גם ביום דיונים שאמור היה להיות רגוע במשפטו החוזר של רומן זדורוב, הנאשם ברצח תאיר ראדה, התלקח ויכוח קולני וסוער. הפעם היה זה תורו של התובע עו"ד ויאאם קבלאוי לספוג את זעמו של אב בית הדין, השופט אשר קולה.
משפט זדורוב - העדויות האחרונות:
אילנה ראדה על שינוי הגרסאות של זדורוב: לא רוצה לחרוץ גורלות
(צילום: נויל האריס)
העימות בין השניים החל כבר באחד הדיונים הקודמים, כשההרכב סירב לבטל את הדיון ב-1 במאי, שבו יחגגו המוסלמים את עיד אל פיטר. לפני הצהריים (שלישי) התפרץ מחדש הוויכוח במלוא עוזו. עו"ד קבלאוי הטיח בשופטים כי הם מוטים (לטובת ההגנה), ואב בית הדין התפרץ והורה לו לשבת. הוא סירב וצעק על השופט "אדוני לא יצעק עלינו". השופט השיב לו: "אתה חצוף, חוצפן, אין שום גבול, ואם עוד פעם תטען שאנו מוטים לצד אחד זה יעבור למישור אחר".
בסיום יום הדיונים נקבע כי יתקיים דיון נוסף ב-1 במאי, ואז אמר עו"ד קבלאוי כי בכוונתו לפנות בעניין ללשכת עורכי הדין. השופט הפטיר במעמד זה כי עו"ד קבלאוי איבד את כבודו בעיני בית המשפט.
החלק המשמעותי בדיון היום היה עדותו של קצין במעבדת העקבות והסימנים של המשטרה, פקד אביעד לוי, שבדק פעם נוספת - לבקשת בית המשפט בהליך הנוכחי - את עקבות הנעליים על רצפת תא השירותים שבו נמצאה גופתה של הילדה תאיר ראדה. הוא השווה אותן לעקבות על מכסה האסלה, מיכל ההדחה (הניאגרה) והקיר המפריד בין תא השירותים שבו בוצע הרצח, תא 2, לתא 3 הסמוך.
העד קבע כי ניתן להשוות רק בין שלוש עקבות שנמצאו בדם שעל רצפת התא לבין העקבה שעל מכסה האסלה, וכן כי קיים דמיון בינן לבית העקבות על הניאגרה והקיר. הוא הבהיר עם זאת כי למרות ניסיונותיו, לא ניתן לקבוע באופן חד משמעי כי מדובר בעקבות נעל - כל עוד אין נעל אמיתית להשוואה.
ההגנה טוענת כי שלוש העקבות מהוות מסלול שמצביע על כך שהרוצח ברח מהתא באמצעות קפיצה לתא הסמוך, ולא מעל הדלת, כפי שמסר זדורוב בהודאתו ושחזר. התובעת עו"ד מיטל חן רוזנפלד ביקשה בחקירה הנגדית להוכיח כי העקבות פנו לכיוונים שונים, ולמעשה לא ניתן להוכיח להיכן פנו, ובשל כך נשללת גרסת ההגנה.
העד ענה כי אכן אינו יכול לקבוע לאיזה כיוון פונה הנעל: "זה יכול להיות כך או הפוך, וזאת משום שאין לי את הנעל". הוא הוסיף כי תחום מומחיותו לא מתאים לקבוע באיזה מסלול ברח הרוצח.
בהמשך עומת עם טענה כי על מכסה הניאגרה והקיר לא מדובר בעקבות אלא בסימנים מסוג אחר, ועמד על דעתו כי מדובר בעקבות ואף הסביר כיצד נוצרו הסימנים והדפוסים שיצרו.
עדות נוספת שעוררה עניין היום הייתה של דניאל ביטן, קצין משטרה שפרש, אך היה איש הימ"ר וחקר את פרשת אולה קרבצ'נקו (א"ק) ואדיר חבני (א"ח). הוא סיפר כי חקירתם נוהלה בצורה מקצועית, וכי חבני הוגדר "שקרן פתולוגי". בחקירה הנגדית טען התובע, עו"ד קבלאוי, כי חבני האשים את אנשי צוות החקירה שקיבלו טובות הנאה מיניות מקרבצ'נקו ואמה, וכן כי כינה אותם חולי נפש, שקרנים ומטייחים.
