגיב בצורה טובה", מסביר צרפתי. שליו מפרטת: "התמקצענו היום לירי מכסות, ירינו מימין ומשמאל ותרגלנו איך להגיב בכל סיטואציה כמו במצב של גמר תחמושת ובמצב שיש תקלות בנשק".
"כל מי שיש לו את האפשרות להוציא רישיון לנשק זה מבורך", סבורה שליו. "אני חושבת שזה מרגיע את התושבים שאתה יודע שאתה מוגן. המשפחה שלי מאושרת שיש להם לפחות מישהי אחת עם נשק בבית. זה משרה ביטחון".
אך המורכבות עדיין קיימת. לפי נתוני האגודה לזכויות האזרח, בין השנים 2019 ל-2021 נרצחו 32 נשים בנשק חם - קרוב לשליש מהן (9) באמצעות נשק שהוחזק ברישיון. בנוסף, יש חשש מתקריות ותאונות נשק, במקרה שאנשים יסתובבו עם נשקים ברחובות, "בסוף מי שמקבל את הרישיון לנשק זה בן אדם שבדקו אותו", מנסה להרגיע צרפתי.
