תא"ל במיל' זאב שניר, מי שהיה ראש הוועדה לאנרגיה אטומית, כתב מכתב חריף לראש הממשלה בנימין נתניהו, שמתפרסם הבוקר (ראשון) אחרי הריאיון ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet. במכתב שהעביר שניר לנתניהו, הוא מזהיר מפני קידום המהפכה המשפטית, שתביא לדבריו לפגיעה גם בהרתעה הביטחונית, ומאשים: "סימון אשמים במצב שנוצר - השמאל, האופוזיציה, האליטות והעולם לא מקדם ולא פותר כל בעיה". שניר גם מציין כי "האיראנים והאויבים מסתכלים בתימהון על מה שקורה כאן. אין להם כל צורך בנשק גרעיני כדי להשמיד אותנו, הם צריכים להמתין ולראות איך אנחנו פוגעים בעצמנו". זה המכתב המלא שהעביר שניר לנתניהו:
"ראש הממשלה, עם הקמת הממשלה בראשותך, הגדרת ארבעה יעדים עיקריים: איראן, ביטחון פנים, יוקר המחיה והרחבת מעגל השלום. ללא ספק יעדים חשובים וראויים. הרפורמה המשפטית כלל לא הוזכרה. המציאות שאנו חווים כיום, עיסוק אינטנסיבי ברפורמה המשפטית - פוגעת היום ותביא לפגיעה קשה עוד יותר בעתיד בכל ארבעת היעדים שהגדרת.
התחרות האסטרטגית עם איראן מחייבת גיוס של כל משאבי מדינת ישראל, וטיפוח עוצמה צבאית, כלכלית, מדינית וחברתית. איראן מחזקת את מעמדה ואת יכולותיה - בגרעין, בחיבור לרוסיה ולסין, בהתמודדות עם הסנקציות ועוד. כל זה - כשהמערב ובראשו ארה"ב עסוק בתחרות עם סין, במלחמה באירופה, במאבק עם רוסיה ובמשבר האנרגיה. האיראנים מקדמים את תוכנית הגרעין ואנו עוסקים ב"חוק המתנות", האיראנים רוכשים מטוסי Su 35 מרוסיה ואנו עוסקים ב"חוק דרעי 2", האיראנים מחדשים יחסים עם סעודיה ואנו - ב"חוק הנבצרות", בתקצוב חסר תקדים של שני בתי ראש הממשלה ובתקציבים לביגוד ולאיפור.
התהליכים במדינת ישראל עקב העיסוק האינטנסיבי ברפורמה המשפטית פוגעים ויפגעו ביכולת ההתמודדות שלנו עם איראן ועם האיומים הנוספים בטווח הקצר, הבינוני והארוך. השחיקה בעוצמתנו מתרחשת בכל הממדים:
חסימת נתיבי איילון בהפגנה נגד המהפכה המשפטית
(צילום: מאיר תורג'מן )
פגיעה בתדמית של מדינת ישראל כמדינה מלוכדת, מאוחדת ודמוקרטית. פגיעה בהרתעה הביטחונית - עקב המחלוקות העמוקות, הפילוג והמחאות. פגיעה כלכלית - עקב התגובות לקידום הרפורמה המשפטית (ולא חשוב מה אתה ושר האוצר אומרים - אלא איך מגיבים השוק, ההייטק והכלכלנים הנחשבים בעולם). פגיעה מדינית - בעיקר מול ארה"ב, עקב הפגיעה בערכי הדמוקרטיה ובהתנהלות ביהודה ושומרון - ולכך יש ויהיו השלכות ביטחוניות קשות. שחיקה בחוסן הלאומי, בתחושת השותפות, אחדות הגורל והלכידות החברתית.
סימון אשמים במצב שנוצר ("השמאל", "האופוזיציה", "האליטות", "העולם" וכו') לא מקדם ולא פותר כל בעיה. על המנהיגות להסתכל על המציאות באופן מפוכח ואמיץ, לקחת אחריות ולהתמודד - ולא לעסוק בחיפוש אשמים ובתירוצים.
אדוני ראש הממשלה: לא מזמן פרשתי לגמלאות לאחר שירות של 49 שנים במערכות הביטחון של מדינת ישראל, בחיל האוויר, במשרד הביטחון וכראש הוועדה לאנרגיה אטומית (תפקיד שאליו מוניתי בהחלטה שלך). נולדתי למשפחה שעלתה מרומניה בחוסר כל, גרה במעברה, באוהל יחד עם משפחות ממרוקו, ולא קיבלה סיוע מאף אחד (כנראה שכחו להגיד להם שיש פער עדתי, שיש להם שעון רולקס ומרצדס - כדברי השר אמסלם). אבא שלי עבד כל חייו קשה, בעבודת כפיים, בשתי משרות כדי לוודא שנקבל חינוך הולם. כולנו במשפחה שירתנו ומשרתים שירות משמעותי בצה"ל (והבן שלי, סגן אלוף, ממשיך לשרת ולסכן את חייו פעם בשבוע כשהוא ממשיך להתנדב לטוס במטוסים שגילם עולה על גילו).
עד אתמול התנדבתי, ללא שכר, ללא כל תמורה, לסייע לאחת מהתעשיות הביטחוניות בקידום פרויקטים ביטחוניים שאתה מכיר היטב. לאחר שראיתי את התגובות המקוממות של מנהיגי הציבור, שרי הממשלה (שאתה בחרת!) וחברי הכנסת למחאה ("מוגלה", "לכו לעזאזל", "נפולת של נמושות", "בוגדים", "לא צריכים אתכם"), והיעדר התגובה הנחרצת שלך על כך - הודעתי על הפסקת התנדבותי. זה מתחבר לתגובה שלי לשיח הרע, השקרי, ההזוי, המתלהם של נבחרי הציבור (וכן, גם של הבן שלך).
הביקורת של שרי הממשלה על הסרבנות לוקה בצביעות קשה: גדולי הסרבנים חברים בממשלה - המפלגות החרדיות, הלא-ציוניות, המקדשות את ההשתמטות משירות צבאי, שוללות מהציבור שלהם את היכולת ללמוד ולהתפרנס בכבוד ועוסקות בקידום אינטרסים צרים, אישיים וכיתתיים. העברת חוק לומדי התורה שתמסד סופית את הפטור מגיוס תהווה מכת מוות לכל טיעון נגד סרבנות (ונראה מי מהחילונים יסכים להתנדב לשירות בתנאים אלו). אני כותב זאת מתוך כאב עמוק וחרדה קשה לגורל מדינת ישראל.
אין כאן "שני צדדים" ואין משמעות ל"הידברות": יש ממשלה נבחרת, ואתה בראשה. האחריות להחזיר את המדינה לשפיות, לחיזוק הכלכלה, להיערכות לאיומים הביטחוניים ולטיפוח תחושת הלכידות ואחדות הגורל - חלה אך ורק על המנהיג, עליך - ראש הממשלה. ללא שינוי מהותי - נגיע מהר מאוד למקומות שאסור להגיע אליהם ושאין מהם חזרה.
אתה מתגאה, בצדק, בהישגי מדינת ישראל בתחום הצבאי, הכלכלי והמדיני - אך כל אלו הושגו בעבר, לפני יוזמת הרפורמה המשפטית, ובזמן שבג"ץ היה חזק ועצמאי. מהותו של משטר דמוקרטי מודרני מתבסס על קיום איזונים ובלמים בין רשויות השלטון. יישום הרפורמה תנטרל כליל את מנגנון האיזונים והבלמים במדינה. הממשלה תוכל לקדם כל מהלך שתרצה. הכנסת היא למעשה שלוחה של מדיניות הממשלה (אף חבר כנסת מהקואליציה לא העז להצביע שלא על פי הנחיות הממשלה), כך שעברנו מתפיסת שלוש הרשויות (מחוקקת, מבצעת ושופטת, כפי שיודע כל מי שלמד לימודי ליבה) - לרשות אחת, שאין עליה כל אילוצים. אני מזכיר לכולנו - כוח משחית, וכוח מוחלט - משחית באופן מוחלט (ההשוואה לארה"ב היא מופרכת וחסרת בסיס. להם יש חוקה שכולם מכבדים, ומערכת איזונים ובלמים חזקה המתבססת על ארבעה גורמים: בית נבחרים, סנאט, נשיא ובית משפט עליון).
תהליכי החקיקה המזורזים, החקיקה הפרסונלית, הפופוליסטית והרטרואקטיבית, ההתעלמות מהייעוץ המשפטי ומאנשי המקצוע, העיסוק בקידום אינטרסים אישיים ללא כל ראייה מערכתית - מוכיחים כבר כיום את הנזק שבנטרול מנגנוני האיזון והבקרה. היהירות, הביטחון העצמי המופרז, ההתעלמות מאנשי המקצוע ("שלטון הפקידים"), מינוי מנכ"לים וראשי ארגונים על בסיס נאמנות מפלגתית, סיווג מיידי של כל ביקורת כ"איום על שלטון הימין", ו"מה עשית בהתנתקות", ותיוג כל מי שחושב אחרת כ"שמאל", "אנרכיסט" ו"טרוריסט" - יביאו לבינוניות, לתקלות קשות ויאיצו את תהליך ההידרדרות של מדינת ישראל עד כדי סיכון לעצם קיומה.
האיראנים והאויבים מסתכלים בתימהון על מה שקורה כאן. אין להם כל צורך בנשק גרעיני כדי להשמיד אותנו - כל מה שהם צריכים לעשות זה להמתין ולראות איך אנחנו פוגעים בעצמנו. ברור לי שבעצם כתיבת מסמך זה הפכתי אוטומטית ל"אויב העם", ול"שמאל". אני לא.
אני כותב מתוך תחושת כאב, מחנק ואף ייאוש, כפטריוט ישראלי, כציוני, כאזרח נאמן. אני נולדתי כאן ואמות כאן כאזרח ישראלי. אין לי ולעולם לא יהיה לי דרכון זר. אם לא יהיה שינוי - אני כלל לא בטוח בכך בקשר לילדים שלי, ובוודאי לא בקשר לנכדים שלי".
