הרינגטון של תת-אלוף בדימוס אביגדור קהלני הוא השיר "כלניות" של שושנה דמארי. הסלולרי שלו מכוון למצב רטט ובני משפחתו, שעושים משמרות ליד מיטתו, מתעלמים ממאות ההודעות שכבר הוקלטו בו. אבל אמש, במפתיע, הוא ענה לשיחה. "כאבי תופת", אמר, "כאבי מוות בגב. כמו בפציעה ההיא, אולי אפילו יותר. אני כבר לא זוכר".
בסרטון שהעלית אתמול מבית החולים אמרת: "אני חי, אני פה, אני לא הולך לשום מקום ואני אנצח".
"כן", הוא נאנח.
אביגדור קהלני ממיטת האשפוז: "אני חי ולא מתכוון ללכת לשום מקום"
(צילום: דוברות בית החולים איכילוב)
בסרטון שפורסם אמר בין היתר קהלני ממיטתו בבית החולים: "אז כפי שאתם רואים אני חי, אני פה, לא מתכוון ללכת לשום מקום. אני מרגיש בסדר, מלא מלא מלא מלא כאבים, משהו שאני נאבק איתו כרגע. אני רוצה להודות לכל אלה שהתעניינו בשלומי. אני מרגיש בסדר, המשפחה שלי עוטפת אותי, החברים הקרובים רוצים להגיע, אבל אנחנו חוסמים אותם עם טנקים בשערי בית החולים. הטיפול בי הוא ממש טיפול יפה ביותר, אני אנצח".
תכננת לומר את המשפט הזה, או שהוא צץ בראשך באופן ספונטני?
"ספונטני", קולו נשמע עמום, "אני אף פעם לא מתכנן מראש. אצלי הכול בשלוף".
בדיקות הדם שבוצעו לקהלני לאחר האשפוז הצביעו על חיידק טורף (סטרפטוקוקוס בי), והוא אושפז בחדר סטרילי במחלקה לטיפול נמרץ. "הרופאים הסבירו לי שהם מנסים לזהות את המקור המדויק של החיידק כדי לכוון אליו את האנטיביוטיקה. הייתה סברה שהחיידק בא מהלב, אחר כך חשדו בכיס המרה", מספר בנו דרור. "התחילו לתת לו מורפיום נגד כאבים, אבל הוא טישטש אותו. אבא סובל, קשה מאוד לראות את זה, המשככים מאוד חזקים והרופאים עושים הכל כדי שיכאב לו כמה שפחות".
מטיפול נמרץ הועבר קהלני למחלקה פנימית ה', ואתמול הועבר למערך הנוירוכירורגי שבקומה החמישית. "אמא, אחי ואחותי, כולנו היינו איתו ולא התעסקנו בענייני התקשורת, עד שחברים התחילו לשלוח לי לינקים", מספר דרור, "באתר רוטר נכתב שקהלני, גיבור ישראל, בסכנת חיים. מהחדר הסטרילי של אבא ניסיתי לצלצל לעורכים, אין לי בעיה שיכתבו שקהלני מאושפז, אבל שזו תהיה ידיעת אמת. חייו לא היו בסכנה. זה לא עזר. אתרים נוספים המשיכו לצטט את הידיעה ותוך שעה הגיעו אלינו גדודים. קרובי משפחה וחברים ומכרים. הם צבאו על הדלת ושיגעו אותנו בצלצולים ולא ידענו איך לעצור את הזרם".
הכתבה המלאה הבוקר ב"ידיעות אחרונות".
