שר החינוך יואב קיש מסביר היום (ראשון) מדוע אפשר ליו"ר נעם אבי מעוז להקים אתר חיצוני שיאפשר לו לשקף להורים את התכנים החיצוניים שמועברים לתלמידים בבתי הספר - וטען כי לא הייתה לו התנגדות לכך משום ש"ממילא התוכניות החיצוניות שקופות לכולם". "עם כל הכבוד לסגן שר במשרד ראש הממשלה שמקדם שקיפות, ההחלטות על תוכניות במשרד החינוך הן רק של משרד החינוך. יש שר חינוך אחד ושום דבר לא ישתנה בתוכניות החיצוניות", אמר קיש ל-ynet.
ראשי רשויות טענו בעבר הלא-רחוק כי לא ישתפו פעולה עם יו"ר נעם, "הרשות לזהות יהודית-לאומית" בראשותו והסמכויות שקיבל במסגרת תפקידו, שכן הוא עומד בראש מפלגה שמתנגדת ללהט"בים ובעד שינוי הסטטוס-קוו הדתי בישראל. קיש ניסה להרגיע: "שומעים 'אבי מעוז' וכולם בפאניקה, למרות שאין לו שום נגיעה לתוכניות. אני מבקש להרגיע: אין שום שינוי במדיניות, לא השתנה ולא ישתנה. אני מנהל את משרד החינוך".
בהתאם להחלטת הממשלה שאושרה היום בהסכמת קיש, מעוז יפתח מערכת שקיפות להורים לגבי התוכניות החיצוניות הנלמדות בבתי ספר, פרסומה והנגשתה לכלל הציבור - ובלבד שהדבר לא יפגע בסמכות מסמכויות משרד החינוך. "מובהר בזאת כי מערכת זו תפותח על ידי 'הרשות לזהות לאומית-יהודית' ותהיה מערכת נפרדת מהמערכות של משרד החינוך וכי ככל שיתבקש מידע ממשרד החינוך, זה יועבר על פי שיקול דעתו של משרד החינוך ובהתאם לכל דין ובכלל זה בהיבטי פרטיות וקניין רוחני", נכתב בהחלטת הממשלה.
לפי ההחלטה, בתקציב המדינה שאושר השבוע במליאת הכנסת יוקצו 120 מיליון שקל לרשות לזהות לאומית יהודית ב-2023 ועוד 165 מיליון שקל ב-2024. החלטה זו עוררה סערה והתנגדות בשל החשש שמעוז יהיה מעורב בתוכניות החיצוניות של בתי הספר וימנע תוכניות המנוגדות לתפיסת עולמו.
במסגרת תוכנית גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית) שמקיים משרד החינוך, שעברה כהחלטת ממשלה ב-2021, בתי הספר יכולים לבחור תוכניות לימוד חיצוניות מתוך מאגר המופיע באתר במשרד החינוך. מערכת גפ"ן כוללת מאגר של כ-23 אלף תוכניות בתחומי תרבות והעשרה פדגוגיים וחינוכיים.
במאגר גם תוכניות מפגשים וסדנאות עם פורום המשפחות השכולות המשותף לישראלים ופלסטינים, פעילויות הסברה בנושא הקהילה הלהט"בית, עידוד גיוס צה"ל, שיעורים ביהדות ציונות, מורשת, תוכניות למניעת אלימות, פעילויות העשרה, תרבות ועוד.
התוכניות מחולקות לשלושה מסלולים: ירוק, כחול וסגול. במסלול הירוק נכללות קרוב ל-11 אלף תוכניות שעברו הליך שכלל בדיקה מינהלית ופדגוגית, ועומדים במחירי הגג שנקבעו במכרז. התוכניות מופעלות באמצעות תקציב העומד לרשות בתי הספר. במסלול הכחול נכללים תוכניות ומענים שלא עמדו בתנאי המכרז או לא ניגשו למכרז מאגר התוכניות והמענים, אך לא נמצאה מניעה לשלבם במערכת. במסלול זה למעלה מ-12 אלף תוכניות, והן ממומנות מתקציבי הורים, רשויות מקומיות ועמותות. במסלול הסגול נכללים כ-350 תוכניות ומענים משרדיים המופעלים על ידי משרד החינוך.
יצוין כי לצד התמיכה בגמישות הניתנת למנהלי בתי הספר לבחור את התוכניות המתאימות להם, ישנם גם כאלה שמבקרים את השיטה, בטענה לפיה מדובר בהפרטה של מערכת החינוך באמצעות עשרות אלפי תוכניות המופעלות במקרים רבים על ידי חברות הגורפות רווחים כספיים, שימוש במדריכים ללא הכשרה והתנערות מערכת החינוך מאחריותה.
טענה נוספת מתייחסת לתוכניות במסלול הכחול, בהיותן נעדרות פיקוח על התכנים, הכשרת המדריכים ורמתם, מקורות מימון. עוד טוענים מבקרי התוכנית כי היא מרחיבה את הפערים הנובעים מהיכולת של רשויות מבוססות לממן או לסבסד כניסת תוכניות חיצוניות להעשרה.
בדיון שהתקיים לפני שבועות אחדים בוועדת החינוך של הכנסת, שדנה בהסדרת אופן תקצוב תוכנית גפ"ן בחוק ההסדרים בהיבטים טכניים כספיים, ח"כ מעוז דיבר על הצורך ליידע את ההורים לגבי התוכניות: "בחוק מדברים על מטרות והגדרות תכנית גפ"ן ומדברים על רכישת שירותים בתחום החינוך ופעילויות ויזמות חינוכיות מתגברים תוכניות העשרה. נחטא לאמת אם לא תוך כדי הדיונים אם לא ניכנס לתוכנית גפ"ן עצמה ולתכנים המועברים שם".
"יש מסלול כחול שלא מפוקח בכלל, וסליחה על הביטוי אבל כל מצורע וזב חוטם יכול להיכנס להקליד את עצמו ולהעביר תוכניות בבתי הספר", ציין. לדבריו, "מעבר למסלול המפוקח, אנחנו יודעים ממחקרים שעשינו, כי ישנה התערבות של מדינות זרות ואני לא מדבר על תרומות ממקורות בחו"ל וזה בסדר, אלא מדינות זרות שמממנות תוכניות לימודים כדי להעביר אותם בבתי הספר ומעדת החינוך צריכה להיכנס לעומק ולבחון את הדברים".
