2 צפייה בגלריה
מתעלמים מהם - גם אם הם זועקים לעזרה. דרי רחוב באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב
(צילום: דנה קופל)
אלפי דרי רחוב חיים ברחבי הארץ וכבר שנים שהמספרים לא יורדים, להפך. דוח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציג בפעם הראשונה את הפערים הבלתי נתפסים בין האנשים למענים. "הטיפול בדרי הרחוב מתבצע במספר מאמצים שונים, הן דרך משרדי הממשלה והן דרך הרשויות המקומיות, אך בדומה לתופעות אחרות גם כאן חסרה ראיה הוליסטית של כלל המשאבים למניעה ולשיקום דרי הרחוב", מסבירה חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן שהזמינה את הדוח.
הם רגילים להרגיש כבר כמו מטרד חברתי, נפשות שכמעט לאף אחד אין אומץ להסתכל להם בעיניים, שמתעלמים מהם גם אם הם זועקים בקולי קולות לעזרה. שקופים. רבים מהם מתמודדים עם מחלות נפש, עם התמכרות לסמים ומחלות כרוניות וזקוקים לסיוע. אבל המענים דלים ורחוקים מלהספיק, והם מוצאים עצמם תקועים בתוך מעגל שהוא לא פחות מגיהינום. מיום ליום, הם מאבדים את האמון במערכת ובחברה שלנו שנוטה לשכוח, שאף אחד לא בוחר במציאות הזו.
נתוני המחקר מצביעים על פער משמעותי בין נתוני הרווחה לנתוני הרשויות המקומיות בנוגע לדרי רחוב. לפי נתוני משרד הרווחה, בשנת 2019 היו בסך הכל כ-2,000 מטופלים שונים במהלך השנה עם תיק פעיל של נזקקות ראשית או משנית של דרות רחוב, ובינואר-נובמבר 2020 היו בסך הכל כ-2,250 מטופלים. מתוך המטופלים בינואר-נובמבר 2020, כ־86% מהם הם גברים (1,946) וכ-67% הם בני 55-26, כלומר בגילי העבודה העיקריים בקירוב. להערכת משרד הרווחה, בשנת 2020 מצאו את מותם 37 דרי רחוב.
לעומת זאת, לפי איסוף נתונים של משרד הרווחה מ-89 מחלקות לשירותים חברתיים ברשויות מקומיות, בשנת 2020 טופלו כ-3,470 דרי רחוב, כאשר כ-29% טופלו טיפול קצר טווח שלא דווח או שטופלו אך לא נרשמו בתור דרי רחוב במערכת. נוסף על כך, מדווחות הרשויות המקומיות על כ-800 דרי רחוב בתחומן שאינם מטופלים, מתוכם 345 שאינם מעוניינים לקבל שירות או חסרי מוטיבציה לקבלו, וכ-455 דרי רחוב נוספים שאינם מוכרים, אך הרשויות יודעות או מעריכות שהם נמצאים בתחומן. "פערי הנתונים ממחישים את אי-הבהירות בנוגע לגודלה של אוכלוסיית דרי הרחוב בישראל", מסבירים כותבי הדוח.
כותבי המחקר מסבירים כי באחריות משרד הרווחה נמצאים כמה סוגים של מסגרות מקומיות וארציות לטיפול בדרי רחוב ליצירת רצף בטיפול ובשיקום, אולם לא כל המסגרות קיימות כיום. בשנת 2020, פעלו ב-16 ערים יחידות לטיפול בדרי רחוב, ובהן כ-1,430 מכסות מתוקצבות חודשיות, ובשנת 2021 פעלו יחידות ב-19 ערים. כמו כן, ב-2020 פעלו רק ב-7 ערים מחסות להלנה זמנית (גגונים), ובהם כ-180 מכסות מתוקצבות חודשיות.
ההערכה היא שבכלל המסגרות היו בסך הכל כ-520 מיטות מתוקצבות ללינת דרי רחוב בשנת 2020. כלומר, בכל אחד מהחודשים ינואר עד נובמבר 2020, לכל היותר כ-27%-33% מדרי הרחוב עם תיק פעיל ונזקקות ראשית או משנית של דרות רחוב היו יכולים להיות מטופלים בתקצוב במסגרת של משרד הרווחה לדרי רחוב עם לינה.
משרד הבינוי והשיכון משלם מענקי סיוע בשכר דירה ל"חסרי דירה" העומדים בקריטריונים מסוימים, ובהם דרי רחוב שהכירו בהם שירותי הרווחה ואישרו שהם משתתפים בתהליך שיקום, אך הם מעטים. לפי נתוני המשרד, בשנת 2020 קיבלו כ-1,150 דרי רחוב סיוע שנתי בשכר דירה, ובסך הכל במהלך השנה כ-1,730 דרי רחוב קיבלו סיוע עבור חודש אחד לפחות. מדובר בסכומים נמוכים מאוד באופן יחסי לשכר הדירה הממוצע במשק. "לכל היותר כ-77% מבעלי התיק הפעיל עם נזקקות ראשית או משנית של דרות רחוב מימשו סיוע בשכר דירה בחודש אחד לפחות בגין שנת 2020", מסבירים הכותבים. "אפשר להעריך בזהירות כי מיצוי זכויות דרי הרחוב הוא בחסר".
2 צפייה בגלריה
"אין ראיה הוליסטית של כלל המשאבים לשיקום דרי הרחוב". ח"כ יסמין סאקס פרידמן
(צילום: אלעד גוטמן)
נוסף על סיוע בשכר דירה, משרד הבינוי מעניק לעומדים בקריטריונים זכאות לשכירות מסובסדת בדיור הציבורי, אך מנוהל משרד משרד הבינוי והשיכון עולה כי אין בדיור הציבורי מסלול זכאות ייעודי לדרי רחוב.
בנוסף, דר רחוב בן 18 ומעלה המוכר על ידי מחלקה לשירותים חברתיים ועומד בקריטריונים לפי החוק, זכאי לקבלת גמלת הבטחת הכנסה בעילת דר רחוב, ללא צורך בהתייצבות בשירות התעסוקה ובכפוף לדוח חודשי של העובד הסוציאלי. מינואר 2022, סכום הגמלה ליחיד עד גיל 54 שאינו עובד הוא 1,697 ש"ח, וליחיד בן 55 עד גיל הפרישה - 2,148 ש"ח. אולם, בשנת 2019 קיבלו רק 785 (39%) אנשים שונים את הגמלה, ובשנת 2020 - 968 אנשים (43%).
