הדיון הפתוח המכריע בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון, לביטול אחד החוקים בעלי פוטנציאל הפגיעה המהותית והקשה ביותר בדמוקרטיה הישראלית, יתקיים היום (שלישי) בבג"ץ: התיקון לפקודת המשטרה, המכונה גם "חוק בן גביר", על שם יו"ר מפלגת עוצמה יהודית, שמבקש באמצעות זאת להרחיב את סמכויותיו כשר לביטחון פנים על המשטרה והתנהלותה. גורמים במערכת המשפט מזהירים כי "אם החוק לא ייפסל, ייווצר אפקט דומינו שיחל בחיסול השירות הממלכתי, וימשיך בהפלת שב"כ, צה"ל, בנק ישראל ועוד. נקווה שהעליון יגן על הדמוקרטיה".
ההחלטה על תיקון פקודת המשטרה התקבלה במסגרת המו"מ להקמת הממשלה הנוכחית, כשבנימין נתניהו הסכים - כ"דמי רצינות" לעוצמה יהודית - להתאים אותה לדרישות השליטה של איתמר בן גביר במשטרה לכשיתמנה לשר לביטחון פנים. בראייה לאחור, המהלך הזה היה הסנונית הפומבית הראשונה שבישרה את בוא המהפכה המשפטית עוד לפני שזו נחשפה. אלא שבזמן אמת לא הובנה מידת הסכנה הטמונה בו לדמוקרטיה, והוא נתפס רק כתשלום קואליציוני.
בקצרה:
- תיקון פקודת המשטרה, שזכה לכינוי "חוק בן גביר", מקנה לשר לביטחון לאומי סמכויות נרחבות "בדומה לאלו שיש לשר הביטחון על הרמטכ"ל", ומציע שמשטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה.
- לחוק פוטנציאל לפגיעה קשה בדמוקרטיה, והוא עלול להוביל לפוליטיזציה של המשטרה, לפגיעה בזכויות אדם ולחיסול עקרון שלטון החוק. במערכת המשפט חוששים שיאפשר לשר להפעיל את המשטרה לצרכים פוליטיים, תוך פגיעה בעצמאותה ובמקצועיותה.
- היועמ"שית קבעה שהתיקון אינו חוקתי, ודורשת מבג"ץ לבטלו. היא מזהירה מפני "אפקט דומינו" שיוביל לפגיעה במערכת המשפט כולה.
- בן גביר התערב בהתנהלות המשטרה: למרות הוראות בג"ץ, בן גביר הנחה ישירות את סגנו של המפכ"ל לא לאבטח שיירות סיוע לרצועת עזה וחילק הוראות לקצינים בשטח. התנהלות זו עלולה להפוך ללגיטימית אם החוק יאושר.
- המתיחות סביב סעיף "הממלכתיות": בן גביר סירב לכלול בחוק סעיף המבהיר שהמשטרה תפעל מתוך שיקולי ממלכתיות, כלומר באופן אובייקטיבי ושוויוני. סירוב זה מעורר חשש כבד בקרב גורמים רבים.
הכותרת
האם משטרת ישראל הפכה למשטרה פוליטית?
26:36
בן גביר הוא זה שניסח את התיקון, העוסק בשני היבטים עיקריים. הראשון הוא שדרוג הסמכויות שיוקנו לו בפועל לניהול המשטרה. השני: הגברת מעורבותו בחקירות. במקביל סירב בן גביר בתקיפות לכלול בתיקון "סעיף ממלכתיות", שלפיו המשטרה תהיה עצמאית וללא תלות בשלטון.
לא מדובר רק באיום תיאורטי. כחלק מהליך העתירה נחשף בשבוע שעבר מכתב חמור ששלח המפכ"ל קובי שבתאי ליועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ובו טען שבן גביר הנחה את סגנו שלא לאבטח שיירות סיוע לרצועת עזה, חילק הוראות לקצינים בשטח ו"השעה" שוטרים ללא תיאום איתו - בניגוד להוראת בג"ץ. אם נוסח תיקון הפקודה יתקבל, ההתנהלות הזאת תהפוך לשגרה המגובה בחוק.
יותר דרמטי מעילת הסבירות
התיקון התקבל בכנסת ללא עבודת מטה של משרדי הממשלה, כנהוג, אף שעל פי תשובת המדינה לבג"ץ הוא עוסק "בסוגיה משטרית-תשתיתית רגישה הנוגעת למערכת היחסים שבין הדרג הפוליטי לבין משטרת ישראל, שכרוך בה חשש כבד לפוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי, והיא בעלת השפעה ישירה ועמוקה על שורה של זכויות יסוד, מערכת אכיפת החוק ושלטון החוק". עוד נכתב כי היא "יורדת לשורש מאפייניה הדמוקרטיים של המדינה וללגיטימציה של הפעלת כוח כופה כלפי אזרחים".
בצמרת המשפטית נתפסים התיקונים הללו כ"עוכרי דמוקרטיה ליברלית", שפוגעים בזכויות האזרח ומנוגדים לעקרון הממלכתיות. היועמ"שית בהרב-מיארה רואה בסוגיה חוק דגל, ופסיקת בג"ץ בעניין נתפסת בעיניה כדרמטית לא פחות מזו שהתקבלה בעניין עילת הסבירות.
לפני שנה, בעקבות דיון ראשון בבג"ץ בעתירות נגד החוק, הורו ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן והשופטים יצחק עמית ויחיאל כשר, שבינתיים "על השר להימנע ממתן הוראות אופרטיביות למשטרה, בין במישרין ובין בעקיפין, והדברים נכונים במיוחד לגבי מחאות והפגנות כנגד השלטון", אולם כאמור, בן גביר אפילו לא ניסה להסתיר את הזלזול שלו בהנחיה: הוא התערב בהפעלת הכוח בשטח כלפי המחאה נגד הממשלה, ואף פועל להדיח את המפכ"ל שבתאי.
מתוך הדיון בבג"ץ בשנה שעברה
(צילום: לע"מ)
בתשובתה לבג"ץ מבהירה היועמ"שית בהרב-מיארה שאם החוק המסדיר את עבודת המשטרה יאפשר חדירת שיקולים פוליטיים זרים לעבודתה, מה גם שאינו מגן על זכויות אדם, תיווצר בעיה משטרית עמוקה. לכן, היא סבורה, אין מדובר בחוק רגיל אלא בכזה העוסק בליבת עקרון שלטון החוק במדינה דמוקרטית ואמון הציבור במערכת האכיפה.
בהרב-מיארה קבעה שהתיקון בכללותו אינו חוקתי, והיא קוראת לבג"ץ לבטלו מכיוון שהוא "יצר מבנה משטרי המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי". היא מייחלת לכך שהשופטים יקבעו בפרשנותם איסור ברור על התערבות פוליטית בהפעלת הכוח המשטרתי, ומבקשת לבטל ללא תנאי את סעיף "התוויית מדיניות בחקירות".
חשש מהרצון לרצות את הדרג הפוליטי
לגבי חלקו הראשון של התיקון, העוסק בהסמכת השר לביטחון לאומי להתוות את "מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה", מאותתת היועמ"שית לבג"ץ ש"כחלק מקיום מצוות הפסיקה להימנע ככל הניתן מביטול חוק, יש לאמץ ולעגן 'פרשנות מקיימת' שתבטיח הגנה על זכויות אדם ומניעת פוליטיזציה של עבודת המשטרה... חובתו של הדרג הפוליטי להימנע באופן מוחלט וגורף מלהתערב באופן פסול בפעילות המשטרה, לפגוע במתחם שיקול הדעת המקצועי שלה או לקדם באמצעותה אינטרסים זרים, סקטוריאליים, מפלגתיים או קואליציוניים".
היא מביעה דאגה מהימנעות הכנסת מלקבוע מפורשות בתיקון כי על הכוח המשטרתי והסמכויות הפוגעניות שבידיו להיות מופעלים באופן מקצועי, ענייני, שוויוני, בהתאם לדין וללא חדירה של שיקולים זרים, "זאת ביתר שאת בשל החשש שיופעל כוח משטרתי מתוך רצון לרצות את הדרג הפוליטי או לשאת חן בעיניו".
החשש העיקרי הוא שהחוק יאפשר לשר להנחית הוראות אופרטיביות למפקדי המשטרה מעל ראשו של המפכ"ל, שבעצמו אמור להיות מינוי מקצועי וא-פוליטי. כך למשל, בשיאה של המחאה הנחה בן גביר את המשטרה שלא לאפשר חסימת צירים וכבישים ספציפיים, אירועים שהובילו לפרישת מפקד מחוז תל אביב ניצב עמי אשד.
3 צפייה בגלריה
היועמ"שית גלי בהרב-מיארה. מודאגת מהיקף הסמכות
(צילום: Gil Cohen-Magen/Pool Photo via AP)
על פי תגובתה לבג"ץ, היועמ"שית מודאגת מצבר ההקלות לשר. לדבריה, התיקון ביקש לתת לו סמכות עמומה ורחבה לקביעת מדיניות, עקרונות כלליים והנחיות, ובכך פותח פתח לכך "שבמסווה של מדיניות תתאפשר התערבות של השר בעבודת המשטרה". בנוסף, לא נקבעו תחומים שבהם על השר והדרג הפוליטי להימנע באופן מוחלט מהתערבות בעבודת המשטרה.
בהרב-מיארה מדגישה שאמנם המשטרה נמנית עם הרשות המבצעת, אך היא אינה "המשטרה של הממשלה. לפיכך, נדרש להבטיח כי הפיקוח והתוויית המדיניות הכללית לפעילותה לא ייעשו באופן שעלול לערער את הערובות החוקתיות לשמירת זכויות האדם בפעולת המשטרה, תוך פגיעה בעצמאותה וחציית קו הגבול לעבר התערבות בשיקול הדעת המבצעי-מקצועי של הדרג הפיקודי".
אם התיקון לחוק יאושר, עולה חשש שסמכות הדרג המדיני ביחס למשטרה תשמש לרתימתה לקידום אינטרסים פוליטיים או מפלגתיים. היועמ"שית קוראת לשופטים להורות על מתווה פרשני שיציב גבולות ברורים - הן בפני הדרג הפוליטי והן בפני שרשרת הפיקוד במשטרה: "פרשנות מקיימת להוראות סעיף זה תקבע כי מפכ"ל המשטרה מוסמך לקבוע את המדיניות הארגונית והמבצעית של המשטרה, כמו גם אופן יישום המדיניות בשטח ופרטי הביצוע בהיבטים אופרטיביים".
כשהשר מתנגד לסעיף ממלכתיות
החששות של בהרב-מיארה מתכתבים עם הסמכות הרחבה שיש לשרי המשטרה מימים ימימה למנות את כל הקצינים מדרגת סגן-ניצב ומעלה. "סמכות זו כשלעצמה יכולה להוות כלי להשפעה משמעותית על עבודת המשטרה", היא כתבה. "כך למשל, קידומו או מניעת קידומו של קצין, שלא על רקע שיקולים מקצועיים אלא מטעמים זרים כדוגמת שיקולים פוליטיים, והאפקט המצנן שעשוי להיות לדבר בשמירה על זכויות אדם".
חשש כבד נוסף נעוץ בסירובו העיקש בן גביר לקבוע בחוק שהמשטרה תעבוד מתוך שיקולי "ממלכתיות" – כלומר בהתאם לדין ולשיקול דעת מקצועי עצמאי, באופן שוויוני ונטול שיקולים זרים ופוליטיים. באחד הדיונים הקודמים בבג"ץ, משהופנתה תשומת לב השופטים שהשר עקר מבין מטרות החוק את הצורך שהמשטרה תנהג בממלכתיות, הפטיר השופט עמית: "כשחסרה המילה 'ממלכתיות', אז אני מדבר בשם עצמי, אני הופך לאזרח מודאג, אולי אפילו לאזרח מפוחד".
לגבי הסעיף הנוגע לסמכויות השר ב"התוויית מדיניות בחקירות", קוראת היועמ"שית לבג"ץ לבטלו, בנימוק ש"אינו עומד באמות מידה חוקתיות, באופן שאינו ניתן לריפוי בכלים פרשניים, ולפיכך יש להורות על בטלותו נוכח הפגיעה הקשה הגלומה בו בזכויות אדם, בעצמאות מערכת האכיפה ובאמון הציבור בה, ונוכח פגיעתו הקשה בעקרון שלטון החוק".
בינתיים, בן גביר טוען כי בהרב-מיארה ושבתאי חותרים יחדיו "בניסיון להשפיע על החלטת בג"ץ", והאשים שהיועמ"שית לא הציגה בפניו את תגובת המפכ"ל לבג"ץ. במכתב ששיגר היום לבהרב-מיארה, האשים בן גביר כי זו הסתירה ממנו את התגובה לבג"ץ, מתוך "מניעים זרים ופסולים". על תפקודו של המפכ"ל כתב: "למעשה, מאז פרסום דוח ועדת מירון שמצא אותו אחראי באופן אישי - מר קובי שבתאי כבוי ואיבד את החשק לעבוד. כאשר אני הגעתי לאירועי ההילולה במירון, גיליתי שהמפכ"ל היוצא אינו נוכח וכלל לא מצוי בסוד העניינים וקבלת ההחלטות".
פורסם לראשונה: 16:09, 17.06.24
