מספר חשודים נעצרו במסגרת פרשת הדלפת המסמכים שהסעירה את משרד ראש הממשלה. כך התיר היום (שישי) לפרסום בית המשפט. במסגרת חקירה משותפת של שב"כ, המשטרה וצה"ל שנכנסה לשלב הגלוי בשבוע האחרון, מתנהלת בדיקה בנושא מסירת מידע מסווג בניגוד לחוק. מדובר בפרשה שכוללת חשד לסיכון מידע רגיש ומקורותיו, וכן לפגיעה בהשגת יעדי המלחמה בעזה. למעשה, מדובר בצמצומו של צו איסור הפרסום - שעדיין לא מתיר את יתר פרטי הפרשה.
2 צפייה בגלריה
נתניהו. בלשכתו מיהרו להבהיר ש"איש בלשכה אינו נחקר או נעצר", אך אחד העצורים קיים קשר עם לשכתו
(צילום: אלכס קולומויסקי )
החקירה שמתנהלת בימים אלו נדרשת לבחון האם בהדלפת החומרים על ידי החשודים יש נזק ביטחוני ממשי, או אף חשש לחשיפת מקורות ושיטות של מערכת הביטחון. דבר נוסף שנבחן בחקירה הוא מי אישר את הדלפת המסמכים המסווגים, האם החשודים פעלו על דעת עצמם או שמא קיבלו הנחיות מגורמים בכירים יותר. מלשכת רה"מ נמסר, למרות שלא פורסם דבר כזה: "בניגוד לפרסומים השקריים ולמראית העין שמנסים לצייר בתקשורת, איש מלשכת רה"מ לא נחקר ולא נעצר".
התגובה המפתיעה שפרסמה לשכת רה"מ מעידה על כך שבאופן רשמי אף אחד מהחשודים שנעצרו במסגרת פרשת הדלפת המסמכים אינו מועסק בלשכת רה"מ, ולפיכך גם לא נחקר או נעצר. אבל על פניו מדובר בהיתממות לשמה, כי הרי ידוע שבין העצורים יש אנשים שקשורים בצורה כזו או אחרת ללשכת רה"מ, ולפחות כך הציגו את עצמם וכך ידעו כל מי שבאו איתם במגע. ייתכן והתגובה גם מצביעה על הקו שמובילה לשכת רה"מ, והוא סוג של התנערות מאחריות לעבודתם של אותו חשוד או חשודים".
ייתכן ואחד העצורים בפרשה - שהיה דובר - לא הוגדר רשמית כעובד בלשכה, אבל קיים בעבודתו קשר הדוק ויומיומי עם גורמים בלשכת רה"מ. לשם כך, הוא גם נדרש לעבור סיווג ביטחוני בשב"כ, ועל אף שנכשל בו - המשיך לקיים קשר עם לשכת רה"מ, למרות שלא הוגדר כעובד מן המניין, ולמרות שלא היה לו סיווג ביטחוני נדרש. מעבר לכך, במהלך המלחמה הוא אף ליווה את נתניהו לדיונים בקריה, וגם ביחידות צבאיות מסווגות כמו יחידת המודיעין 8200, ונחשף לתמלילים של הקבינט המדיני-ביטחוני ולדיונים ביטחוניים רגישים.
בין השאר, הדובר חשוד שהעביר לעיתון "בילד" הגרמני ולכתבים ישראלים מסמכים סודיים. אחד מהמסמכים, שכונה "מסמך סינוואר" ופורסם ביומון הגרמני בחודש ספטמבר, פירט כביכול הנחיות אסטרטגיות לחמאס בנוגע לאופן ביצוע המשא ומתן עם ישראל בנוגע להפסקת האש והחטופים: "כיצד לענות את משפחות החטופים ואיך לתמרן את הקהילה הבינלאומית". הכול, לפי המסמך, למען המטרות הבאות: "שיקום היכולות הצבאיות לפעולה נגד ישראל, התשת המנגנון הפוליטי והצבאי של ישראל, והגברת הלחץ הבינלאומי על ישראל".
בצה"ל גם חוקרים כתבה שהתפרסה ימים קודם לכן בעיתון "ג'ואיש כרוניקל", שציטטה לכאורה מסמך אחר של סינוואר, המדבר על תוכנית ל"הברחת חטופים מציר פילדלפי ומשם לאיראן או לתימן".
יומיים לאחר הפרסומים ב"בילד" וב"ג'ואיש כרוניקל", חשף עיתונאי ynet ו"ידיעות אחרונות" רונן ברגמן, כי שני הפרסומים, התואמים את הנרטיב שנתניהו מקדם לגבי ציר פילדלפי וחוסר הרצון של חמאס בעסקה, נסמכים האחד על מסמך שכלל לא קיים ומעולם לא נכתב, והשני על מסמך מדרג ביניים בחמאס, שלא אומץ מעולם, שאין לו שום קשר לסינוואר, וממילא מוצג בכתבה באופן מסולף, ממנו עולה כי תוכנו הפוך למה שבאמת נאמר בו. כלומר, לא רק שעיתון גרמני קיבל מסמכים מסווגים של צה"ל, הוא גם קיבל סיכום והסבר מאוד סובייקטיבי על תוכנם. בעקבות הדברים הללו, וגם זאת נחשף כאן לראשונה, פתח צה"ל בחקירת הדלפת המסמכים והפרשה כולה.
בנוגע למסמך שעליו התבסס הדיווח ב"כרוניקל", התברר שמסמך זה לא היה ולא נברא: העיתון פרסם התנצלות, הכתבה הוסרה, ובנוסף התגלה כי שמו האמיתי של הכתב שהיה חתום עליה - אדם בשם "אילון פרי" - הוא בכלל אלי יפרח.
מטרת החקירה הפנימית בצה"ל, שנפתחה לבקשת אגף המודיעין, היא לנסות לברר מי עושה שימוש מניפולטיבי במסמכי שלל מסווגים של חמאס שנתפסו בעזה – או בכאלה שרק לכאורה נלקחו מחמאס - ומעביר אותם לתקשורת הבינלאומית כדי לנסות ולהשפיע על דעת הקהל בישראל בנושא עסקת החטופים. הפרשה גרמה לכעס רב במערכת הביטחון, ומעצימה את המתח בינה לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו.
לפי דיווחים, בכירים בלשכתו של נתניהו, בהם ראש הסגל צחי ברוורמן והדובר יונתן אוריך, התייעצו על הסוגיה עם סנגורו של רה"מ, עו"ד עמית חדד.
ynet ו"ידיעות אחרונות" עתרו אתמול לבית המשפט בבקשה להתיר לפרסום את הפרשה. זמן לא רב אחרי הפרסום, בלשכת נתניהו אמרו כי רה"מ "דורש להסיר מיידית את צו איסור הפרסום על 'הפרשייה הסודית' כביכול", לשון ההודעה. עוד מסרה הלשכה: "הערפול המתמשך משמש כסות להכפשה מכוונת וזדונית נגד לשכת רה"מ".
במערכת הביטחון הביעו דאגה בימים האחרונים מהטיפול בחומרים כאלה. בית המשפט עדכן כי דיון בנושא יתקיים ביום ראשון בשעה 15:30, בהשתתפות החשודים בפרשה. את העתירה הגישו בשם ידיעות אחרונות ו-ynet עורכי הדין טל ליבליך ונתאי צוריאל ממשרד ליבליך-מוזר-גליק.
גם במערכת הפוליטית התייחסו היום לפרשה, ויו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ כתב כי "רה"מ הוא הנושא באחריות לנעשה בלשכתו, בטוב וברע". ראש האופוזיציה יאיר לפיד תקף: "נתניהו מנסה כבר עכשיו להרחיק את עצמו מהפרשה ולהטיל אחריות על אחרים".
מלשכתו של נתניהו נמסר בתגובה כי "לא בכדי דרש רה"מ נתניהו הסרה מיידית של צו איסור הפרסום לחקירה, שאיפולה המתמשך נועד להשחיר את לשכתו. בעוד שמלשכת רה"מ לא הייתה כל הדלפה, דווקא כן היו עשרות הדלפות שפורסמו בכלי תקשורת בארץ ובחו"ל שחשפו פרטים אודות המו"מ להשבת החטופים, מישיבות סודיות בקבינט ומפורומים רגישים אחרים - וזאת מבלי שאיש נחקר. מעניין מדוע". עם זאת, לשכתו של רה"מ לא הודיעה על עתירה לבית המשפט בבקשה לפרסם את פרטי החקירה.
גורמים בלשכת נתניהו אמרו כי הם מתנגדים לאיפול, וקראו להסיר מיידית את צו איסור הפרסום. "אנו חושבים שזה משרת את מי שמתנגד לממשלה הזאת", טענו. "האיפול נועד להשחיר את אנשי הלשכה ולהנדס דעת קהל. בממשלה הקודמת היו טענות והאשמות על הדלפות חמורות מצד בכירים בלשכת בנט - ולא היה מעצר או חקירה. לא נעצרו יועצים של שרים שמדליפים השכם והערב מדיוני שבויים ונעדרים וקבינט. איכשהו, תמיד כשזה נוגע לסביבת נתניהו, פתאום יש צו מעצר, חקירות, בלגנים ותקשורת".
