מליאת הכנסת אישרה בצהריים (רביעי) בקריאה טרומית ברוב של 54 תומכים מול 51 מתנגדים, את הצעת החוק שמבקשת להעביר את בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים לכנסת. לפי הצעת החוק, חברי הכנסת יצביעו בקלפי חשאי ויכריעו בין מועמדים שיציע שר המשפטים או כל מועמד אחר שיוצע על-ידי עשרה חברי כנסת. באופוזיציה האשימו ואמרו כי מדובר ב"חלק מההפיכה המשטרית". הרשות השופטת רואה בהצעה אמצעי להדחת שופטים על-ידי פוליטיקאים.
ההצעה מבקשת למעשה ליטול את ההכרעה בנוגע לזהות הנציב מהוועדה לבחירת שופטים, ולהעבירה לידי מליאת הכנסת בהצבעה חשאית כאמור. את הצעת החוק הציג יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית).
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "שינוי זה בא על רקע משבר מתמשך סביב מוסד נציבות תלונות הציבור על שופטים, כאשר כהונת הנציב האחרון הסתיימה בתחילת חודש מאי 2024 ומאז טרם מונה לו מחליף. דיון שקיימה ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ביום 10 ביוני 2024 בנושא זה מצא כי הטעם העיקרי לאי-בחירת הנציב נעוץ בחוסר ההסכמה בין הגורמים האמונים על הצעת מועמד כיום".
ח"כ רוטמן עקץ את חברי הכנסת מהאופוזיציה, ורמז כי התנגדותם לחוק היא אינה עניינית. לדבריו, "הופתעתי מהתגובות של חלק מנבחרי הציבור, החוק הזה מבקש לקחת כוח משר המשפטים והקואליציה ולהעביר אותו לידי הכנסת. הצעת החוק אומרת שאת הפלונטר, שמלווה אותנו למעלה משנה בין שר המשפטים לנשיא בית המשפט העליון, אנחנו חייבים לפתור". שר המשפטים יריב לוין (הליכוד) נאם כנציג הממשלה ואמר כי "מי שאמורים לקיים ביקורת ופיקוח הם חברים אישיים של המפוקחים והרבה פעמים אנשים שישבו לשכה לידם בבית המשפט העליון, איך יכול להיות פיקוח אמיתי?"
אחריהם עלתה לדוכן ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד) שתקפה את הצעה החוק. לדבריה, "מה קרה, נגמרה המלחמה? חזרנו לשישה באוקטובר? לא רוצה את ההפיכה המשטרית שלך, לא רוצה את השיח של שישה באוקטובר, לא רוצה שהקואליציה תבחר והאופוזיציה תבחר, זה לא משנה. זאת עוד אבן בהפיכה המשטרית. זה בניגוד להפרדת רשויות".
