על רקע התעצמות ארגוני הפשע והיקף הרציחות, בעיקר בחברה הערבית, אומר ניצב יגאל בן שלום, ראש אגף החקירות והמודיעין שעתיד לפרוש בקרוב, כי "המערכת במדינה לא בנויה לנהל משפטים של ארגוני פשיעה. אין מספיק פרקליטים, ובתי המשפט לא ערוכים לנהל משפטים של ארגוני פשיעה. כאשר בונים תיק נגד ארגוני פשיעה צריך לפרק אותו כי בתי המשפט לא בנויים להשבית את עבודתם לאורך שנים". האמירה המפתיעה מעידה כי משטרת ישראל, ובכלל מערכת אכיפת החוק מתקשה להתמודד מול ארגוני פשיעה חזקים.
מעצר של חברי ארגון פשע
(צילום: דוברות המשטרה )

את הדברים אמר היום (שני) במהלך דיון בוועדה לביטחון לאומי של הכנסת, שעסקה בהכנת הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני פשיעה לקריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק מבקשת לקבוע כהוראת שעה למשך שנתיים, שתינתן סמכות לבתי המשפט המחוזיים להוציא צווי הגבלה שיפוטיים אם שוכנעו, לאחר שקיבלו הערכת מסוכנות מודיעינית: הכוללת, בין היתר, גם חומר מודיעיני חסוי, ראיות גלויות וכדומה, כי קיים יסוד סביר להניח כי הוצאת הצו. זאת, בהתחשב ברמת הסיכון הנשקפת מאותו אדם, שחיונית למניעת פגיעה חמורה בביטחונו של אדם.
עוד מוצע בהצעת החוק לקבוע כי לצורך הבטחת הצווים יהיו נתונות למשטרת ישראל סמכויות נוספות, כגון: סמכויות חיפוש מורחבות, כניסה למקום עבודה ועוד. יו"ר הוועדה לביטחון לאומי ח"כ צביקה פוגל, יוזם החוק, הסביר כי "הצעת החוק נותנת כלים למשטרה להילחם בפשיעה המאורגנת. נמשיך לטייב ולדייק את ההצעה עד שנעביר אותה".
בהמשך התייחס ניצב בן שלום לנושא מניעת השימוש בכלים הטכנולוגיים מהמשטרה, וזאת בעקבות פרשת "פגסוס". לדבריו, "אנו שנתיים וחצי בלי כלים כאלה. בלעדיהם קשה לי למנוע. אם היו לנו כלים טכנולוגיים היו לנו אחוזים יותר גבוהים. לא עשינו שום דבר ממה שפורסם. שבע ועדות חקירה ועוד מאתיים ועדות חקירה לא יזיזו את העובדות. בסגירה של ברז הכלים הטכנולוגיים פוגעים בכל אזרח ואזרח במדינת ישראל". הוא ציין כי יש צורך בכלים הנוספים המוצעים: "אני לא רוצה לאסוף גופות אני רוצה למנוע אותן".
1 צפייה בגלריה
ניצב יגאל בן-שלום ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל
ניצב יגאל בן-שלום ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל
ניצב יגאל בן-שלום. מתקשה בפעילות ללא הכלים הטכנולוגיים
(צילום: מוטי קמחי)
לגבי היקף הפשיעה בחברה הערבית אמר בן שלום כי "במגזר הערבי, בניגוד ליהודי, המסגרת החמולתית היא החשובה ויעשו הכל לשמור על כוחה. כשהם יורים הם יורים לתוך החצר ופוגעים בילדים ואימהות. לכן אנו חייבים כלים אחרים. אנו צריכים כלים טכנולוגיים ואת ההגבלות המנהליות לרדד את המאבקים בפנים. כיום יש 63 סכסוכים ממופים".
לסיכום הוא אמר: "אם לא יהיו שיניים לאכוף את המגבלות לא עשינו כלום ואם לא יהיו סנקציות בצידן אין טעם לעשות זאת. האדנים הגדולים המוצעים בהצעת החוק הם נכונים וטובים". לשאלת ח"כ נאור שירי, כי הוא מוטרד מהמשפט כי מדינת ישראל לא יכולה להתמודד עם ארגוני פשע. השיב ניצב בן שלום "אין בתי משפט המתמחים בארגוני פשיעה ואין מספיק פרקליטים. אחת ההצעות היא להקים בתי משפט לארגוני פשיעה".
הדיון בוועדה נסוב בעיקר על ההגבלות ומשכן ובאיזה דרג יאושרו הגשת הבקשות. עוד עלה חשש כי הצעת החוק תחול לא רק על ארגוני הפשיעה וראשיהם ותשמש מסלול עוקף לדין הפלילי. בנוסף, נדונו סוגיית הסנקציות המוטלות על אדם המפר את ההגבלות. הוועדה תמשיך בהכנת הצעת החוק בהמשך השבוע.